החייל התורני וקדושת המחנה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
צבא ומלחמה
במהלך השירות

705

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מעוז נריה בן הדס

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

והיה מחניך קדוש
בפרשת השבוע אנו לומדים כי נצטווינו לשמור באופן מיוחד על קדושת מחנה הצבא, שנאמר (דברים כג, י-טו): "כי תצא מחנה על אויביך, ונשמרת מכל דבר רע... כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך".

ככלל, הדרכת התורה למחנה הצבא היא להישמר "מכל דבר רע", היינו מכל העבירות שבתורה, ובכללן העבירות שנחשבות רעות במיוחד כמו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (ספרי שם). ומן הביטוי "דבר רע" למדו חכמים שבמיוחד צריך להיזהר מעבירות של דיבור - לשון הרע, קללות וניבול פה (ספרי שם).

עוד הזהירה התורה בפרשת המחנה, לשמור על הצניעות הראויה שבין גברים ונשים, שנאמר: "ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך". וכמו שאמרו חכמים (ע"ז כ:): "תנו רבנן: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". וכן למדנו מדברי חז"ל, שדיבורים גסים וליצנות עלולים לגרום לנפילת נפשות מישראל (עיין תנחומא כי תצא ג).

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

423 - נישואין כהלכה ושותפות זוגית

424 - החייל התורני וקדושת המחנה

425 - הרחבת ההתיישבות

טען עוד

תורה ותפילה במחנה
עוד הזהירה התורה באופן מיוחד את החיילים, שישמרו על נקיות המחנה מכל טינוף של צואה, שכן אסור לומר דברים שבקדושה במקום שאינו נקי. ומכאן למדנו שצריך להקפיד במיוחד במחנה על קיום לימוד תורה, תפילות וברכות. וכן מצינו במלחמה בימי יהושע בן נון, שבא המלאך להזהיר את יהושע שלא יתבטלו מתורה במחנה. ואכן הזדרז יהושע וקיים לימוד תורה במחנה, וזכינו אז לניצחון גדול וכבשנו את ארץ ישראל מידי שבעת העממים (עיין מגילה ג.-ג:).

טעמי מצוות המחנה - השראת שכינה
יש לשאול, הרי כל המצוות והאיסורים הללו קיימים תמיד, ומדוע חזרה התורה וציוותה את החיילים להיזהר בהם באופן מיוחד במחנה? כמה תשובות נאמרו בזה, וכולן דברי אלוקים חיים.

הטעם היסודי שנזכר בתורה הוא "כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחנך", שישראל הם בניו של הקב"ה, והחיילים היוצאים להילחם למען ישראל חביבים לפניו, ועל כן הוא משרה את שכינתו ביניהם כדי "להצילך ולתת אויביך לפניך". הרי שהמחנה קדוש כעין קדושת המקדש, והחיילים צריכים להתקדש כעין הכהנים הנכנסים לעבודת הקודש. אבל אם תימצא במחנה ערוות דבר, יסלק השם שכינתו מעימנו.

והוסיף רש"י ופירש על פי חז"ל, שדווקא החיילים זקוקים ליותר סיעתא דשמיא, שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, ועל כן עליהם להיזהר יותר מכל דבר רע.

המלחמה עלולה לקלקל את החיילים
הרמב"ן פירש, שידועים מנהגי החיילים במחנות שהם פרוצים בכל האיסורים. כפי הנראה החיילים, שנמצאים בלחץ נפשי של אימונים קשים וסכנות, רוצים להשתחרר מהלחץ, והדרך הקלה לכך היא על ידי קלות ראש, ניבול פה ועיסוק בענייני עריות. נוסף על כך, הצורך להילחם תוך סיכון נפשות פורץ את המסגרות ומגלה עוצמות שאינן מוכרות, ואם החייל לא ייזהר לגדור את עצמו, כוחות החיים הללו עלולים לנטות לכיוונים שליליים.

לבד מזאת, כאשר אדם נמצא עם משפחתו הוא גודר את עצמו יותר מענייני עריות ופריצות, וכשהוא פורש לצבא, גובר החשש להרס מערכת הערכים המקובלת.

