יש אצלנו בקהילה אדם שעבר גיור. אשתו יהודיה וילדיו, כמובן, גם. ברגע קבלת ההחלטה היא הייתה חילונית לגמרי (שבת, נידה, לגבי כשרות לא בטוח). 1. מהם הקריטריונים לכשרות הגיור, והאם המניעים משחקים פה תפקיד, ואם כן, אילו הם הכשרים ואילו לא (הנפוצים), והאם שינוי התנהגות וערכים לאחר גיור פורמלי עושים אותו כשר? 2. חוץ מזה, האם לאחר גיור מותר לשאול איפה זה בוצע ופרטים שונים, כולל שמות?

זו אכן בעיה כבדת משקל. אם מדובר אכן באדם שהערים על הבי"ד אכן יש בזה בעיות, וכבר היתה פרשיה גדולה כזו לפני כמה חודשים. בכל אופן, האשה והילדים ודאי כשרים. מספק אפשר שהגר, שהתחזק עכשיו, יטבול שוב בלי ברכה ויקבל עליו מצוות לפני שלושה יהודים כדי לצאת מכל הספיקות, שהרי המילה היתה בודאי לשם יהדות. כל זה לגבי אם הגר עצמו רוצה אבל אין אנשים מבחוץ, שלא יתעסקו עם זה. אין זה עסק של הקהילה אלא שאם יש לה ספק לעניין להעלותו לתורה וכדומה בדברים הקשורים לקהילה, יש להם לומר לו בכבוד שהיות ויש רינון לגבי הכשרות של הגיור, הם מבקשים שיפתור את כל הבעיות ע"י שיטבול שוב עם קבלת מצוות בפני שלושה כדלעיל. וכן היתה בעיה אצלנו בישיבה עם תלמיד שהסתפק לגבי יהדותה של אימו מאחר והתחמקה כל פעם שדיבר איתה על כך, והיה חשש שיש פה גיור רפורמי וכדומה. אמרתי לו שיטבול עוד פעם לשם גירות בפני שלושה ומכיוון שמילתו היתה לשם יהדות אז יהיה יהודי ממה נפשך, או לפני טבילתו אם גיורה של אימו היה טוב או שאח"כ התגייר.