ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו נשואים כבר כמעט 10 שנים. במשך השנים הללו לא קיבלנו הדרכה בחינוך הילדים, ולכן כנראה, השתמשנו יותר מידי בענישה של מכות לילדים. בזמן האחרון שמענו שיעורים בחינוך, והבנו, שכנראה יש דרך אחרת, טובה יותר לחנך. אנו מנסים, אך ההרגשה היא כאילו אין לנו תחליף. כלומר, בעיות שבעבר היינו פותרים במכות, היום אנחנו מנסים לפתור בדרך אחרת, אבל בעצם לא יודעים מה כן לעשות, ואיך להביא את הילדים ללכת בדרך טובה.
תשובה:
שינוי הנהגה בבית הוא כמו חזרה בתשובה. זהו תהליך שאינו מסתיים תוך יום אחד. הוא חייב להיות מלווה בהמשך למידת הנושא כדי שהתהליך יצליח. מגיעות לכם הרבה ברכות על כך שאתם אמיצים כדי לומר לעצמכם, טעינו, או לפחות אולי טעינו, ואני מחזק את ידיכם לעשות את ההסבה לדרך חדשה. חינוך ע"י מכות היה נהוג בדורות הקודמים, וייתכן שבאותם זמנים הוא גם היה נכון ומוצלח. כיום, עם השינויים החברתיים שעובר העולם כולו וגם עם ישראל, ודאי אסור להיות צמודים למהלכים מהעבר ויש ללכת בגבורה אל העתיד. עם זאת, אני חייב לספר מה ששמעתי מפי אבי ז"ל, שנולד וגדל בירושלים. הוא למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שאחד המלמדים בו היה הצדיק ר' אריה לוין זצ"ל, ב"חיידר" היה נהוג שהמלמדים מכים את התלמידים כדי לחנכם ללמוד תורה. היו כאלה שניצלו זאת לנקמנות בילדים שהפריעו להם, והם בתגובה, הפליאו בהם את מכותיהם. שונה היה יחסו של ר' אריה זצ"ל. כאשר היה ילד שסרח, היה קורא לו הצידה, ויושב ומחזיק את ידו של הילד, בליטוף חמים ונעים, ומדבר עמו תוך כדי כך דברי כיבושין ומוסר על התנהגותו. בדרך כלל, כעבור דקות ספורות הילד היה מגיע לדמעות, מתוך הרגשת בושה וצער עמוקים, בפני האהבה הגדולה אשר הרגיש ביחס של ר' אריה אליו. אז היה ר' אריה לוקח את ידו של הילד, ונותן עליה שניים- שלושה "פאצ'ים", מכות קלות, כדי לצאת ידי חובת הכאת התלמיד. הבכי היה מתגבר, והילד היה מקבל על עצמו בליבו פנימה, שלא לחזור על המעשה שעשה.
ולגופו של דבר: "חושך שבטו שונא בנו" אינו מורה לנו שאפשר וצריך להכות. שהרי הסיפא היא: "ואוהבו שיחרו מוסר", לא נאמר שאוהבו שיחרו מכות. העיקרון הוא, שכל חינוך הוא לשני כיוונים: האחד, סור מרע. השני, עשה טוב. החינוך ל"סור מרע" הוא ע"י הצבת גבולות, שתפקידם להגדיר למתחנך מהו טוב ומהו רע. מניין ידע ילד אם לומר מילים לא יפות זה טוב או רע. פעמים רבות כאשר הוא אומר מילים לא יפות הוא רואה חיוך על פני הסובבים אותו, ומניין ידע שזה רע? נזיפה, גערה, או כל אמירה: זו מילה לא יפה ואסור להשתמש בה, כל אלו מבהירים לילד שזה רע ונותנים לו גבולות. במקרים קיצוניים, כאשר ילד עושה מעשה מכוער ברמה כזאת, שניתן לצפות ממנו להגביל עצמו, והוא לא הגביל, כאן, לפעמים אפשר להשתמש במכה, כתגובה מאוד מאוד לא שגרתית. תפקיד המכה להבהיר לו: עברת קו אדום! עברת גבול שבשום אופן אין לחצות אותו. אבל זה רק חלק אחד מהחינוך. כי העיקר הוא, להמשיך מכאן אל ה"עשה טוב". לדרבן את הילד לעזור לאחיו ולחבריו, לעזור לאבא ולאמא, להקפיד לומר אמת, ובכלל, לעשות מעשים טובים. כאן חייבים לבוא כלים ואמצעים לדרבן אותו לעשייה חיובית. אמון בילד ואהבתו הם שני המרכיבים העיקריים עליהם עומד החינוך ל"עשה טוב". כאשר הורים מאמינים ובטוחים שהילד רוצה לעשות מעשים טובים, רק שלא תמיד הוא יודע להבחין בין רע לטוב, תפקידם הוא לעטוף אותו באהבה גדולה, ע"י חיבוק, אימוץ וטפיחה על השכם, ואמירות מכוונות. למשל, חיזוק ולטיפה כאשר הוא נותן משהו מעצמו לאחיו, מילה של שבח ותודה. כל אלה גורמים לילד להבחין בין טוב לרע וגם לרצות לעשות טוב. במצב כזה, כאשר באה גערה, ולעיתים נדירות גם מכה קלה, שאינה מכאיבה אך מסמנת דרך, הילד מבין מיד שעבר את הגבול, וברצון חוזר לעשייה חיובית. אם כן, החליפו את הכלים שברשותכם: במקום הכאה על הרע, שבחו וחזקו את הטוב. במקום גערה ונזיפה, הרבו להקרין אמון ואהבה. כעבור זמן תתחילו לראות בעיניכם את התוצאות החיוביות.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
38 - הילד מנבל את פיו
39 - מקומה של המכה בחינוך
40 - לא רוצים לישון! רוצים לעשות שמח!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
