להביא חיים לעולם - הזכות והמצווה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
שמחות

1788

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מעוז נריה בן הדס

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרו ורבו
מצווה גדולה מן התורה לפרות ולרבות, וזו מגמתה הראשונה של הבריאה, לגלות ולהוסיף חיים בעולם, ועל כן זו המצווה הראשונה שנזכרה בתורה. שאמר ה' לאדם וחוה בסיום מעשה הבריאה: "ויברך אותם אלוקים, ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א, כח). ועוד נאמר בפרשת נח לאחר המבול: "ויברך אלוקים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית ט, א). ואחר שהזהיר שלא לרצוח, הוסיף ואמר: "ואת פרו ורבו, שירצו בארץ ורבו בה" (בראשית ט, ז).
על ידי מצווה זו האדם הולך בדרכי ה': מה ה' ברא את העולם ומקיימו, אף האדם מוליד ילדים נוספים בעולם. ועל ידי כך הוא נעשה שותף עם הקב"ה, וכמו שאמרו חכמים: "שלושה שותפים יש באדם, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו" (נדה לא, א).

ההוראה האלוקית הבסיסית
וזו המגמה הראשונה והיסודית של הבריאה, וכפי שאמרו חכמים במשנה: "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר: לא תוהו בראה - לשבת יצרה" (גיטין ד, ב). פסוק זה אכן מלמד שיישוב העולם היא ההוראה האלוקית הבסיסית ביותר, שנאמר: "כי כה אמר ה' בורא השמים הוא האלוקים יוצר הארץ ועושָׂהּ הוא כוננה - לא תוהו בראהּ לשבת יְצָרָהּ, אני ה' ואין עוד" (ישעיה מה, יח). עוד אמרו חכמים במשנה: "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד, ה). ואם כך אמרו על מי שמקיים עני שלא ימות ברעב (ב"ב יא, א), על אחת כמה וכמה שהורים שמולידים ילד מקיימים עולם מלא - קל וחומר כשהם גם מאכילים ומחנכים אותו.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

415 - חזון מעמד התורה בישראל

416 - להביא חיים לעולם - הזכות והמצווה

417 - הברכה הצבאית והכללית של ישיבות ההסדר

טען עוד

המתבטלים מכך כאילו שופכים דמים וממעטים הדמות
אמר רבי אליעזר: "כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים" (יבמות סג, ב), שנאמר: "שופך דם האדם - באדם דמו יישפך", ובפסוק שאחריו נאמר: "ואתם פרו ורבו, שירצו בארץ ורבו בה" (בראשית ט, ו-ז). תפקידו של האדם להוליד ילדים ולהוסיף חיים בעולם הוא עמוק ויסודי כל כך, עד שמי שאינו ממלא אותו נחשב כמי שהמית את ילדיו בטרם נולדו. ורבי יעקב אמר (שם): "כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו ממעט הדמות", שנאמר: "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו-ז), ובפסוק שאחריו נאמר: "ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה". לכל אדם ייחוד משלו, ולכן כל אדם מגלה בחינה נוספת של צלם אלוקים, וממילא כל הנמנע מלעסוק בפריה ורביה "ממעט הדמות" - ממעט את הופעת הגילוי האלוקי בעולם.

המלך חזקיהו
בעת שצבאו האדיר של סנחריב מלך אשור צר על ירושלים להחריבה חלה המלך חזקיהו, שנאמר: "בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו: כה אמר ה' צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה" (ישעיהו לח, א). ויש לדעת כי חזקיהו היה מודע לגודל הסכנה, שכן בעקבות החטאים שגברו בישראל, מלכות אשור כבר הכניעה את מלכות ישראל שבשומרון והגלתה את עשרת השבטים מהארץ (מלכים ב, פרק יז), והאיום על מלכות יהודה היה קרוב ומוחשי. כדי למנוע את הרעה ציווה חזקיהו את כל העם לחזור בתשובה ולהתחזק בתורה. "נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואישה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה" (סנהדרין צד, ב).

שעתו הקשה
והנה בשעתו הקשה, כאשר צבא אשור צר על ירושלים וחזקיהו עצמו נפל למשכב, בא אליו הנביא ישעיהו בן אמוץ והודיע לו: "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה", "מת אתה - בעולם הזה, ולא תחיה - לעולם הבא". נזדעק חזקיהו ושאל: מדוע העונש גדול כל כך?! השיב הנביא: "משום שלא עסקת בפריה ורביה". הסביר חזקיהו, שעשה זאת משום שנודע לו ברוח הקודש שייצאו ממנו בנים שאינם הגונים. אמר לו הנביא: "כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד". כלומר: מה לך לחשב בסתריו של הקב"ה, מה שאתה מצוּוה עליך לעשות, ומה שטוב בעיני הקב"ה - יעשה.

