שלום הרב! כתוב בפרשת ויגש: "ולא יכל יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש איתו בהתוודע יוסף את אחיו" למה נאמר "הוציאו כל איש", אבל לאחר מכן אנו רואים שאחי יוסף נשארו במקום? האחים לא נכללים בתוך "כל איש"? אם נאמר שהנקודה כאן היא ש"הוציאו כל איש מעלי" - רק את העומדים עלי - המשרתים שלי - אז למי יוסף מדבר כשהוא אומר "הוציאו"? למה לא נאמר כאן לשון "צאו"?? ועוד דבר, למה התורה מפרטת לנו כאן את הציווי וגם את התוצאה של מה שקרה? לא היה מספיק לפרט רק את הציווי, ואז לפי הציווי היינו מבינים לבד את התוצאה? ואם בכל זאת התורה רוצה לכתוב לנו את התוצאה, אז שיהיה כתוב בקצרה - "ויהי כן". מה שגם התורה שינתה קצת בתיאור התוצאה, כי בציווי כתוב: "הוציאו כל איש מעלי" ובתוצאה כתוב: "ולא עמד איש עימו בהתוודע יוסף אל אחיו". למה לשנות? האם לא רואים מכאן שלא נעשה בדיוק דבר יוסף? שיוסף ציווה להוציא את כולם, אך המשרתים הבינו אחרת ויצאו רק הם בעצמם? עד כאן. תודה רבה!

לשואל שלום, לפי הנצי"ב, קריאת יוסף להוציא כל איש מופנית למשרתיו הקרובים, שיוציאו כל איש שאיננו קשור לשיח, והם מעצמם הבינו, שציווי יוסף מופנה גם אליהם, ולכן משסיימו להוציא את האחרים יצאו אף הם, ועל ידי כך "לא עמד איש אתו...". בברכה נאמנה