לאור הנאורות מתחילתה (ר’ משה מנדלסון), ועד ימינו שבאה בדמות מודרניזציה (ופוסט מודרניזציה), כיצד ניתן לייצר גבולות לנער המתבגר בין 2 הדרכים, במיוחד כאשר ישנה ניגודיות .
במילים אחרות, היכן עובר חוט השני המתווה דרך ישרה לאורך חייו של הנער ע"מ לצלוח את "מסע" ההתבגרות ולהנות מכל העולמות?
תשובה: שלום רב: לא ברור לי על איזה עולמות אתה מדבר. היסוד בחיינו הוא שהשייכות אל הקודש אינה גונבת לנו את החיים אלא מעשירה ומרוממת אותם. כדי לזכות לקדושה אין דרך אחרת מאשר לשים גבולות ולא לזרום עם הטבע הראשוני שבנו. אנו עומלים בשלב הראשון וקוטפים פירות בשלב השני. יכולת העמל וההתעלות שלנו מוגבלת. צריך לקבוע לנערים יעדים שהם קשים להם, אבל לא מידי. למשוך כלפי מעלה מתוך מבט שלא השארנו את החברה מאחור. כל טוב
גירסת הדפסה
שלח לחבר