מסירות הנפש ששייכת בעיקר בדברים הכלליים, מבטאת את החיבור הנשמתי שלנו אל הקב"ה. עבודת ה' שלנו לא עוברת רק דרך השכל הקר, אלא דרך החיבור הנפשי שמתבטא בעשיית דברים שלא נראים הגיוניים, ובכללם מסירות הנפש. מיתת הקדושים מאפשרת לנו לעלות במדרגות בגאולה.
*ביאור המהר"ל לגמרא בברכות המדברת על שכיחה וזיכרון לפני ה'.
*ביאור מרן הרב זצ"ל בעין איה- הסתכלות האדם על העולם במצב כולל מביאה אותו לראות את הטוב שבבריאה.
מקום גובה ביותר הוא מקום של המוסרים נפשם למען עם ישראל אפילו שאין בידם מצוות, ואפילו יותר מהמוסרים נפשם על שם ה' בלבד. וכשאנו מזכירים אותם אנו מחזקים בנפשינו את עניין מסירות הנפש והמוכנות לכך.
הסבר עבודת ה' ביום הזיכרון וביום העצמאות. יום הזיכרון בא להסביר לנו שאף על פי שאנו שמחים ומודים מאוד לה' ביום העצמאות עדיין לא הגענו לאידאל השלם. הסבר דברי ה"אור החיים" הקדוש על פרשת מצורע - הפרשה היא משל כנגד עם ישראל בעתיד לבוא בגאולה השלימה.
ממבט ראשון יום הזיכרון יכול לגרום לצער, אך אם נתבונן לעומק בקדושים שהיו לעם ישראל, החל מנדב ואביהוא וכלה בחיילים שנפלו במערכות ישראל, נדע לשאוב מהם גבורה אל החיים.
מעלתם העצומה והנעלה של הנהרגים על קידוש השם, הם בונים את החיים, מתחברים לשורש נשמת ישראל, ועל ידיהם הכלל נבנה ומתקדם. מצוות מסירות נפש - גודל מעלתה, תפילה עליה, וברכה מהשל"ה הקדוש.
זיכרון של רגע הכרזת מדינת ישראל תוך כדי קרבות ברובע, כינוס ואמירת הלל בברכה למרות החשש הגדול,
הבטחות ה' אינן פוגעות בבחירת האדם, וכן הגירוש בגוש קטיף.
ישנם מצוות מעטות ששקולות כנגד כל המצוות, וביניהן – מצוות ישוב ארץ ישראל.
בגאולת מצריים, שורש הגאולות, היו שתי בחינות. אחת בכלי העולם ואחת פנימית יותר, קשה להבנה, אלוקית. ככה גם מהלך גאולתנו. יום העצמאות נתפס בכלים טבעיים ומסירות הנפש מצביעה על מהלך יותר פנימי.
היהדות זוכרת אנשים, מתפעלת מהקרבה ומוקירה את החיים. היום אנחנו יכולים בפעם הראשונה מזה אלפי שנים להגן על עצמנו מפני אויבים מרושעים. בכל הגלות הארוכה של עם ישראל רק במקרים נדירים לא היו היהודים קורבנות חסרי ישע.
