הרב ענה פעם לבחור שרצה לעלות לקבר סבתו, שאפשר לקרוא תהילים על הקבר.ידוע לי ברמבם בפרק חלק ובהלכות ע״ז שהוא אוסר את העניין הזה בחומרה.אשמח לדעת מה המקורות של הרב להתיר? כמו כן הרמבם אסר להתפלל על קברים, וכן בימינו מצוי מאוד שמתפללים על קברי צדיקים בארץ ובחול..לאחר שהרמבם אסר, שאלתי היא מאיפה ההיתר לכל עם ישראל לעבור על הלכה כה ברורה?

שלום וברכה לשואל היקר. כבר כתב החיד"א (ברכי יוסף יו"ד שס"ז): ש"נהגו העולם להתפלל אצל קברות הצדיקים". ומנהג ישראל תורה, ומקורות רבים להם, מהש"ס מהזוהר הקדוש ומדרשים רבים. וכן מבואר בראשונים ובאחרונים ובגדולי הפוסקים. דברי הנשר הגדול ידועים, וכמה מגדולי מפרשיו טרחו לבאר דבריו. אולם ההוראה למעשה בזה כמו שכתב האר"י הקדוש, לפקוד קברי צדיקים, וכך נהגו כל גדולי הדורות. מקורות לעיון: ראה בגמ' בסוטה (יד.) ביחס לקבורת משה, ושחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ומבואר בגמ' (שם לד:) שכלב הלך עד חברון להשתטח על קברי אבות להנצל מעצת המרגלים. ובמדרש איכה (פתיחתא כ"ד) שהקב"ה ציוה לירמיה שילך לקברי אבות. ומובא בגמ' בתענית (כג:) שרב מני השתטח על קבר אביו. ובגמ' בחגיגה (כב:) מסופר שרבי יהושע השתטח על קברי בית שמאי. ובזוה"ק (אחרי מות עא: ועוד מקומות) מבואר העניין. וראה בתוס' (סוטה לג: ד"ה אבותי) מש"כ ע"פ תענית (טז.), והר"ן (בדרשותיו, דרוש ז'-ח') האריך לבאר את מעלת קברי הצדיקים, עיין שם. וכתב הרמ"א (תקפ"א ד') ע"פ המהרי"ל: "ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחנות". וכתב שם הבאר היטב (סקי"ז): "דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר" וכן כתב המ"ב (שם סקכ"ז) בשם האחרונים. וכן כתב בספר מטה אפרים (שם). ובשל"ה הקדוש (מס' ר"ה פרק נר מצוה י'). ובכתבי האריז"ל (בפרט בשער רוה"ק) מוזכר מעלת ההליכה קברי צדיקים פעמים רבות. וראה עוד בשדי חמד (מערכת א"י א'), ובשערי תשובה (או"ח סי' תקס"ח) ובשו"ת פרי הארץ (יו"ד ח"ג סי' ו', הובא בברכ"י סי' תקס"ז י"א) התירו אף לצאת לחו"ל להשטתח על קברי צדיקים כיון שהיא מצוה רבה. וכן מובא בספר לשם שבו ואחלמה (ח"ב) בשם הגר"א, ש"עיקר השראת השכינה בדורותינו בקברי צדיקים". ובתשובה של מרן החתם סופר (ח"ו סי' ד') מביא דברי הפרי מגדים, שמצבה של הקבר "דומה לביכנ"ס הואיל ורגילים להתפלל שם בעד החיים כנהוג". ונהג החת"ס לשלוח ת"ח תמורת כסף, שיתפלל עבורו אצל קברי רבותיו הגדולים ביום פקודתם (כת"י בקובץ כרם שלמה תשנ"ח). ובספר ליקוטי הלכות (הכשר כלים ב' ז') כתב במעלת ההולכים לקברי צדיקים: "כי שם על קברו שורה השארת נפשו הקדושה כמבואר בכתבי האריז"ל, ועי"ז יכולים הכלל התיקן שיש שפגמו כל כל, בפרט עתה בדורות הללו, שאי אפשר להם להיתקן, כי על ידי כח הצדיקים שוכני עפר, שע"י שבאים על קבריהם הקדושים, על ידי זה יכול גם הוא להיתקן" וראה עוד ליקוטי הלכות (הלכות נזיקין ג' ח', וכן בהלכות כתובת קעקע ג' ב'). והנה בהלכות אבל (פרק ד' ד') כתב הרמב"ם: "והצדיקים אין בונים להם נפש [מצבה] על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות". והקשה הרדב"ז (שם) ממפרשי הרמב"ם הגדולים, שלכאורה הרמב"ם סותר דברי חז"ל עיין שם מה שיישב. וביאר בסוף דבריו: "ופירוש לבקר הקברות הוא לפתוח הקבר לפקוד את המת וזה יש בו מדרכי האמורי, אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם". ואם כן לפי זה, גם לדעת הרמב"ם ניתן לפקוד את קברי המתים. גם מרן השו"ע שמפיו אנו חיים, בספרו כסף משנה (שם) הבין את הרמב"ם באופן אחר, וז"ל: "ומה שכתב ולא יפנה אדם לבקר הקברות זה סיום מ"ש שדבריהם הם זכרונם ולא יפנה אדם לבקר נפש שע"ג קברותיהם ועל ידי כן יהיו נזכרים שאינם צריכים שעל ידי דבריהם ומעשיהם הטובים הם נזכרים כך פירש הריב"ש לשון זה". היינו שהריב"ש והכסף משנה הבינו שאין הסיפא בדברי הרמב"ם עומדת בפני עצמה אלא מוסבת על האמור לעיל, שדרך הזכירה של הצדיקים הוא דרך דברי תורתם ומעשיהם הטובים, ולא בהליכה לציון קבורתם. אולם עיין חת"ס (ח"ב יו"ד של"ח) שהקשה על כך. ואף אם נאמר כפשט הרמב"ם, מכל מקום גם לשיטתו ניתן ללכת לבית הקברות כדי לעשות חשבון נפש ולהתעורר בתשובה, וכפי שכתב בהלכות תעניות (פרק ד' י"ח): "אחר שמתפללין יוצאין כל העם לבית הקברות ובוכין ומתחננים שם, כלומר הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרכיכם, ובכל תענית מתעניות הצרות שגוזרין על הצבור מתפללין תפלת נעילה בכל מקום". אולם כפי שהזכרנו בתחילת דברינו, שמבואר בחז"ל ובזוה"ק שמותר ללכת מטעמים אחרים. ואכן ראיתי בפירוש מעשה רקח על הרמב"ם (שם) כבר העיר שאין טעמו של הרמב"ם מוסכם: "ונפקא מינה מזה הטעם [של הרמב"ם] דאם אין קברי ישראל הולכים על קברי גוים כדאיתא בש"ס. אמנם לפי הזוהר הקדוש נראה שכשהולכים לבית הקברות היינו כדי שהמתים יבקשו עליהם רחמים ואם כן קברי גוים לא והכי איתא בפרשת אחרי מות עיין שם". ודי במקורות אלו לעת עתה. בברכה נאמנה ובשורות טובות,