להרבות שלום בין תלמידי חכמים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
ספירת העומר
עניני ספירת העומר

1539

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אפרת בת נעמי

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מנהגי אבלות בימי ספירת העומר
בימי ספירת העומר מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא. לפיכך נהגו ישראל מקצת מנהגי אבלות בימים אלו, שלא לשאת אישה ולא להסתפר ולא לקיים בהם ריקודים ומחולות של רשות. אמרו חכמים שסיבת מותם היתה "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". והיה העולם שמם מתורה, עד שלרבים נדמה היה שאבדה תקווה מישראל. אולם רבי עקיבא לא התייאש, ולמרות האסון הכבד, חזר וקיבץ תלמידים חדשים ולימדם תורה, "והם העמידו את התורה" (יבמות סב, ב).

כאלף שנים לאחר מכן, בעת מסעות הצלב שהחלו בשנת תתנ"ו לאלף החמישי, רצחו הנוצרים באשכנז רבבות יהודים, ואף אסונות אלו התחוללו ברובם בימי ספירת העומר. כחמש מאות שנים לאחר מכן, בשנות ת"ח ות"ט לאלף השישי, שוב אירעו רציחות נוראות במזרח אירופה, רבבות ואולי מאות אלפי יהודים נרצחו, ואף פרעות אלו אירעו ברובם בימי ספירת העומר. לפיכך נטו באשכנז להחמיר יותר במנהגי אבלות אלו.

להרבות שלום בין תלמידי חכמים

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

349 - בענווה, לא בענבים

350 - להרבות שלום בין תלמידי חכמים

351 - לברך על בתי ישראל ביישובם

טען עוד

לאחר שהעמיד רבי עקיבא תלמידים חדשים, אמר להם: "בניי, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם" (ב"ר סא, ג). וזהו שאמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול". ומזה שאנו נוהגים לזכור את מיתתם ואת סיבתה, עלינו ללמוד כי בימים אלו במיוחד צריך להרבות בכבוד שבין תלמידי חכמים מחוגים שונים.

זמן מנהג האבלות
משך ימי האבלות הוא 33 ימים למנהג אשכנזים ו-34 ימים למנהג ספרדים. למנהג אשכנזים, בבוקר יום ל"ג בעומר נפסקים מנהגי האבלות, מפני ש"מקצת היום ככולו". ולמנהג ספרדים המנהגים נמשכים עד בוקר יום ל"ד, אלא שבמשך כל ליל ויום ל"ג בעומר עצמו מותר לשיר, לנגן ולרקוד, לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי. אבל עדיין אסור להסתפר ולהתחתן עד בוקר יום ל"ד בעומר.

ימי חול המועד פסח ושבתות
יש לציין כי אף שגם ימי חול המועד פסח, וכן ימי השבתות וראש חודש נחשבים בכלל ימי האבלות, בפועל אין האבלות ניכרת בהם. שכן בימי חול המועד פסח מצווה לשמוח, וממילא מותר לשיר ולנגן (מ"ב תקכט, טז). וזה שאין מתחתנים בחול המועד פסח, אינו מפני מנהג האבלות, אלא שאין מתחתנים בחול המועד כדי שלא לערב את שמחת החתונה בשמחת החג (שו"ע או"ח תקמו, א). וכן אסרו חכמים להסתפר בחול המועד, כדי שיסתפרו לפני החג (שם תקלא, ב).

וכן לגבי השבתות, אין מתחתנים ומסתפרים בהן רק מפני שאסור להתחתן ולהסתפר בשבת ולא מפני מנהג האבלות.

ואע"פ כן מחשיבים את ימי חול המועד והשבתות למניין שלושים ושלושה (לאשכנזים) או שלושים וארבעה (לספרדים) ימי האבלות. וכיוצא בזה מצינו לגבי אבלים היושבים שבעה, שהאבלות אינה ניכרת בשבת, ואע"פ כן גם השבת נספרת כאחד מימי השבעה.

