לכבוד הרב יעקב אריאל, השלום והברכה! אני מלמדת במחלקה לפילוסופיה יהודית (=מחשבת ישראל) בבר-אילן. אמנם, הקורס הנדון (תולדות הפילוסופיה החדשה, הכולל מטבע הדברים עיון במשנת שפינוזה) איננו ניתן על ידי, אך אני רואה צורך להגיב על תשובתך. אצטט את דבריך אחד-אחד, אך לא על פי סידרם: א. כבוד הרב כתב: "השאלה היא כללית, כיצד לומדים פילוסופיה ע"מ לברר את האמונה הדתית או ע"מ לבלבל אותה". אצלנו לומדים פילוסופיה בכלל ופילוסופיה יהודית בפרט, כדי לדעת ולהבין. לימוד כזה עשוי להבהיר ("לברר"?) היטב - בין היתר - את המושג "אמונה דתית". עם זאת, תמהני מדוע עיון במשנתו הסדורה של ברוך שפינוזה עלול לפגום בהבהרת מושג זה? ושמא התכוון כבוד הרב כי לימוד הפילוסופיה (היהודית) נועד "לברר" את האמונה הדתית (עצמה? של הסטודנטים?) קרי: לעשותה ברורה וודאית, ולא "לבלבל" (אותם?) על ידי הטלת ספק? ב. כבוד הרב כתב: "לגופו של עניין תלוי כיצד לומדים אותו. אם ע"מ לבקר אותו מדוע דעותיו היו מסוכנות עד שנידו אותו, מותר. כמו"כ, אם רוצים ללמוד על השפעתו על אחרים ע"מ לבקר אותם, מותר". האם מכלל "הן" אנו שומעים "לא"? האם אין סטודנטים לפילוסופיה דתית אמורים ללמוד את דעותיהם של אפיקורוס, שפינוזה, מרכס – בין אם הם חכמי ישראל או חכמי אומות העולם - אלא אך ורק כדי לבקר ולשלול אותם, ולא כדי להכיר גם דברי אמת שנכתבו על ידם ולשמוע ויהא אשר יהא מי שאמרם? ג. כבוד הרב כתב: "אך אם מתייחסים לנושא בצורה ניטראלית, כאילו יש הרבה בעלי דעות בעולם והוא עוד אחד מהם, יוצרים בלבול". מה טיבו של הבלבול שכבוד הרב כל כך חושש ממנו? האם הסטודנט עלול רחמנא לצלן למצוא אי-אלו דברי חכמה ב"אתיקה" של שפינוזה, ולסבור שאין אותו האיש נופל מ"בעלי דעות" אחרים בעולם שהם שלומי-אמוני ישראל? ד. והמשפט הפותח שהיה קשה עלי ביותר: " את השאלה צריכה לשאול הנהלת האוניברסיטה, הרי מדובר באוניברסיטה דתית" על אותו היום – בו הנהלת האוניברסיטה תפקח על האופן בו מלמדים את שפינוזה במחלקה לפילוסופיה יהודית – יאמר הפסימיסט: "ייתי ולא איחמיניה". אני מייחסת חשיבות מיוחדת לדברים שכתבת, גם בשל בהיותך רבה הראשי של העיר רמת גן – בה נמצאת אוניברסיטת בר-אילן, וגם בשל השתייכותך לבכירי המרצים באוניברסיטה זאת, במכון הגבוה לתורה ובמדרשה לנשים. בכבוד רב פרופ’ חנה כשר המחלקה לפילוסופיה יהודית (מחשבת ישראל) אוניברסיטת בר-אילן

לפי הבנתי, אוניברסיטה דתית הוקמה ע"מ ליצור מסגרת אקדמאית ייחודית שונה מאונברסיטאות אחרות. לימוד פילוסופיה הוא חשוב ונחוץ אך אוניברסיטה דתית צריכה לסווג את הפילוסופים לפי אמונתם. ומי שנחשב כופר צריך להעמיד מולו את החולקים עליו המערערים את יסודות שיטתו.