^ 1. ויקרא טז, ל.
^ 2. ראה שער היחוד והאמונה פרק א.
^ 3. שער היחוד והאמונה פרק ו: והנה שם א להים הוא שם מדת הגבורה והצמצום, ולכן הוא גם כן בגימטריא "הטבע", לפי שמסתיר האור שלמעלה המהוה ומחיה העולם, ונראה כאילו העולם עומד ומתנהג בדרך הטבע. ושם א להים זה, הוא מגן ונרתק לשם הוי"ה, להעלים האור והחיות הנמשך משם הוי"ה ומהוה מאין ליש, שלא יתגלה לנבראים ויבטלו במציאות.
^ 4. לקוטי תורה ויקרא כט, א: אך יום הכיפורים, יום התשובה, הוא התגלות עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין, שלמעלה מבחינת גולגלתא וכתר דאריך אנפין...
^ 5. ישעיהו מו, ד.
^ 6. שיר השירים א, ד.
^ 7. שם, וראה לקוטי תורה במדבר מד, א: ד"משכני" לשון להבא, ו"הביאני" לשון עבר. והוה ליה לומר "תביאני"... אלא "הביאני" לשון עבר, דהיינו כשהנשמה היתה למעלה טרם ירידתה בגוף, שמלמדין אותה כל התורה כולה, והן הן חדריו. ולכן על ידי זה, גם אחר כך כשנתלבשה בגוף החומרי, עם כל זאת, "משכני" על ידי שכבר "הביאני"...
^ 8. סידור עם דא"ח, כוונות המקוה מהבעש"ט ז"ל, עמ' קנט, ד: "ענין הטבילה הוא כך... לפי שכל דבר שבא אל שרשו ומקור חוצבו, משם יכול הוא לבא לידי שינוי... כך יובן גם בענין זה דטבילת מקוה, כידוע ההפרש בין ים לארץ, שהים נקרא עלמא דאתכסיא והארץ נקרא עלמא דאתגליא... והנה בתחלת הבריאה היו המים מסבבים כל הארץ והארץ היתה מובלעת בתוך הים, עד שאמר יקוו המים כו' ותראה היבשה כו'. וכך למעלה עלמא דאתגליא היה מובלע וכלול תחלה בעלמא דאתכסיא שנקרא בחינת ים כו'. ולהיות כן, כאשר האדם, שהוא מעלמא דאתגליא, מן האדמה כו', יטבול במי המקוה שהן עלמא דאתכסיא, יהיה בזה גם כן התכללות עלמא דאתגליא בעלמא דאתכסיא, שיוכלל ויבא במקור חוצבו ומשם יוכל להשתנות כנ"ל...
^ 9. כמו שאומרים בברכות השחר: נשמה שנתת בי טהורה היא. וראה תורה אור עז, א: דפירוש "טהורה היא", הוא כענין שנאמר כאן "וכעצם השמים לטוהר", שהוא בחינת בהירות האור. וכן תרגום צהרים טיהרא... וזהו 'טהורה היא' שנמשכה מבחינת טהירו עלאה שבזהר הקדוש... וזהו בחינת הבהירות, דהיינו שאינו יש ודבר בפני עצמו כלל...
^ 10. כענין לבושי לבן של יום הכיפורים. ראה לקוטי תורה ויקרא כח, ב ג.
^ 11. בראשית א, ז.
^ 12. ראה שער היחוד והאמונה פרק י. לקוטי תורה במדבר מב, ב.
^ 13. תיקוני זהר, תיקון ה יט, ב. וראה לקוטי תורה, דרושים לר"ה, נה, ד.
^ 14. שמות ב, ו.
^ 15. בראשית רבה פרשה א, ד. פסחים נד, א.
^ 16. לקוטי תורה דרושים לר"ה סא, א: וזהו תשובה קדמה לעולם. שאין הפירוש שהיתה קודם בריאת העולם. שאם אין עולם אין עון אשר חטא ואין תשובה. אלא הענין, שהתשובה בכלות הנפש הוא למעלה מהזמן והעולם. שהוא לדבקה בו יתברך באור אין סוף ברוך הוא, שאין לפניו שום התחלקות זמן כלל. שמחמת התבוננות הזה בא לידי תשובה בכלות הנפש...
^ 17. ראה לקוטי תורה במדבר עג, א ד"ה "מה טובו" שלש דרגות התשובה ד"סור מרע" ו"עשה טוב" ו"בקש שלום". שם עד, ב נאמר גם ששלש אלה הן ג' הבחינות נפש רוח נשמה.
^ 18. תהלים קל, א המזמור שמוסיפים לתפילה בעשרת ימי תשובה.
^ 19. ישעיהו יד, יד.
^ 20. ראה תורה אור ג, ד ד"ה להבין הטעם שנשתנה יצורת גוף האדם וכו', ובביאור שם.
^ 21. תניא פרק ב: ונפש השנית בישראל היא חלק אלוק ממעל ממש.
^ 22. ירמיהו יד, ח.
^ 23. תהלים עג, כו.
^ 24. ישעיהו מד, כב.
^ 25. דברים ו, ה.