ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וּבְנֵי יַעֲקֹב כֻּלָּם סְגֻלָּה, כֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְהָיָה לָהֶם הַמָּקוֹם הַהוּא הַמְיֻחָד בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְזוֹ הִיא הַתְחָלַת חוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּקָהָל, אַחַר שֶׁלֹּא הָיָה נִמְצָא אֶלָּא בִּיחִידִים. וְהַשְׁגָּחַת ה' הָיְתָה לְשָׁמְרָם וּלְהַרְבּוֹתָם וּלְגַדְּלָם בְּמִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְגֻדַּל הָאִילָן אֲשֶׁר עִקָּרוֹ טוֹב, עַד שֶׁהוֹצִיא פְּרִי שָׁלֵם דּוֹמֶה לַפְּרִי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִטַּע מִמֶּנּוּ, רְצוֹנִי לוֹמַר אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְיוֹסֵף וְאֶחָיו. וְהָיוּ מִן הַפְּרִי משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּכְגוֹן בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, וּכְגוֹן שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְאוּיִים לִנְבוּאָה נִמְשֶׁכֶת, וּכְגוֹן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְחוּר, וְזוּלָתָם רַבִּים. וְאָז זָכוּ לְהֵרָאוֹת הָאוֹר עֲלֵיהֶם, וּלְאוֹתָהּ הַהַשְׁגָּחָה הָאֱלֹהִית. וְאַף אִם הָיוּ בָּהֶם מַמְרִים מְאוּסִים, מִכָּל מָקוֹם הֵם בְּלִי סָפֵק סְגֻלָּה, בְּמוּבָן שֶׁהֵם בְּטִבְעָם וּמִזְגֵּיהֶם מִן הַסְּגֻלָּה, וְיוֹלִידוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה סְגֻלָּה, וְנִשְׁמָר הָאָב הַמַּמְרֶה בִּגְלַל מַה שֶּׁמְּעֹרָב בּוֹ מִן הַסְּגֻלָּה, אֲשֶׁר תֵּרָאֶה בִּבְנוֹ אוֹ בְּנֶכְדּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁתִּזְדַּכֵּך הַטִּפָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּתֶרַח וְזוּלָתוֹ מִמִּי שֶׁלֹּא הִתְחַבֵּר בּוֹ הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֲבָל בְּטִבְעוֹ שֶׁיּוֹלִיד סְגֻלָּה, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּטֶבַע כֹּל מִי שֶׁנּוֹלַד מֵחָם וָיָפֶת. וְנִרְאֶה כְּמוֹ זֶה בָּעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם אֵינָם דּוֹמִים לַאֲבִיהֶם כְּלָל אֲבָל הֵם דּוֹמִים לְסָבָם, וְאֵין סָפֵק כִּי הַטֶּבַע הַהוּא וְהַדִּמְיוֹן הַהוּא הָיָה צָפוּן בַּבֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִגְלָה לַחוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁטֶּבַע עֵבֶר הָיָה צָפוּן בְּבָנָיו עַד שֶׁנִּגְלָה בְּאַבְרָהָם.
___________________________
המקום ההוא – ארץ ישראל. ונשמר – ה' שומר עליו. שלא נגלה לחוש – לא נראה כלפי חוץ.
