אני עובד עם ילדים ולא מצליח. הטלוויזיה תמיד נוצצת יותר, משחקי ספורט בשידור חי תמיד מושכים יותר ממני. כל מה שאני עושה איתם לא משתווה לכיף שלהם - לשחק כדורגל בקבוצה או לראות סרטים באינטרנט. התורה נראית להם כמשהו נחמד, בית כנסת, קצת שירי שבת, אבל זה ממש לא מרכז חייהם. זה רק קצת לכיף ולאווירה או כשאין ברירה כי חייבים. האם באמת התורה חשובה ומושכת יותר מכל דבר אחר? משום מה דווקא הצדיקים מבין הילדים - נחשבים קצת דחויים. מה עלי לעשות? עצוב לי. אני מאבד הרבה ילדים.

אמנם בעידן הטלוויזיה יותר קשה לחנך נכון את הנוער אך אסור למורה להרים ידים ולומר אין אפשרות להצליח עליו. יש למצוא את הדרך לאהב את לימוד התורה על התלמידים ולהשפיע עליהם לדעת מה עיקר ומה טפל. למצוא את הדרך להעמיד את התלמידים הטובים והצדיקים במרכז הכיתה ושהם יהיו נותני הטון והמשפיעים על דמותה של הכיתה. באמת התורה חשובה ומושכת ומורה טוב יודע להראות את זה לתלמידים.