תקוע לי בראש מימי הצבא. זכיתי כפרס בחידון תנ"ך צה"לי בסידור. זכרתי משם שחייל הקם בבוקר צריך להיזהר בשנתם של אחרים מאחר שגזילת שינה היא גזילה חמורה מאחר שאי אפשר להשיבה. וכי אמר זאת הרמב"ם. כעת איני מוצא זאת באותו הסידור. לאורך השנים תמיד צטטתי שוב ושוב, וגם השלכתי לעניין גזילת זמן - שאי אפשר להשיבו. האמר הרמב"ם דבר זה? כזה? דומה? והאמנם נחשבת גזילת שינה, או זמן, לגזילה חמורה?

איסור חמור הוא לצער את הזולת. אמרו חז"ל שהאיסור לצער את חבירו, חמור מהאיסור לגזול את ממונו. משום שבניגוד לצער החבר, הממון ניתן להשבה. ועוד שהצער הוא בגופו והגזל בממונו בלבד (ראה שו"ע חושן משפט סימן רכח' סעיף א) חלק מהאיסור לצער חבר הוא שלא לפגוע בשנתו, כך שהביטוי גזל שינה הוא ביטוי מושאל. איני מכיר התיחסות ישירה של הרמב"ם לנושא. הרב מיכאל יומטוביאן