שלום כבוד הרב. הרבה פעמים קורה שאני מתלבטת בין לשלוח את בעלי לשיעור תורה/לתפילה במניין, לבין עזרה בבית. אני יודעת שחשוב מאוד שיתפלל במניין וחשוב מאוד שישתתף בשיעורי תורה, ולרוב הוא אכן מצליח, אבל ישנם מקרים בהם אני מרגישה שנורא קשה לי "לוותר" ולשלוח אותו לשיעור או לתפילה, כגון: כשיש המון דברים לעשות בבית או שאני פשוט מרגישה קצת עצובה או משהו דומה. חשוב לי לציין, שמצד בעלי הרבה פעמים במקרים כאלה הוא מעדיף להשאר על מנת לשמח אותי או לעזור לי, וכמובן שתלוי במקרה. וגם אני כן מנסה להתגבר מצידי ולא להיות עצובה וכדומה. איך עלי לפעול? תודה רבה ותזכו למצוות!

ודאי שקשה מאד להיות גיבורה. אולם אם תזכרי את המקרים הרבים שהיו בעבר אני מניח שבסופו של דבר התמלאת סיפוק דווקא במקרים שהצלחת להיות גיבורה. את יכולה גם לעודד את עצמך במתנות בכל פעם שאת מצליחה להיות גיבורה. עדיף שתלמדי את בעלך שהוא יקנה לך מתנות על גבורתך. בקיצור תעלו על נס את הגבורה שלך. לא מובן מאליו לשלוח את הבעל לבית המדרש. לכן לא להיכנס לתיסכולים על זה בבית. להתעודד ולנסות להתגבר ולהוסיף אומץ. כל טוב.