אנו נשואים הרבה שנים ובעלי לא נותן לי מתנות. הוא קונה קניות הביתה ואם חסר לי דיאודורנט אני מבקשת שיקנה אז הוא קונה. אבל אני לא זוכה למתנה לא לחגים וגם לא לימי הולדת וימי נישואים. אחיותי ובנותי הנשואות מקבלות ובעלי אומר שהוא לא נותן מתנות. הוא גם לא נותן מתנות לילדים או לנכדים כי אני נותת בשם שנינו. הוא מאוד קמצן. מכיוון שאני מרויחה כסף אני קונה לעצמי בגדים ומה שאני צריכה וזה לא בעיה שחסר לי אלא לקבל ממנו את המתנות. הוא גם לא מחזר אחרי אלא מתייחס אלי לכמשהו ברור מאליו. ואני מרגישה שמאוד חסר לי תשומת לב מתאימה. נוסף לזה שאני נכה ממחלות והביטחון העצמי שלי מאוד נמוך ואני עובדת בכיוון של לשפר את הבטחון העצמי ותשומת לב יכלה גם לעזור. מה עושים?

אני מניח שיש לך בעל טוב ואוהב אך הוא לא יודע להביע את הרגשותיו, אבל בתוכו יש גם אהבה וגם הערכה אליך. תצאי מתוך הנחה שיש לו קושי לבטא את רגשותיו, זו גם מין נכות נפשית אך תוכו רצוף אהבה והערכה. אולי אם את תחממי לו את הלב ותרעיפי עליו מלות חיבה, הוא ישתחרר מעט מהמעצורים וגם הוא יפתח לבטא את רגשותיו.