המחנה והשלום
המלחמה מעוררת באדם כוחות חיים אדירים, שנובעים מהרצון הבסיסי, החייתי, לחיות. אך יחד עם זה היא עלולה לטשטש את האידיאל האמיתי של האדם, שלא נועד לעסוק במלחמות והרג, אלא להוסיף חיים וברכה בעולם.

לו היינו נשארים באותה רמה גבוהה של מעמד הר סיני, יצר הרע ומלאך המוות לא היו שולטים בנו, שם השם היה נקרא עלינו, וכל שבעת העמים שהתגוררו בארץ היו מקבלים אותנו בזרועות פתוחות. חלקם היו בוחרים להתגייר גיור מלא, חלקם להיות גרים ותושבים, ורובם מן הסתם היו הולכים לארץ אחרת והשם היה נותן להם ארץ טובה כפי שנתן לגרגשי (אורות, המלחמה ד', עמ' יד).

אבל משחטאנו בחטא העגל, יצר הרע ומלאך המוות שולטים בנו ואנו נזקקים למלחמות. ואף על פי כן עלינו לכוון את מלחמותינו לתיקון העולם, ועל ידי כך להתקרב למצב האידיאלי. וזהו שציוותה התורה לשמור על קדושת המחנה. ללא שמירה זאת נהיה ככל העמים, שמנהלים מלחמות לפי האינטרסים המזדמנים, מה שגורם בהכרח למעגל מלחמות שאינו פוסק.

שמירת קדושת המחנה יכולה להביא להצלחת המלחמה במובן העמוק ביותר - להכרית את הרע ולהגביר את הטוב, ולעשות שלום אמיתי.

המצב כיום בצבא
לפני כחצי שנה השתתפתי בדיון ב'כנס ירושלים' של 'בשבע'. המנחה, עמית סגל, שאל את משתתפי הפאנל אם המצב כיום בצבא טוב יותר לחייל הדתי מאשר לפני כעשרים שנה. עניתי שככלל, המצב כיום יותר טוב. לאחר שעברו כמה דקות, חשתי לא שלם עם תשובתי. ביקשתי מהמנחה רשות לתקן את דבריי, ואמרתי כי אמנם מבחינות רבות יש התקדמות, אך למרות זאת לא בטוח שהמצב כיום יותר טוב. אולי לדתיים הרגילים המצב יותר טוב, אבל לציבור התורני (המכונה 'חרדי-לאומי') המצב יותר גרוע.

לאחר תום הדיון, הרהרתי כיצד מצד אחד ברור שהמצב בצבא משתפר, ומאידך ישנה גם תחושה ברורה שהקשיים הולכים ונעשים בלתי נסבלים. בתוך כך ניגשו אלי אנשים שונים, ובתוכם יהודי גבוה, שערו ארוך עד כתפיו ובלי כיפה, ואמר: "אני רוצה לומר לך דבר אחד: כשרב אומר דבר אחד ואחרי מספר דקות אומר את ההיפך - אני מתבייש ברבנים!"

המציאות מורכבת
המציאות בצה"ל אכן מורכבת. מצד אחד אחוז הדתיים בצבא גדל, והם כבר לא מתביישים בכיפה שלראשם. כמעט ואין מטבחים שלא נשמרת בהם הכשרות. רוב המפקדים מודעים לצורך להקצות זמן לתפילות, ולכן אין כמעט עימותים על כך. אך מנגד, הצבא החל לשלב בנות ביחידות הקרביות, ועם המתירנות הגוברת בקרב הציבור החילוני, האווירה בצבא נעשית הרבה פחות צנועה, ולא מתאימה לאורח החיים היהודי, ואף התודעה הכללית בצבא התרחקה ממחויבות בסיסית להיותו של צה"ל צבא יהודי.

בפועל, עבור בעלי הדרישות הדתיות המתונות נעשה השירות בצה"ל נוח יותר, אבל לציבור התורני הסביבה הרוחנית-תרבותית קשה יותר.

מצבו של הציבור הדתי בצבא
אם לפני 50 שנה רוב הצעירים הדתיים עזבו את הדת, לרובם זה קרה תחת הלחץ החברתי בצבא. בתהליך הדרגתי החינוך הדתי השתפר, הוקמו מכינות קדם צבאיות שמכינות את הצעירים להתמודדויות הצפויות להם בצבא, מספר הדתיים בצבא גדל, ישנם יותר קצינים דתיים שמבינים את החייל הדתי, וכך בפועל, עזיבת הדת פחתה. הנתונים הללו משמחים.

