האם צריך לברך על מסטיק ללא סוכר?

והנה אע"פ שעיקר מטרת לעיסת המסטיק אינה בשביל המתיקות שבה שהרי הלועסים עושים כן לעמל השיניים וכו' וממשיכים בלעיסה גם לאחר שעברה המתיקות לגמרי, אם כן יש לדון בזה משום עיקר וטפל ונתבאר בשו"ע שאין לברך על הטפל. לפי"ז גם מסטיק עם מתיקות אין לברך עליו. אלא שזה אינו, שמתי אין לברך על הטפל - בזמן שמברכים על העיקר ובזה פוטר את הטפל, אבל במקום שאין מברכין על העיקר, במה נפטור את הטפל? לכן במסטיק שיש בו מתיקות והחיך נהנה בו צריך לברך ברכת הנהנין ובזה נבוא לשאלתך: אם במסטיק יש מתיקות או כל טעם אחר הטוב לחיך האדם, יש לברך עליו "שהכל" אבל אם אין במסטיק שום טעם, אין לברך עליו (יוצא מזה שאדם שברך על מסטיק עם טעם ולעסו ולאחר מכן הוציאו מפיו והחזירו לפיו (שהוא נטול טעם) אין לברך עליו שנית. תשובת הרב דב ליאור