האם בגלל סימן חושן משפט רלב, ב, במקרה ומישהו קנה מוצר שעולה שקל אך השאיר על הדלפק מטבע של 5 ש"ח, האם אין צריך המוכר להחזיר עודף?

בהגדרת "טעות בכדי שהדעת טועה" המציאות היא הקובעת ועל כן אין להיתפש למקרה שבגמרא. ואכן כבר העירו תוספות בסוגיא ב"מ סד. (ד"ה בעישורייתא) שבמציאות שלנו, שאנו מונים אחד אחד, כל טעות היא בכדי שהדעת טועה ואז יש להחזיר ללוקח את העודף גם כשלא תבעו, וכך פסק הרמ"א. ועיין בערוך השולחן (רלב, ג) בדין מי שהתבלבל בשטרות בזמן הזה. אמנם מצד אחר יש לדון כאן. יש הבדל גדול ומשמעותי בין מטבע של שקל לשל 5 שקלים, ואם כן, יתכן שטעות כזו אכן נחשבת "בכדי שאין הדעת טועה" והמוכר לא צריך להחזיר את העודף ללוקח. חשוב להדגיש שכל הדיון הוא כאשר אין הלוקח תובע את המוכר שיחזיר לו את העודף. אם הלוקח תובע את המוכר שיחזיר לו את העודף נחלקו הראשונים בזה (עיין בסמ"ע סק"ח ובש"ך סק"ב). למעשה: אם המוכר אינו מכיר את הלוקח הוא אינו צריך לתור אחריו. אם המוכר מכיר את הלוקח והוא אינו תובע את העודף, יתכן שמעיקר הדין אין צריך להחזיר אך מהיות טוב כן יחזיר כדי לא להחזיק בממון שיתכן שאינו שלו. הרב ינון זמיר