אולם גם כיום, יותר מעשרים אחוז מבוגרי החינוך הדתי מורידים את הכיפה במסגרת הצבא ומפסיקים לשמור שבת, משום שגם לאחר השיפור, עדיין קשה לשמור על רמה רוחנית נאותה בצבא. כך אנו מוצאים מפקדים רבים ביחידות הקרביות שהם דתיים לשעבר, ועוד בוגרים רבים של החינוך הדתי שנחלשו מאוד מבחינה דתית. מקצתם מגיעים אחר הצבא לשנת שיקום בישיבה או מכינה. רובם ממשיכים הלאה.

אי אפשר לתלות בשירות הצבאי את הסיבה היחידה לעזיבת הדת, אבל הוא בהחלט מעצים ומאיץ את תהליכי החילון.

בעיני בני הציבור הדתי הרגיל, שמתייחס לעזיבת הדת של חלק מהילדים כעובדת חיים שאין אפשרות לשנותה - שכן זהו המס שמוכרחים לשלם על ההחלטה להיות שותפים בחברה הישראלית - מציאות מצערת זו היא נסבלת.

הציבור התורני
אבל בעיני אלה שהתורה והמצוות הם מרכז הווייתם, עזיבה של כעשרים אחוז מהילדים את דרך התורה והמצוות היא בלתי נסבלת.

הפסוק שאמר השם על אברהם אבינו וזרעו (בראשית יח, יט): "למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט", יוצר מחויבות אין קץ להנחיל את המורשת.

לכן יש רבים שמוותרים על המצווה לשרת בצבא ומעדיפים חינוך חרדי, ששולל גיוס לצבא ומונע את בוגריו מניסיון קשה. כמחצית מילדי החינוך החרדי כיום הם בנים או נכדים של בוגרי החינוך הדתי-לאומי. ויש שמנסים לחנך באופן התורני השלם, שכולל גם גיוס לצבא, תוך חריקת שיניים ומאמץ עילאי לשמור על כל המצוות בתוך מסגרת קשה מבחינה רוחנית.

הכאב הנורא
וכאשר קורה האסון והבן עוזב את הדת, הדבר גורם למשפחתו סבל מתמיד. הכאב אינו מרפה, הוא מעיק בימים ואינו מניח בלילות. בכל שמחה שבים ונזכרים בילד שאינו שומר תורה ומצוות, והצער משתלט. השנים אמנם מרפאות במקצת, אבל הכאב נותר דוקר תמיד. וייסורי המצפון תוכפים, והשאלות חוזרות ומתעוררות: אולי בחרנו מוסד שמעניק לימודי חול ברמה גבוהה, אבל התפשרנו על רמתו הדתית? אולי לא הקפדנו על הילד מספיק שילמד תורה ויקיים מצוות? אולי להפך, היינו יותר מדי קפדנים? אולי היינו צריכים להתאמץ יותר לשכנע אותו ללכת לישיבת הסדר במקום לסיירת?

ואמנם ידוע כי לאחר שהקב"ה נתן לאדם בחירה חופשית, יהיו כאלה שיבחרו ברע. אבל עדיין תחושת האשמה מעיקה, שכן מוטלת עלינו אחריות להעניק לילדים את החינוך הטוב ביותר, כדי לשפר עד כמה שאפשר את הסיכויים שיבחרו בטוב וימשיכו את המורשת. והצער ותחושת הכישלון אינם מרפים, ומלווים את המשפחה בכל שעותיה, היפות והקשות. כמו סוג מסוים של אבל שהזמן אינו מצליח לרפאו עד יום אחרון, שגם אז עוד מקווים ומייחלים, אולי הבן יחזור בתשובה.

במצב זה, מאבקם של אותם חיילים תורניים להשיב לצה"ל את אופיו היהודי ואת המחויבות למורשת, הוא הפירוש העדכני של קיום המצווה "והיה מחניך קדוש".
מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
ניסן תשפ"ו
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א

רביבים

רביבים
מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו
רביבים
משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
בנימין זאב הרצל
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב חגי לונדין
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהודה מלמד
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרב שבתי סבתו
הרב אליהו ברין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו