רכב שחנה לידי פגע ברכבי וגרם לנזק בכנף הרכב שלי. בעל הרכב הציע לשלם מכספו ולא ע"י הביטוח שלו. ניגשתי למוסך בו אני רגיל לטפל וקיבלתי הצעת מחיר של 850 ₪. במקביל קיבלתי הצעה מפחח ערבי, שבשכנות לישוב שלי, לאותו תיקון בעלות של 250 ₪. האם ראוי שאגבה מבעל הרכב הפוגע את 850 הש"ח ואז אוכל להשתמש בכסף בכל צורה שאחליט (אפילו לשימוש שונה מהתיקון) או שמא אני חייב לחייב אותו בדיוק בסכום שאשלם על התיקון, בין אם זה יהיה 250 או 850 ש"ח?

אקדים הקדמה בסיסית במהות חובת התשלום בנזקי ממון: שומת הנזק בנזקי ממון היא על פי חישוב הפחת שנעשה בערכו של החפץ הניזוק למכירה. וכך פסק השו"ע (חו"מ שפז,א). אלא שדרך זו של שומה עלולה ליצור מצבים אבסורדים. דוגמא לעניין זה מובאת בחזון אי"ש (ב"ק סימן ו' סק"ג) לגבי מי שהשחית כותל בית חברו שעל ידי שומת ירידת ערך הבית למכירה לפני הנזק ולאחריו למעשה לא יהיה שינוי. ופסק החזון אי"ש שישלם המזיק את דמי התיקון כיון שבית עומד לתקן את בדקיו. וכך פסק הש"ך (בשפז,א וצ"ח,יח באורך) שחישוב הפחת בערך למכירה נעשה רק אם אין אפשרות לתקן את הכלי אבל אם אפשר לתקנו מחוייב המזיק לתקנו כי בדבר העומד לתיקון אין עושים שומא לפי שומת פחת אלא לפי התיקון. נוסיף שמשמע מדבריו שאין המזיק חייב לטפל בתיקון בפועל אלא שיכול במקום זה לשלם לניזק את הוצאות התיקון. הדיון נמצא גם בנתיה"מ חו"מ ש"מ סק"ג. לאור מקורות אלה עולה, כי גם בנידון דידן מוטלת על המזיק חובה לתיקון הרכב. כיצד יקבע כמה עולה לתקן את הנזק הרי כפי שרואות עינינו הפער הוא בין המוסכים השונים הוא גדול מאד? האפשרות הטובה ביותר היא ללכת למוסך שקביעותיו נאמנות על המזיק והניזק, שישום את הנזק. האופציה האחרת היא ממוצע בין כמה מוסכים בהסכמת הצדדים. אופציה נוספת היא ע"י שמאי רכב אובייקטיבי. לסיכום: הסכום שיקבע עפ"י אחת מדרכים אלו הוא שומת הנזק ואותו המזיק צריך לשלם לניזק בין אם בפועל ישלם הניזק יותר או לחלופין יבחר לא לתקן את הרכב. הרחבה בעניין: בנושא נחלקו גדולי הפוסקים: המגיד משנה (הלכות טוען ונטען פ"ה ה"ב) כתב שאין ביד התובע לתבוע את תיקון החפץ הניזוק ואילו דעת הש"ך (שם) היא שאכן יכול התובע להכריח את הנתבע לתקן את החפץ. יסוד שאלה זו נעוץ בשאלה מהותית יותר: כאשר אדם מזיק, מהו החיוב שהוא מתחייב כלפי הניזק - האם חיובו של המזיק הוא לשלם את ההפסד הממוני שגרם לניזק או שמא המזיק מתחייב לניזק להשיב את המצב לקדמותו, כלומר, לתקן את הנזק שנגרם. וזו מחלוקת יסודית באופיים של תשלומי נזק - האם הם תשלומי ממון בעד ההפסד שנגרם או שמא חובת המזיק להשיב את המצב לקדמותו. בשאלה זו דן המחנה אפרים (הלכות נזקי ממון סי' א). וכן אבן האז"ל שתולה את הצדדים במחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד (הלכות טוען ונטען פ"ה ה"ב). הרב ינון זמיר