שלום לרב, האם בכל אבות הנזיקין שפטרה בהן התורה כגון טמון באש או שו"ר ברה"ר. אם חייב לצאת מ"מ יד"ש? תודה

ישנם אחרונים שדנו בשאלה זו. החזון איש (ב"ק סימן ב' ס"ק ז') מסתפק האם הפטור על טמון באש הוא גם בדיני שמיים, או שמא חייב לשלם אם רוצה לצאת ידי שמיים (לצי"ש). נטייתו בסימן זה להקל ולומר שכיוון שהמזיק הפטור על טמון באש הוא בשוגג שאינו מתכוון להזיק, אז המזיק פטור גם בדיני שמיים. ואח"כ הוסיף לומר, שיתכן שבכל מקום שהתורה פטרה את המזיק מתשלומים, היא גם פטרה אותו בדיני שמיים (ואז יפטר גם במקרה שאינו לגמרי שוגג). לגבי הפטור האחרון החזו"א רק מסתפק, אבל לגבי טמון באש, בסימן ה' סק"ד הוא כותב בפשטות שפטור כיוון שהוא שוגג. לעומתו, הברכת שמואל (ב"ק סי' ב') סובר שבנזיקין ישנם שני חיובים. יש איסור להזיק הכולל חיוב בידי שמיים, ויש גם חיוב תשלומים. לכן לדעתו, כשהתורה פטרה טמון באש או כלים בבור, היא פטרה רק מהחיוב בתשלומים אבל האיסור להזיק והחיוב בידי שמיים נשארו. לכן המזיק חייב בלצי"ש על טמון באש ולא כדעת החזו"א. אמנם, לגבי הפטור על שן ורגל ברשות הרבים, הברכת שמואל סובר שהוא פטור גם בדיני שמיים. טעמו הוא שהתורה לא הטילה על הבעלים שמירה על בהמתם ברה"ר משן ורגל, ולכן אין עליהם שום חיוב, משא"כ בבור ואש ששמירתם שלא יזיקו כן מוטלת על מי שעשאם, ולכן החיוב בידי שמיים נשאר. הרב ניר סיני