אשמח לקבל תשובה על שאלתי זו: מה מותר לעובד בשעת העבודה לגבי שימוש בנכסי המעסיק? מה הדין במקרים אלה- כשמדובר בזמן פנוי בשעת העבודה, בשימוש באינטרנט לצרכים פרטים, בצילום דפים, שליחת פקס או שיחות טלפון.או ללכת לסידורים כשאין לחץ בעבודה, להתפלל או לקרא תהילים. אם מדובר במעסיק פרטי אז ברור שאפשר לשאול את רשותו ולפי זה לנהוג. האם על כל דבר צריך לשאול? גם אם מדובר בניר ממו קטן או בסיכת משרד וכדומה.. מה קורה כשמדובר במקום עבודה ציבורי שבו גם המנהל הוא שכיר ואין מעסיק מוגדר לאדם ספציפי שניתן לשאול? האם יש למנהל השכיר סמכויות לאסור או להתיר להשתמש בחפצי המשרד לצרכים פרטיים? מה קורה כשמגיעים למקום עבודה ויש נורמות לגבי שימוש בחפצי העסק לשימוש פרטי. - האם יש הבדל אם מדובר בעניין פעוט או בעניין יקר יותר? (כמו לקחת דף או סיכת משרד או שיחת טלפון. לעומת צילום של קובץ דפים לצרכים פרטיים או הדפסת חומר פרטי במדפסת? אשמח לקבל תשובה ואם אפשר גם מראי מקום לגבי שו"ת או מקור לתשובה בעניין זה. בברכה. אסתר כהן

שלום וברכה, א. כיון שהעסקת עובד היא על דעת הזכויות המגיעות לו על פי חוק, יש לברר כמה זמן הפסקה מגיע לעובד על פי החוק וכך ביחס לזכויות אחרות. ב. מותר לעובד לעשות סידורים אישיים ולהשתמש במכשירי העבודה לצרכים אישיים לפי הסכמת המעביד, לכן עדיף לשאול את המעביד האם וכמה הוא מאפשר לעובדים לנהוג כן. במקום שאי אפשר לשאול אותו, או שהדבר כרוך באי נעימות, אפשר להתיר לעסוק בעניינים אישיים ולהשתמש במכשירי העבודה כפי מה שעובדים מרגישים בנוח לעשות מול המעביד והוא אינו מעיר להם, כיון שזה מורה על כך שהוא מסכים לדבר. ג. מקובל שיש למנהל שכיר סמכות לאפשר לעובדים תחתיו להשתמש בציוד המעסיק או לעשות סידורים אישיים בזמן העבודה. ולכן כל עוד לא נאמר שאין לו סמכויות לנושאים אלו, מותר לנהוג על פי ההגדרות שלו. אמנם במקום שאין פיקוח ישיר של בעל העסק יש לחלק בין דברים שעלותם זניחה ומקובלים במקומות עבודה רגילים, לבין דברים שיש להם עלות משמעותית ומה שאנשים מרשים לעצמם להשתמש בהם נובע מעבודתם במקום שאין בו פיקוח ישיר (לדוג' הדפסת קבצים שלמים לצורך פרטי). מקורות א. עפ"י שו"ע חו"מ סימן שלא ב. פשוט, וכעין זה בשו"ע חו"מ סימן שנח סעיף י ברמ"א בברכה, הרב מרדכי גרוס.