ביאורים
בפסקה זו מגביה ריה"ל את נקודת המבט שלנו על עם ישראל לקראת הבהרת משמעות חטא העגל. חטא זה, מערער לכאורה על בחירת ישראל לעם סגולה. ריה"ל מכניס בפיו של מלך כוזר את טענת החלפת ישראל, טענה שנזכרת בפי הנוצרים ובפי המוסלמים. הנחת היסוד שעומדת בבסיס דתות אלה היא שהעם הוא נבחר כל עוד מעשיו תואמים את סגולתו. כאשר מעשיו סותרים את המהות שלשמה נבחר מפסיקה סגולתו וממילא – נפסקת גם בחירתו. על מנת להבהיר את הטעות שבתפיסה הזאת מבאר ריה"ל את החידוש שהתרחש עם לידת עם ישראל במצרים. לא מדובר כאן עוד ביחידים שההתייחסות אליהם נמדדת רק על פי מעשיהם. מדובר בקהל גדול שהגרעין היסודי שלו הוא גרעין הסגולה. לסגולה זו יש בכל דור ביטויים מעשיים בדמותם של צדיקים גדולים ומנהיגים מורמים מעם, אך ישנם גם, כמו בכל ציבור 'איברים מדולדלים', חלקים חלשים יותר שבהם הצד הסגולי לא מתגלה בפועל. חידושו של ריה"ל הוא שהיחס לאותם יחידים לא נמדד באופן פרטי אלא דרך המכלול של העם. יחידים אלה, עם כל חסרונותיהם, שייכים לכלל – לעם ישראל שבו ה' בחר. לא בכדי בחר ה' בעם ישראל. זוהי איננה בחירה בטעות. בחירת ישראל משמעותה היא יצירה: 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'. העובדה שישנם חלקים בעם שאינם פועלים על פי האידיאל העומד בבסיסו אינם גורעים מיסוד הסגולה שאינו מתחיל מן הפרטים אלא מהכלל. הכלל הוא יסוד נשמת ישראל שיצא כאומה ממצרים. זוהי בחירה אלוהית שיצרה את העם הזה על כל סגולותיו. לאחר שאנו מבינים את התמונה באופן הזה, לאחר שהגבהנו את המבט להבין מהי סגולת ישראל ומעלתו, ניתן לנסות לגשת להבין את חטא העגל.
הרחבות
1. קליפה וגרעין
וּסְגֻלַּת אַבְרָהָם מִכֹּל בָּנָיו יִצְחָק. כאן מודגשת שיטתו של ריה"ל לפיה הסגולה הייתה מוטבעת ביחידים ועברה מדור לדור עד השלב שבו התבטלו הקליפות ונשארה הסגולה בלבד. עניין זה של סגולת ישראל נידון בהרחבה במקומות רבים כדוגמת המהר"ל שכותב: "בוודאי דבר זה אפשר לומר אצל נח ואדם, שלפי שלא היה הדביקות רק פרטי לנח בלבד, כאשר ישתנו הפרטים – ישתנה הדביקות גם כן. אבל האבות שלא היה הבטחתם פרטי, רק כללי... דהיינו כלל האומה, ואין שנוי בכללי, רק השנוי הוא בפרט. ולפיכך אף על גב שיתווסף ויגרע הדביקות לפי המקבלים, מכל מקום נמצא עצם הדביקות הכללי עומד" [נצח ישראל יא]. וכן בתוספות על מסכת שבת: "אומר רבינו תם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה" [דף נה, א ד"ה 'ושמואל']. ובהרחבה באגרתו של הרב קוק [אגרת תקנה]: "והסגולה הוא כוח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי אפשר לו להשתנות כלל, 'כי הוא אמר ויהי' ".
הרמח"ל מסביר, שהאנושות כולה הייתה יכולה להיות בעלת סגולה זו אם הייתה בוחרת וחפצה בכך: "והנה נתן האדון ב"ה לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו וישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה" [דרך ה' חלק ב פרק ד]. לפי דבריו, גם לאחר הבחירה של הקב"ה בישראל, עוד הייתה אפשרות לכל העולם להגיע למדרגתם: "ואולם חסד גדול עשה הקב"ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן התורה, והחזיר התורה על כלם שיקבלוה, ואם היו מקבלים אותה, עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדרגתם השפלה. וכיוון שלא רצו, אז נגמר דינם לגמרי, ונסתם השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה".
שאלות לדיון
החבר מסביר שהעניין האלוהי נדבק בעם ישראל הנמצא בארץ ישראל. מדוע מושגים של עם וארץ הם מושגים דתיים-קדושים?
החבר מונה רבים שזכו להשגחה אלוהית. מהן ההשלכות של ההשגחה האלוהית בחיינו – האם היא באה 'לסדר' אותנו בחיים כי ה' משגיח עלינו ודואג לכל מחסורנו, או שעדיין יש מה לעשות בעניין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