תשובתו
הבין חזקיהו שחטא, וביקש מישעיהו שייתן לו את בתו לאישה, ואולי זכותו וזכות ישעיהו תסייע בידם שייצאו מהם בנים טובים. השיב הנביא: כבר נגזרה עליך הגזירה. אמר לו המלך: "בן אמוץ - כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא (דוד המלך), אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י, א). "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי, ויבך חזקיהו בכי גדול". וישמע ה' את קולו ויצו את ישעיהו לבשר לחזקיהו ששמע ה' את תפילתו והוסיף לו על שנותיו עוד חמש עשרה שנים ואף יציל אותו מחיל אשור. ובלילה יצא מלאך ה' והִכה את כל חיל סנחריב וירושלים ניצלה. וחזקיהו נשא את בתו של ישעיהו הנביא, ונולד להם מנשה שמלך אחרי חזקיהו ועשה הרע בעיני ה' והרבה לעבוד עבודה זרה, וגם דם נקי שפך הרבה מאוד, עד שנחתמה הגזירה על חורבן בית המקדש הראשון (מלכים ב, יט-כא). ואף על פי כן מצוות פרו ורבו לא זזה ממקומה, כי היא היסוד לקיום העולם. ואף במקרה של חזקיהו, על ידי בנו, מנשה הרשע, נמשכה שושלת בית דוד, שממנה נולד משיח בן דוד שיבוא במהרה בימינו.

בן עזאי
אמנם למדנו על אחד מגדולי התנאים, בן עזאי, שלא נשא אישה ולא קיים את מצוות פרייה ורבייה. וכך מסופר בתלמוד (יבמות סג, ב), שבן עזאי למד מהפסוקים שכל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה "כאילו שופך דמים וממעט הדמות. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים?! אמר להם בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים". וכן נפסק להלכה, שמי שחשקה נפשו בתורה ולומד בשקידה עצומה כל ימיו, אם מרוב שקידתו לא נשא אישה, אין בידו עוון, ובתנאי שלא יהא יצרו גובר עליו (רמב"ם אישות טו, ג; שו"ע אה"ע א, ד). אמנם יש לדייק שאין בידו עוון, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן (ט"ז ו).
ואפשר אולי לבאר, שהואיל ומצוות פרו ורבו תלויה בנישואין, שכרוכים בהקשבה והתפנות נפשית כדי ליצור קשר עמוק של אהבה, ידע בן עזאי בנפשו שמרוב שקידתו בתורה, כל מחשבותיו היו נתונות לתלמודה, עד שלא יוכל לספק את אשתו כראוי, ועל כן לא התחתן. מה שאין כן שאר המצוות שאינן דורשות השקעה נפשית, כמו סוכה ולולב, יכול היה לקיים, למרות שמחשבותיו היו נתונות לתורה.

ערכה של התורה
הרי שרק מצווה אחת ישנה שהעוסק בה יכול בשעת הדחק להתבטל ממצוות פרו ורבו, היא מצוות תלמוד תורה. אפשר לומר שהסיבה לכך היא מפני שלימוד התורה מוסיף חיים לעולם. עובדה שבן עזאי, למרות שלא עסק בפרייה ורבייה, התעמק בחשיבותה הגדולה של המצווה ודרש בערכה, ובוודאי מכוח תלמודו נולדו ילדים רבים. אבל חזקיהו, שרצה להתנות את המצווה בכך שהילדים לא יהיו רשעים, ביטל את העיקרון המקודש שלה, שהיא מבטאת את הערך המוחלט של החיים, ועל כן היה צפוי לעונש נורא בעולם הזה ובעולם הבא. למדנו מכך, שיסוד החיים הוא הערך הראשון במעלה, שכן גם רשעים יכולים לחזור בתשובה. יתר על כן, גם ממעשי הרשעים לומדים הצדיקים לקחים. אבל כאשר מבטלים את המצווה, כופרים בערך החיים שבעולם הזה ובמצוות הבורא להוסיף בו חיים.

קירוב הגאולה
גדולה מצוות פרו ורבו שעל ידה נגאלו ישראל ממצרים, שנאמר: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם" (שמות א, ז). אמרו חכמים שאין דור בישראל שיהיו בו פחות משישים ריבוא, ולכן רק לאחר שהגיעו למספר זה נעשו עם ויכלו לצאת ממצרים ולקבל תורה (זוהר רע"מ ח"ג רטז, ב). ואם לא היו מתאמצים במצווה זו, והיה חסר מהם אפילו אחד, לא היו זוכים לקבל את התורה ולצאת ממצרים (דב"ר ז, ח). וזהו שאמרו חכמים: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יא, ב).
כל אחד מאיתנו יכול לשער, אילו היו היום בארץ ישראל עוד שלושה מיליון יהודים, כיצד מצבנו היה משתפר מאוד מול כל הלחצים מבחוץ ומבפנים. אגב, אם לכל משפחה מעת קום המדינה היה עוד ילד אחד, היו היום עוד חמישה מיליון יהודים בארץ ישראל.
זהו שאמרו חכמים: "כמו שנגאלו ישראל ממצרים בזכות שהיו פרים ורבים, כמו כן ייגאלו לעתיד בזכות שהם פרים ורבים. ומניין לך? תדע לך שהוא כן, שאין ישראל נגאלים אלא אם כן הם פרים ורבים ויהיו מלוא כל העולם, שנאמר: 'כי ימין ושמאול תפרוצי, וזרעך גויים יירש וערים נְשַׁמּוֹת יושיבו'" (אליהו זוטא יד).
מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א

רביבים

רביבים
חובת הגניזה בעידן המיחזור
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו
רביבים
בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
מצוות מזוזה במעלית
הרב אליעזר מלמד

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב שבתי סבתו
הרה"ג חיים שטיינר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו