חז"ל אמרו על שלושה דברים העולם עומד: תורה עבודה וגמ"ח. מהגן ועד סיום לימודי (למדתי בבית ספר ממלכתי דתי אח"כ שנתיים בישיבה ואח"כ בתיכון דתי), לימדו אותי ואת חברי לכיתה שכאשר אומרים עבודה מתכוונים לעבודה. אפילו לא ציינו או ניסו לרמוז לנו שמדובר בשום דבר אחר. ובשנים האחרונות יוצא לי לדבר עם הרבה תלמידי ישיבות שלא עובדים. אני מיד מצטט להם את חז"ל, והם כתשובה אומרים לי שעבודה זה לא עבודה כפרנסה אלא זו תפילה או הקרבת קורבנות. זו תופעה שנחשפתי אליה רק בשנים האחרונות, כאילו זה תירוץ שהומצא בשנים האחרונות בשביל שהתלמידים שלא עובדים יוכלו לפתור את עצמם מלעבוד ולהמשיך לחיות על חשבון שאר הציבור. זה לא ברור שכשחז"ל אמרו עבודה הם התכוונו לעבודה? אחרי הכל עבודת ה’ נכללת בתורה. גם בלי עבודה העולם לא יוכל להתקיים בלי אנשי חינוך בלי חקלאות וכו’, אפשר לשכוח מקיומנו!

פירוש המשנה לדעת רוב הפרשנים שמדובר על עבודת הקורבנות. כך מפרשים הרמב"ם, רש"י, הגר"א והברטנורא. בקהתי מביא בשם ספר המאור פירוש "לב אבות" המסביר שמדובר על עבודת החקלאות וכד'. אין עבודת המצוות כלול ביסוד התורה. תורה הכוונה דווקא ללימוד התורה ואילו עבודה הכוונה לקיום המצוות והקורבנות. שלושת היסודות המוזכרים במשנה לא שוללים את ערך העבודה והמלאכת כפיים. וודאי שצריך חקלאות וכד' אולם המשנה כותבת מהם הערכים הנצחיים והעיקריים. פרנסה היא צורך חשוב וחיוני אבל היא רק כלי לעבודה הרוחנית, שהיא העיקר.