אם במהלך הלילה עלה למישהו חידוש או שאלה (בתורה), הוא יכול לרשום את זה לפני שהוא נוטל ידים ומברך ברכות התורה שמא הוא ישכח? ואם זה בדברי חול?

שלום וברכה, יש כאן שתי שאלות, לגבי נטילת ידיים ולגבי ברכת התורה. נתייחס לשתי נקודות אלו: כתיבת דבר מסוים לפני נטילת ידיים לגבי נטילת ידיים לכתיבת דברי חול כשאין צורך לברך ברכת התורה הדין כך: מי שקם בלילה משינתו צריך ליטול ידיים ולא ללכת ארבע אמות ללא נטילת ידים. בשעת הדחק ניתן לסמוך על כך שכל הבית נחשב כארבע אמות, והזוהר הקדוש מאד החמיר בכך (משנה ברורה סימן א ס"ק ב). אך בנידון שלנו שעלה לו חידוש במהלך הלילה, ומן הסתם הוא מתכוון לחזור לישון – כתב האשל אברהם מבוטשאטש (סימן ד) בשם חמיו בעל נטע שעשועים שהקפידא שלא ללכת ד' אמות בלי נטילה, זה דווקא כאשר קם משינתו בבוקר על מנת שלא לישן עוד אז, מה שאין כן כאשר מתעורר בלילה לשירותים על מנת לחזור לישון, אין קפידא בלכתו בלי נטילה, ויש להקל גם בנגיעה בנקבים שבגוף. ודעת הגר"ח קנייבסקי (דעת נוטה ח"א, עמוד קעט, מובא במשנה אחרונה סימן א הערה מד) שאפשר לסמוך על האשל אברהם, וכן המנהג שאין נוטלין ידים רק בסוף השינה, אך לענין נגיעה באוכלין ובנקבים שבגוף יש להחמיר כיון שהוא מדינא דגמרא ויש בזה חשש סכנה. ואמנם אם התעוררת בבוקר סופית ואינך חוזר לישון צריך נטילת ידיים. נראה שכתיבה קצרה - אין בה איסור לעשות צרכיו קודם התפילה, כי היא מלאכה קלה מאד (עי' אשל אברהם מבוטשטש פט ג, ופסקי תשובות הע' 181). כתיבה לפני ברכת התורה: מי שהולך לישון שנת קבע ונרדם צריך לברך ברכת התורה כשיתעורר (עי' שו"ע מז יב ומ"ב שם). גם מי שלא מדבר דברי תורה אלא כותב דברי תורה צריך לברך ברכת התורה (שו"ע מז ב). נראה ששאלה של דברי תורה גם היא נחשבת כדברי תורה ואסור לכתוב שאלה של דברי תורה לפני ברכת התורה (כך מסתבר, וכמו שפשוט שהווא אמינא שבגמרא ושאלות שבגמרא אף הן דברי תורה. וכך משמע בפסקי תשובות פה ב. אמנם לא מצאתי כעת מקור קדום לכך). כאשר צריך לברך ברכת התורה ראוי להחמיר כשיש מים ליטול ידיים ולא להסתפק בנקיון הידיים בלבד (משנה ברורה סימן ד ס"ק סא). .