התמודדות עם חילונים או אתאיסטים

שלום רב.. היום בעבודה נתקלתי בדבר מאוד מעצבן....שני אנשים שהיו איתי בעבודה הם אתאיסטים ואחת מהם היא נוצריה...דיברתי עם עמית לעבודה בקשר לחזרה בתשובה שלי....ויותר מאוחר הנוצריה שאלה אותי למה חזרתי בתשובה ומה כול כך משנה דתי או חילוני העיקר להיות טוב ועוד כל מיני שאלות שאני בת 19 לא כול כך מבינה מספיק לענות עליהם רק חזרתי בתשובה בגיל 15.. ולאט לאט בשיחה הצטרף העמית לעבודה בכך שזילזל בתורה ועל הקדוש ברוך הוא ואני רתחתי מזעם...אבל נשארתי קצת מאופקת...בסוף הדיון הסכמנו שאנחנו לא מסכימים התנצלנו אחד בפני השני על הטונים הרמים סלחנו חייכנו וסיימנו.. לאחר מכן הרגשתי שאולי בכך שנתתי תשובות לא כל כך מספקות ולא משכנעות בהתאם לחכמתי בתורה או בהלכה שאולי עשיתי חילול השם... השאלה שלי האם כן עשיתי ואם כן מה אני אמורה לעשות להימנע משיחה כזאת או פשוט להגיד אני לא מבינה כול כך בזה כדי לענות על שאלותיכם אתם צריכים לפנות לרב מלומד ובקי... אבל מצד שני הם יגידו אם את לא מבינה ולא יודעת למה חזרת בתשובה ? את סתם חוזרת בתשובה מבלי לראות היגיון? ומבלי לדעת להסביר? מה אני עושה בשיחה עם חילוני או אתאיסט? תודה מראש

ב"ה שלום לך. קראתי את מכתבך ומאוד הבנתי אותך. לך מאוד ברורה הדרך שלך, והתהליך שלך מאוד ברור לך, וכשאת באה להסביר זאת לאחרים, לא תמיד זה קל. במיוחד כשמדובר בכאלו שלא תמיד רוצים לשמוע, אלא יותר רוצים לומר את דעתם, ואולי אפילו קצת לנגח את הדרך שלך שהם לא מסתדרים איתה. דבר ראשון, חשוב מאוד לדעת שלא כל מה שאנו מסוגלים להוכיח, זה אומר שאנו לא מאמינים בו. יש המון דברים שלנו זה ברור, אך אין לנו את הכלים להוכיח לאחרים זאת. פעמים הוכחה לאחרים תלויה בידע באמנות הויכוח, ובידע רחב יותר, שלא צפוי שכעת יהיה לך. דבר שני, את צעירה, ואין צפוי מימך שתדעי לענות תשובות כמו אנשים מבוגרים ששנים עסקו בתורה. לכן ודאי שאין חילול ה' בתשובות פחות טובות שאת תיתני, ומי שירצה לחשוב כך, זו בעיה שלו, שהוא בעצמו צריך להבין זאת. דבר שלישי, חשוב מאוד להיות כנה, ולומר את האמת. הדרך של האמת היא הנכונה ביותר והטובה ביותר, והיא גם תרחיק אותך מכל בעיה. כעת, חשוב מאוד לדעת שמותר לך, ואף נכון שאת תגידי להם שלך הדברים ברורים, ושזו האמת שלך, גם אם את לא יודעת להוכיח זאת, לך זה ברור, כמו דבר שרואים שאי אפשר להוכיח לאחרים שלא רואים, אך לאדם הרואה אין ספקות, כך גם לך אין ספקות, וגם אם לא תצליחי להוכיח להם לא יהיו לך ספקות. את צריכה לומר להם, שמה שאת אומרת זה לא אומר שזו אמירתה של היהדות, אלא זו ההבנה שלך, לפי מה שאת מבינה, וזאת את יכולה לשתף אותם, ומה שאת לא יודעת, את יכולה לשאול, ועדיף להם שהם ישאלו ישירות, שאינה דומה תשובה מרב לתשובה מבת צעירה. אחר הקדמה זו, את יכולה להרגיש חופשיה לומר מה שאת מבינה, ושהם לא יתלו בך דברים אחרים, ואם בכל זאת אם מחפשים לעצמם הצדקה לדרכם, את כיסית את עצמך. כמובן שאת יכולה להציע להם מפגש עם רב, ואיתו לברר את כל הדברים, אך זה תלוי בך ובהם, ואת לא חייבת. שתהיה לך המון הצלחה, ואשמח לעזור לך בכל מה שאוכל. בברכה הרב יצחק גרינבלט.