ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. אחר קריאת המגילה המנהג לומר מיד ואתה קדוש וכו' ולא מתחילת ובא לציון והטעם לאמירת ואתה קדוש מיד לאחר המגילה כיון שהמזמור אלי אלי למה עזבתני הנאמר על אסתר נאמר בו ג"כ ואתה קדוש והטעם שלא מתחיל מובא לציון כיון שאין גאולה בלילה
ג. כשחל פורים במוצאי שבת אין להביא לביהכנ"ס בשבת את המגילה משום מכין משבת לחול אלא יביאוה לאחר צאת הכוכבים, ובשעת הדחק מותר להביאה אחרי השקיעה ואם אפשר עדיף ע"י קטן ולפני שהולך עם המגילה יאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול
ד. י"א שהמגילה נחשבת למוקצה בשבת ולכן אסור לטלטלה גם לצורך הכנת הקריאה לפורים וי"א שמותר ללמוד במגילה בשבת שלפני פורים כדי להכין הקריאה לפורים ואין המגילה נחשבת למוקצה וכן הלכה ואם חל פורים בשבת אסור לטלטלה.
ה. כשחל פורים במוצאי שבת, בבית הכנסת קוראים את המגילה ואח"כ מבדילים כדי לאחר את השבת כמה שיותר ובמקום שנוהגים הפוך אין למחות בידם וישארו במנהגם אבל בבית אם קורא המגילה מבדיל קודם, כדי שלא לעשות מלאכה קודם הבדלה
ו. י"א שיש לברך מאורי האש קודם המגילה כדי שלא יהנו מאור הנרות ללא ברכה ומבדילים לאחר התפילה והקריאה ללא ברכת מאורי האש וכן מנהג הספרדים וי"א שגם ברכת מאורי האש מברכים אחר קריאת המגילה וכן מנהג האשכנזים ולספרדים אם התחילו לקרא המגילה ולא בירכו מאורי האש קודם הקריאה, יפסיקו בין הפרקים או בין פרשה לפרשה ויברכו שם ואם שכחו לברך על האש וגמרו את המגילה יברכו על האש אח"כ
ז. אם בירך בביהכנ"ס על האש קודם קריאת המגילה, כשיחזור להבדיל לבני ביתו עדיף שאחֶר או הנשים בעצמן תברכנה על האש ואם אינן יודעות, רשאי לברך ולהוציאן י"ח
ח. היום שמשתמשים לאור החשמל ולא לאור הנרות י"א שאין חובה לברך ברכת מאורי האש קודם קריאת המגילה
ט. מוסיפים בתפילת שמונה עשרה בלילה וביום אמירת על הניסים וגם אם התפללו ערבית מבעו"י יאמרו בתפילה על הניסים
י. אם שכח לומר על הניסים בתפילה, כל זמן שלא הזכיר שם השם של אותה ברכה חוזר ואם אמר שם השם אינו חוזר. ואינו רשאי לסיים למדני חוקיך. וטוב שיאמר אחר יהיו לרצון אמרי פי מודים אנחנו לך על הניסים וכו' ואין לדלג אמירת על הניסים בתפילה כדי להספיק קדושה או קדיש
יא. בן יד' שאמר על הניסים גם בטו', י"א שחוזר ומתפלל כיון ששינה ממטבע הברכות וי"א שאין צריך לחזור ולהתפלל וכן הלכה ובן יד' שעשה כבר פורים ועלה בטו' לירושלים ונתכבד להתפלל יאמר על הניסים בתפילתו ואין הדבר נחשב להפסק
יב. מקומות שקוראים בהם מספק ב' ימים ע"פ הפשט יאמרו על הניסים בב' הימים וע"פ הקבלה יאמרו רק ביד'
יג. לא תקנו לקרא הלל בפורים והטעם א' שהמגילה היא ההלל ב' על יציאת מצרים יש לומר הלל שאומרים בו הללו עבדי השם ולא עבדי פרעה משא"כ היום שעדיין אנו עבדי אחשורוש (ודומיו) לא שייך לומר הללו עבדי השם
יד. מי שאין לו מגילה כלל יקרא ההלל בלא ברכה וכן מי שאין לו מגילה כשרה וקורא מתוך החומש ללא ברכות גם יעשה כן
טו. אין לחלוץ התפילין בשחרית אלא רק אחרי ובא לציון שלאחר קריאת המגילה ואם התפלל כבר לפני ששמע את המגילה והתפילין בראשו יחלוץ אחרי קריאת המגילה ואם אין התפילין בראשו אינו חייב להניח תפילין לשמיעת המגילה.
טז. אין אומרים תחנון בכל מקום בב' הימים ביד' וטו' משום שנאמר "ימי משתה ושמחה" כמו כן אין אומרים בפורים מזמור יענך השם כיון שמוזכר במזמור זה צרה ואין להזכיר צרה בפורים
יז. למנהג הספרדים מוציאים ס"ת וקוראים בפרשת ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים. וכופלים פסוק אחרון כדי להשלים לי' פסוקים ואם לא כפלו אינו מעכב ולמנהג האשכנזים אין כופלים הפסוק האחרון שבמקום שמפסיק הענין אין צריך שיהיו י' פסוקים והטעם שקוראים בפרשה זו כיון שהמן היה מזרעו של עמלק
יח. יש ליזהר לשמוע קריאה זו בציבור. ומי שלא שמע במנין ואינו יכול לבא לביהכ"ס יקרא בביתו מתוך החומש בניגון ובטעמים
יט. בן עיר שאצלו אין פורים ונמצא בעיר ששם פורים י"א שרשאי לעלות לתורה בקריאת פרשת ויבא עמלק וי"א לא יעלה, ואם קראוהו בשמו, יעלה וכן הלכה
כ. ביום פורים יש הנוהגים להחזיר את הס"ת להיכל לפני קריאת המגילה וכך מנהג האשכנזים ויש הנוהגים להחזיר הס"ת אחר קריאת המגילה וכל מקום יעשו כמנהגם
כא. אם יש ברית מילה בפורים יש מהספרדים הנוהגים לעשות הברית אחר סיום התפילה ולמנהג האשכנזים וחלק מהספרדים מלים התינוק קודם קריאת המגילה וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