מנהג נוסף באשכנז
עוד היה מנהג רווח באשכנז, לנהוג שלושים ושלושה ימי אבלות מראש חודש אייר עד ערב חג השבועות (יש נוהגים מל' ניסן עד ג' סיוון, ויש נוהגים מב' אייר עד ערב חג השבועות). כי העיקר הוא לנהוג בימי ספירת העומר 33 ימי אבלות, וכיוון שבסוף ימי הספירה אירעו עוד אסונות, ולעומת זאת בתחילת הספירה הימים שמחים יותר, שהם בחודש ניסן ובימי חול המועד, לפיכך נהגו להתחיל את האבלות מראש חודש אייר. ובארץ ישראל, בהשפעת מנהג הספרדים, כמעט כל האשכנזים נהגו לקיים את מנהגי האבלות בתחילת ימי הספירה. והרוצה להמשיך במנהג משפחתו - רשאי.

תספורת
כפי שלמדנו, למנהג ספרדים אין מסתפרים עד בוקר יום ל"ד בעומר, ולמנהג אשכנזים עד ל"ג בעומר. אלא שיש להוסיף כי הנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר עד ערב חג השבועות, ויש לזה טעם על פי הקבלה ולא מפני האבלות.

התספורת שאסורה בימי האבלות היא תספורת רגילה, שיש בה צד של שמחה אסורה, אבל מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה. וכן מי ששער ראשו המגודל גורם לו כאבי ראש או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו.

תספורת לנשים וילדים
גם נשים בכלל איסור תספורת, אבל מותר לאישה להסתפר לשם צניעות, כגון אישה ששערותיה יוצאות מכיסוי ראשה - מותר לה לספרם. וכן כשיש צורך להסיר גנאי, מותר לנשים למרוט גבות ולהוריד שערות שבפנים.

גם את הקטנים אין לספר בימים אלו. ולצורך גדול, כדי למנוע מהם צער, מותר לספרם (ע' פניני הלכה זמנים ג, ו).

האם דין גילוח כדין תספורת
לדעת רבים גילוח בכלל איסור תספורת, ובכל הימים שאסור להסתפר אסור גם להתגלח. ורק למי שעלול להפסיד את פרנסתו אם לא יתגלח מותר להתגלח (כה"ח תצג, יט, אג"מ או"ח ד, קב). וכך נוהגים רוב בני הישיבות, שאינם מתגלחים בימי האבלות שבספירת העומר.

אולם מנגד, יש סוברים שיש הבדל יסודי בין תספורת לגילוח. בתספורת יש חגיגיות, וכפי שמקובל שאנשים מסתפרים לקראת חגים ואירועים חגיגיים. ואילו הגילוח בימינו הוא מעשה שגרתי, הנעשה כל יום או כל כמה ימים, ומגמתו להסיר את הזיפים המכערים את פניהם של הרגילים להתגלח, ולא עליו חל המנהג שלא להסתפר. ובמיוחד בערב שבת, ראוי להתגלח, כדי שלא לקבל את השבת באופן לא מכובד. וכך משמע מכמה מגדולי האחרונים, שלכבוד שבת היה ראוי להתגלח (מ"א תקנא, יד; באו"ה תקנא, ג).

והרוצים לסמוך על דעת המקילים רשאים, ואין למחות בידם. אולם נכון למעשה שכל אדם ימשיך במנהג אביו, או כפי שמורה רבו (פניני הלכה זמנים ג, ז).

ריקודים וכלי זמר
כיוון שנהגו בימי הספירה שלא להרבות בשמחות יתירות, כתבו האחרונים שבכלל זה יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות (מ"א תצג, א). וכן נהגו לאסור נגינה ושמיעת כלי זמר.

מותר ליהודי שמתפרנס מנגינה לנגן במסיבות של גויים לצורך פרנסתו, מפני שהוא עסוק בעבודתו ואינו שמח במיוחד. וכן מותר ללמוד וללמד לנגן בימי הספירה, הואיל ואין בזה שמחה (פניני הלכה זמנים ג, ח).

בשמחה של מצווה מותר לנגן כמקובל. לכן במקום שרגילים הכול להזמין תזמורת למסיבת בר מצווה, אם מסיבת בר המצווה מתקיימת ממש ביום הגיע הנער למצוות - מותר להזמין תזמורת (עיין פניני הלכה זמנים ג, ט).

שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי
לדעת רבים, אין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע קולות זמר דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורתי - מותר (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד).

לעומתם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על שמיעת כלי זמר דרך רדיו או שאר מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד, שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך מכשירים אלקטרוניים, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה, שאינה אסורה בספירת העומר. ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה יש מקום לאסור בימים אלו גם ממכשירים ביתיים, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בימי האבלות שבספירת העומר.

למעשה, הרוצה להקל רשאי לסמוך על דעה זו ולשמוע שירים עצובים ורגילים, אבל שירים שמחים אין לשמוע כלל. וגם שירים רגילים מותר לשמוע רק באוזניות או בתוך חדר, אבל בקול רם שנשמע גם מחוץ לחדר אסור, מפני שעוצמת הקול מגבירה את החגיגיות (פניני הלכה זמנים ג, י).

נראה שלכל הדעות, הנוהג ברכב וחושש שמא יירדם, רשאי לשמוע מוסיקה כדי לשמור על ערנותו.

קניית דברים שמברכים עליהם שהחיינו
מותר בימי ספירת העומר לקנות פרי חדש ולברך עליו 'שהחיינו', וכן מותר לקנות בגד חדש או רהיט חדש ולברך עליו 'שהחיינו', שיש הבדל בין ימי בין המיצרים שאין מברכים בהם 'שהחיינו' לימי ספירת העומר. ואמנם בקהילות אשכנז היו רבנים שהחמירו גם בימי האבלות שבספירת העומר שלא לברך 'שהחיינו', והמחמיר כמותם תבוא עליו ברכה. אבל בשעת הצורך רשאי גם המחמיר להקל. ואם ירצה להדר, ישתדל לחדש אותם ולברך עליהם 'שהחיינו' בימי שמחה, כגון שבת, ראש חודש או יום העצמאות.

נישואין ושמחה גדולה לאחר ל"ג בעומר
למנהג ספרדים, לאחר ל"ד בעומר ביום אין יותר שום מנהג אבלות, ומותר לערוך נישואין ולקיים חגיגות בלא הגבלה.

אולם למנהג רוב האשכנזים, אף שעיקר מנהגי האבלות נסתיימו בל"ג בעומר, מכל מקום נוהגים שלא לקיים שמחות גדולות ובכללם נישואין עד ראש חודש סיוון. וכמה סיבות לכך, ואחת מהן, שבאותם הימים אירעו באשכנז רציחות נוראות בעת מסעי הצלב וגזירות ת"ח ות"ט. לפיכך, אף שמותר לאדם לנגן בימים אלו בכלי זמר בביתו לשם שמחה, מכל מקום אסור לו להשתתף בהופעה של תזמורת או זמרים, מפני שאירוע כזה חגיגי במיוחד. וכן אסור לקיים חוג של ריקודי עם, מפני שאלו ריקודים של שמחה. אבל מותר לקיים חוג מחול אירובי, מפני שעיקרו נועד להתעמלות. בכ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, מותר לקיים שמחות גדולות ונישואין גם למנהג אשכנז.

כל זה לפי מנהג אשכנז הרווח, אולם יש סוברים, שגם יוצאי אשכנז רשאים לכתחילה לקיים נישואין בימים שלאחר ל"ג בעומר. ובשעת הצורך ראוי לאדם להתייעץ בזה עם הרב המקומי או רבו המובהק אם לסמוך על דעת המקלים.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
אין היתר לפסול את ההיתר
אייר התשע"ה
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב

רביבים

רביבים
בנס או בדרך הטבע
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
קשר של קדושה: התפילין כאות וכמהות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
ספר תורה ושמות קדושים
מצוות כתיבת ספר תורה: המצווה, המימון והשותפות
הרב אליעזר מלמד | חשון תשפ"ו
רביבים
'חפצי קודש' לתשתית חיינו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חגי לונדין
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב יעקב שפירא
הרב הלל גפן
הרב נחשון רבינשטיין
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו