שלום כבוד הרב יש לי כמה שאלות: 1. במסכת ברכות דף ח עמוד א כתוב "אוהב בשם שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות תוכל להסביר לי מהם שערים המצוינים בהלכה כי לא כל כך הבנתי? (ראיתי כמה פירושים ולא הבנתי אותם) 2. באותו דף כתוב שמיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ארבע אמות של הלכה בלבד, האם תוכל להסביר לי משפט זה כי לא כך הבנתי אותו? 3. האם בית כנסת שמעבירים בו כל יום שיעורי תורה של הלכה וגמרא נחשב כמו בית מדרש?

שלום 1. פרושים שונים נאמרו במשפט זה. העקרון המנחה שלימוד שמכוון לאמת הוא הלימוד המועדף. לימוד מכוון לאמת יכול להיות כמובן לימוד סוגיא בגמרא בצורה טובה עד הגעה להלכה למעשה, אולם גם לימוד להבין היטב את מהלך הגמרא, שורשי המחלוקת והבנה ישרה בסוגיות עונה על המושג: "שערים המצויינים בהלכה". 2. יש להאריך בהבנה של משפט עקרוני וחשוב זה. ההבנה הבסיסית היא שמיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו עיקר הופעת רבש"ע בעולם היא בתוככי בית המדרש, בעצם לימוד התורה ולא בשאר מערכות החיים הרגילות שבגלות אין להם בד"כ קשר עם הקודש. לעומת זאת בזמן שאנחנו יושבים על אדמתנו, בית המקדש בנוי ואנחנו מנהלים "ממלכת כהנים וגוי קדוש" הופעתו של רבש"ע אינה מצטמצמת רק לעצם לימוד התורה בתוך בית המדרש אלא מופיעה גם בשאר תחומי החיים שכשהם מתנהלים בדרך התורה גם על ידיהם מופיע ומתקדש שמו של הקב"ה בעולמו. כמו מערכת הבטחון [שהרי נצטוונו בכיבוש הארץ ובעזרת ישראל מיד צר], הרווחה [צדקה, הלוואה] ועוד ועוד. 3.בעבר היתה חלוקה בין בתי כנסת שרק התפללו בהם לבתי מדרש שלמדו בהם תורה ובד"כ לא התפללו בהם. במהלך הדורות גם כיום אוחדו שני המושגים האלו וכיום בית כנסת משמש גם כבית מדרש וכך גם הגדרתו ההלכתית. עלה והצלח ונזכה לראות בנחמת ציון ובנין ירושליים אמן.