האם השמחה האסורה היחידה בחול המועד היא שמחת ארוסין ונישואין, וכן שמחת חנוכת בית המקדש, (כפי שהיה בימי שלמה, כמובא בגמ’ מסכת מועד קטן) או שיש עוד שמחות בעייתיות בחול המועד, מדין אין מערבים שמחה בשמחה, וכגון- ארוע יובל לישיבה, ארוע "דינר" לישיבה, מעמד הכתרת רב או דיין, טקס הסמכת רבנים ודינים, ארוע השקה לרגל הוצאת ספר חדש, הכנסת ספר תורה, חנוכת ישוב או בית כנסת או בית מדרש-האם כל הארועים הללו נאסרו בחול המועד, מדין אין מערבים שמחה בשמחה, או שהם מותרים, משום שרק שמחת ארוסין ונישואין נאסרו? עוד רציתי לשאול באותו עניין, אם עברו וערכו סעודת ארוסין או נישואין בחול המועד - האם יצאו ידי חובת הסעודה והשמחה בדיעבד או שצריכים לחזור ולערוך סעודה נוספת לאחר חול המועד?

רק סעודת נישואין ואירוסין נאסרו מצד אין מערבין. בנוגע לסעודות שהם רק מנהג, כגון: סעודה בהכנסת ס"ת, התירו משום ששמחת הרגל ושמחת התורה הם אותה שמחה. בנוגע לארועים שאין בהם הלכה של סעודה אלא שרק נהגו לעשות סעודה, הזכירו הפוסקים שמותר. סעודת נישואין שעשו ברגל, מדובר על סעודת שבע ברכות, זאת מותר לעשות. בנוגע לסעודת אירוסין, אין חיוב כלל לעשות סעודה.