בא לעשות חסד ונמצא שהזיק

שלום לכב’ הרב. לפני כשבועיים זימנתי לביתי באחד הישובים בבנימין, בעל מקצוע לצורך קבלת הצעת מחיר וסיכום ההזמנה. לאחר שסיימנו פגישה זו, ביקשתי להיעזר בו וברכבו לצורך התנעת הרכב שלי (ע"י קבלים), כיוון שהרכב שלי סבל מבעיה במצבר, ובימים שלפני כן היה מידי פעם נזקק להתנעה מרכב אחר. כיוון שאותו יהודי היה אצלי ממילא ביקשתי את סיועו והוא מיד נרתם לעזור, כמובן, בהתנדבות מלאה. חיברנו את הקבלים, כמקובל, בין הרכבים. התנענו, ולפתע ראיתי אש עולה באיזור המצבר שלי, ואח"כ את אחד הקבלים שרוף ומפוחם. מעולם לא נתקלתי במצב כזה, וכבר יצא לי הרבה פעמים להתניע... בתחילה נבהלתי, התעשתתי, כיביתי את האש, ואז קלטתי מה קרה: באופן רגיל יש לחבר בין הקטבים של מינוס ומינוס וכן פלוס לפלוס. דבר שהיה לי כ"כ ברור, ולא טרחתי בכלל לאומרו לבעל המיקצוע המסייע.... מסתבר שהוא לא ידע/ לא שם לב/ לא נתן דעתו על כך וחיבר בין מינוס לפלוס והתוצאה קצר ושריפה של הקבל... אלא שאחרי יום או יומיים הסתבר שהנזק גדול הרבה יותר: האלטרנטור- החלק שנותן כח ומטעין את המצבר- נשרף. הייתי צריך להחליפו (וזאת מלבד המצבר שממילא היה בעיתי). חשמלאי הרכב שטיפל בו, טען חד משמעית, שזה קרה כתוצאה מהקצר הנ"ל. למעשה נקלעתי להוצאה של כ- 1200 ש"ח כתוצאה מכך. סכום כבד מאד. שאלתי היא, האם יש מקום לפנות לאותו יהודי ע"מ שישתתף בהוצאה זו, לאור נסיבות אלו? (ראוי לציין שכמה ימים אחרי אירוע זה, דיברנו וכששמע על מה שקרה, התיסר וחשב להשתתף. אני אמרתי לו שלא נראה לי שמי שבא לעשות חסד יצא נפסד. אמנם כעת כשבועיים אחרי, וכאשר אני ער לנזק הכספי הגדול שנגרם- חשוב לי לדעת מה ההלכה בדבר) בתודה,

כיוון שהחלפת מינוס ופלוס בחיבור הקבלים זו פשיעה, בין אם עשה זאת מחוסר תשומת לב או מחוסר ידיעה (הוא היה צריך להודיע שהוא לא מבין בזה), הוא חייב על ההיזק למרות שעשה זאת בהתנדבות. אך אם אתה התכוונת למחול לו על חיובו אין באפשרותך לחזור בך. מקור הדין: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף צט עמוד ב נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן שו סעיף ו "המראה דינר לשולחני, ואמר לו: יפה הוא, ונמצא רע, אם בשכר ראהו, חייב לשלם אף על פי שהוא בקי ואינו צריך להתלמד. ואם בחנם ראהו, פטור, והוא שיהיה בקי שאינו צריך להתלמד. ואם אינו בקי, חייב לשלם אף על פי שהוא בחנם..." בברכה, הרב משה מאיר אבינר