למה התענו במעמדות שהיו בזמן בית המקדש?

שלום וברכה! הגמרא (תענית כ"ז ב) מבארת שהתעניות הללו היו כדי להתפלל על עם ישראל, ובפרט להתפלל על מגזרים מסוימים שנמצאים בסכנה: יורדי הים, הולכי מדברות, תינוקות, ונשים מעוברות ומניקות. באופן כללי, ישנו קשר הדוק בין עבודת הקרבנות במקדש ובין התפילה. כך למשל בתפילת שלמה בחנוכת המקדש (מלכים א פרק ח'), הוא מאריך בכך שתפקיד מרכזי של המקדש הוא התפילה, ולא רק הקרבנות. כך בפסוק המפורסם בישעיהו (נ"ו, ז): "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים". וכך בדברי הגמרא (ברכות כ"ו ב) ש"תפילות כנגד תמידין תקנום", דהיינו שזמני התפילות לכל ישראל נקבעו במקביל לזמני הקרבת קרבנות התמיד במקדש. כך אנו מוצאים גם בסדר הקרבת התמיד, שבתוך עבודת הקרבנות ישנה הפסקה לצורך תפילת שחרית (משנה תמיד ד', ג; ה', א). מתוך כך גם קבעו חכמים, שבמקביל למשמרות שעובדות במקדש יתכנסו בני המעמד בעריהם להתענות ולהתפלל על עם ישראל.