שלום רב, למדנו בהלכות הבא"ח (אנו ספרדים ומשתדלים גם בהלכות שנפסקו עפ"י הקבלה) - כי אין לתת לחיות לאכול מהשאריות של מזון סעודות השבת (עצמות וכדו’) וכן לא מהחלות. שאלותיי: 1. האם יש מקור להלכה/הנהגה זו גם בשו"ע, או שזו באמת פסיקה עפ"י הקבלה בלבד? 2. לגבי שאריות כמו עצמות וכדו’ - אנו זורקים לפח לאחר ברכת המזון. אך לגבי שאריות החלות שנותרו עד לאחר מוצאי שבת - איך נכון לנהוג בשאריות אלו (מדובר בדר"כ בכמות לא מבוטלת, הרבה יותר גדולה מכזית או כביצה)? האם פשוט לעטוף בצורה מכובדת ולהניח בפח? האם באופן אחר? ואם אפשר לקבל את המקור בשו"ע. בכבוד רב, בברכה ובתודה מראש!

1. נזכר גם בשו"ע שראוי להשתמש בשיירי מצוה לצורך מצוה כמו העירוב לשמש לסעודה שלישית ועוד. 2. ראוי לפרוס לפרוסות לשמר במקפיא ולאכול במשך השבוע לחם ששימש לשבת, ובזאת לאכול גם במשך השבוע לכבוד שבת.