האם מי שמייעץ רכישת אג"ח מחברה שאינה חתומה על היתר עסקה, עובר על איסור ריבית?

שלום וברכה, א. ראשית כל מבואר בפוסקים, שאיסור ריבית אינו נוגע רק ללווה ולמלווה, אלא גם לעדים, לערב ולסופר. והוא הדין לכל המשתתפים המסייעים ליצירת העיסקה. ואם כן, גם עו"ד שחתום על עסקת ריבית ונחשב כעד, עובר על האיסור. וכן יועץ משכנתאות או פקידי בנק עשויים להכשל באיסור ריבית. ב. בנידון השאלה, יש לחלק, אם היועץ גרם לכך שהלוואה תצא לפועל, והיא לא היתה נעשית בלעדיו, יש חשש שהיועץ עבר על איסור תורה של "לפני עיוור" וכן על "לא תשימון עליו נשך". ג. גם אם האיסור היה נעשה ללא אותו יועץ, מכל מקום עדיין יש סוברים שיש איסור מדרבנן של "מסייע לדברי עבירה", ואף שיש מקלים בכך, מכל מקום נכון להחמיר בכך. ד. לגבי אג"ח (אגרות חוב - שטרי הלוואה לחברה בע"מ הכוללים ריבית, וראה עוד בהרחבה למטה), אם מדובר בחברה שאין לה היתר עיסקה, יש להודיע זאת ללוקח, ואם בכל זאת הוא מעוניין להשקיע דרך אותה חברה, יש מקום להקל, כיון שיש דעות שאין איסור כאשר מדובר בחברה בע"מ. מקורות והרחבה: א. ז"ל המשנה (ב"מ עה:): "ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר". וכתב ברמב"ם (מלוה ולוה ד' ב'): "וכן אסור להתעסק בין לוה ומלוה ברבית, וכל מי שהיה ערב או סופר או עד ביניהן ה"ז עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשימון עליו נשך זו אזהרה אף לעדים ולערב ולסופר... ערב ועדים וכיוצא בהן אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך, וכל מי שהיה סרסור בין שניהם או שסייע אחד מהן או הורהו עובר משום לפני עור לא תתן מכשול". אם כן מבואר ברמב"ם, שאיסור "לא תשימון עליו נשך", לא נאמר רק ביחס למלווה, לעדים, לערב ולסופר כמבואר במשנה (שם), אלא גם לכל המסייעים ביצירת העיסקה. ואף שהמחבר (סי' ק"ס סע' א') הזכיר רק את הערב והעדים, מכל מקום ציין הש"ך (שם סק"א) לדברי הרמב"ם הנ"ל, וכתב "והוא מוסכם מכל הפוסקים". עם זאת הכנה"ג (הגהות לטור ח') דייק מכך שהשמיטו הטור והשו"ע את הסופר ואת כל המסייעים לעיסקה, שהם לא סוברים שהם עוברים על איסור (ובשבט הלוי ח"ח סי' ק"צ כתב שיש בכך "סניף קצת להקל"). ב. הנה צריך לדעת שמי שמייעץ בעניינים אלו עלול להכשל בעבודתו בעסקאות שיש בהם איסור ריבית. כגון באיסור 'לפני עיור' כמבואר בגמ' (ב"מ עה:), כאשר מדובר במציאות שאותו לקוח לא היה יכול לעשות זאת בלעדיו (ראה גמ' ע"ז ו. וברמ"א יו"ד סי' קנ"א סע' א'). וע' בפני משה (ח"ב סי' ק"ה, הובא בפת"ש סי' ק"ס סק"א) שדן להתיר באופן שיכול לעשות זאת ע"י אחר, אולם המשנה למלך (מלוה ולוה ד' ב'), החמיר בדבר, כיון שלא ברור שהאחר יעשה זאת, ועיי"ש עוד מש"כ. ג. וכן באיסור 'מסייע' לדבר עבירה, שהוא מדרבנן. ונחלקו הראשונים (עי' מרדכי ב"מ תשצ"ה שהתיר והתוס' שבת ג. ד"ה בבא החמיר) אם איסור זה שייך אף באופן שהלקוח יכול לעבור על האיסור בדרכים אחרות. רבנו הרמ"א (שם) הביא את שתי הדעות, והוסיף שנהגו להקל אך בעל נפש יחמיר לעצמו. ועי' בש"ך (שם סק"ו) שחלק על דבריו, וכתב שכו"ע מודים שאסור, ובגוי התירו משום שאין חיוב להפרישו. וגם במ"ב (סי' שמ"ז סק"ז ובשעה"צ סק"ח) נקט לאסור. ולגבי מומר כתב הש"ך (שם) שאין איסור מסייע. ובדגמ"ר (הוב"ד באוצר המפרשים שם סק"ג), שאפילו אם אינו מומר אלא שעובר במזיד, אין מצווים להפרישו. והארכנו בכך במקום אחר. ויש לדון לגבי תינוקות שנשבו. העולה מהאמור, שאם יש לאותם יועצים אפשרות להפריש את הלקוחות לתכנית הלכתית שאין בה כל חשש, עליהם לעשות זאת. אך אם אין בידם להפריש אותם, נראה שאין בכך איסור מסייע. וכן מטו משמיה דהגר"נ קרליץ זצ"ל. ד. בנידון השאלה, לגבי אג"ח [אגרות חוב, היינו שטר חוב שניתן ע"י המדינה או חברה, כנגד הלוואה ממשקיע בתוספת ריבית, באג"ח ממשלתי בד"כ אין איסור ריבית, מכמה טעמים, כגון שנחשב לממון שאין לו בעלים ידועים, ע' שו"ת הר צבי יו"ד קכ"ו, ובנוסף יש למדינה היתר עסקא כללי], אם מדובר בחברה שאין לה היתר עסקה יש להפנות לאת תשומת לבו לכך. כאשר מדובר בייעוץ בדיבור בלבד, אינו אסור משום 'לא תשימון עליו נשך', כיון שאינו משתתף ביצירת העיסקה, ואין בכך 'לפני עיור', כיון שאיסור זה לא נאמר אם יש שיטה המתירה (מבי"ט ח"א סי' כ"א). אכן דעת האגרו"מ (יו"ד ח"ב סי' ס"ב) שמותר להלוות לחברה בע"מ, כי אין שיעבוד הגוף על בעלי החברה, ואין הגדרת שם לווה אא"כ גופו משועבד להלוואה (גם לשיטתו אין היתר ללוות מחברה בע"מ). ואף שדעת רוב הפוס' לאסור (ראה מנח"ש סי' כ"ח, מנח"ח ח"ד סי' א', ברית יהודה פ"ב הע' נ"ט, שבט הלוי ח"ה סי' קע"ב, קונ' תקנת הרבית ח"א עמ' י"ג בשם הגר"נ קרליץ), מכל מקום אין בכך איסור כאמור, ובפרט אם רוב בעלי המניות הם גויים, שיש פוס' שהקלו בכך (ע"פ השואל ומשיב ח"ד סי' ל"א, הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות ח"ג סי' קכ"ד ועיי"ש שצירף דעת האגרו"מ לעיל). בברכה רבה,