ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות קריאת שמע
פֶּרֶק רְבִיעִיהפטורים מקריאת שמע | |
הפטורים מקריאתה והחתן | |
א נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. לְפִיכָךְ, חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָּעַל - חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּעַל. | א עֲבָדִים - עבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות, שהוא חייב במצוות כמו האישה, "ומצוַת עשה שאין הנשים חייבות בה אין העבדים חייבים בה" (חגיגה ב,א). קְטַנִּים - קטן לעניין חיוב מן התורה הוא מי שהוא פחות מבן 13 שנה או שעדיין לא צמחו לו שתי שערות במקום הערווה (אישות ב,י). בְּעוֹנָתָהּ - עד סוף שלוש שעות (לעיל א,יא). ואין מטריחין אותם לקרות אותה בזמנה. בִּדְבַר מִצְוָה - מפני "שהעוסק במצוה פטור מן המצוה" (אישות טו,ב; פה"מ ברכות ב,ה). שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה - לכוון בקריאת שמע. לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים - יתברר לו שאינה בתולה (ראה אישות יא,י יב). וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת - שלושה ימים, משום שנהגו לשאת את הבתולה בליל חמישי (אישות י,טו). וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ - התרגל אליה, וכבר אין לו טרדת הלב, "שכבר סרה ממנו חשקת הנישואין" (פה"מ ברכות ב,ה). |
האבל | |
ג מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שְׁנַיִם - הָאֶחָד מְשַׁמֵּר, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר, וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֵא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לַמֵּת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. | ג שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - הקרובים: האב והאם, הבן והבת, האח והאחות מן האב, והאישה (אבל ב,א). מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת... פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע - המשמר את המת שלא יאכלוהו עכברים, משום שאסור לקרות לא ליד המת ולא בבית הקברות (לעיל ג,ב). שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ - אף על פי שאינו חייב לקבור אותו, ואף לא להתאבל עליו, עדיין הוא נחשב כעוסק במצוה. נִשְׁמָט - מסתלק. הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת - שהעוסק במצוה פטור מן המצוה (רש"י ברכות יד,ב). |
פטור הרוצה לקרותה | |
ז כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, קוֹרֵא; וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. | ז מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - מחשבתו מבולבלת ודעתו אינו מיושבת. אֵינוֹ רַשַּׁאי - משום שאין ראוי לקבל מלכות שמים בלא יישוב הדעת. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן ( ( ( | |
פֶּרֶק רְבִיעִיהפטורים מקריאת שמע | |
הפטורים מקריאתה והחתן | |
א נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. לְפִיכָךְ, חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָּעַל - חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּעַל. | א עֲבָדִים - עבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות, שהוא חייב במצוות כמו האישה, "ומצוַת עשה שאין הנשים חייבות בה אין העבדים חייבים בה" (חגיגה ב,א). קְטַנִּים - קטן לעניין חיוב מן התורה הוא מי שהוא פחות מבן 13 שנה או שעדיין לא צמחו לו שתי שערות במקום הערווה (אישות ב,י). בְּעוֹנָתָהּ - עד סוף שלוש שעות (לעיל א,יא). ואין מטריחין אותם לקרות אותה בזמנה. בִּדְבַר מִצְוָה - מפני "שהעוסק במצוה פטור מן המצוה" (אישות טו,ב; פה"מ ברכות ב,ה). שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה - לכוון בקריאת שמע. לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים - יתברר לו שאינה בתולה (ראה אישות יא,י יב). וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת - שלושה ימים, משום שנהגו לשאת את הבתולה בליל חמישי (אישות י,טו). וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ - התרגל אליה, וכבר אין לו טרדת הלב, "שכבר סרה ממנו חשקת הנישואין" (פה"מ ברכות ב,ה). |
האבל | |
ג מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שְׁנַיִם - הָאֶחָד מְשַׁמֵּר, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר, וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֵא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לַמֵּת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. | ג שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - הקרובים: האב והאם, הבן והבת, האח והאחות מן האב, והאישה (אבל ב,א). מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת... פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע - המשמר את המת שלא יאכלוהו עכברים, משום שאסור לקרות לא ליד המת ולא בבית הקברות (לעיל ג,ב). שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ - אף על פי שאינו חייב לקבור אותו, ואף לא להתאבל עליו, עדיין הוא נחשב כעוסק במצוה. נִשְׁמָט - מסתלק. הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת - שהעוסק במצוה פטור מן המצוה (רש"י ברכות יד,ב). |
פטור הרוצה לקרותה | |
ז כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, קוֹרֵא; וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. | ז מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - מחשבתו מבולבלת ודעתו אינו מיושבת. אֵינוֹ רַשַּׁאי - משום שאין ראוי לקבל מלכות שמים בלא יישוב הדעת. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן ( ( ( |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
3 - הלכות קריאת שמע ג'
4 - הלכות קריאת שמע ד'
5 - הלכות קריאת שמע א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
