אני נוהג לומר את ה"לשם יחוד" הארוך של ספירת העומר שמופיע בכמה סידורים (עבודת ה’ ,קול אליהו) ע"פ הספר הק’ לשון חכמים. אך כשאני מתפלל עם הצבור אין לי מספיק זמן לומר את כולו שהציבור כבר מתחיל עם הברכה, האם שאני לא מברך עם הציבור ומברך לבד אחרי התפילה זוהי "פרישה מהציבור" ודי שאומר את הנוסח הקצר עם כולם או להמשיך במנהגי?

עדיף לברך עם הציבור כמאמר חז"ל כי גדול כח רבים העושים את המצוה מכח היחיד. אבל אין בזה איסור פרישה מן הציבור רק מעלה חשובה לברך על מצוה ברוב עם הדרת מלך.