ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
פֶּרֶק שְׁמִינִיפרשיות התורה | |
פרשה פתוחה ופרשה סתומה | |
א פָּרָשָׁה פְּתוּחָה - יֵשׁ לָהּ שְׁתֵּי צוּרוֹת: אִם גָּמַר בְּאֶמְצַע הַשִּׁטָּה - מַנִּיחַ שְׁאָר הַשִּׁטָּה פָּנוּי, וּמַתְחִיל הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא פְּתוּחָה מִתְּחִלַּת הַשִּׁטָּה הַשְּׁנִיָּה, כְּגוֹן זֶה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַשִּׁטָּה רֶוַח כְּשִׁעוּר תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מְעַט, אוֹ אִם גָּמַר בְּסוֹף הַשִּׁטָּה - מַנִּיחַ שִׁטָּה שְׁנִיָּה כֻּלָּהּ פְּנוּיָה בְּלֹא כְּתָב, וּמַתְחִיל הַפָּרָשָׁה הַפְּתוּחָה מִתְּחִלַּת שִׁטָּה שְׁלִישִׁית, כְּגוֹן זֶה: ב וּפָרָשָׁה סְתוּמָה - יֵשׁ לָהּ שָׁלשׁ צוּרוֹת: אִם גָּמַר בְּאֶמְצַע שִׁטָּה - מַנִּיחַ רֶוַח כַּשִּׁעוּר, וּמַתְחִיל לִכְתֹּב בְּסוֹף הַשִּׁטָּה מִתְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְתוּמָה, עַד שֶׁיִּמָּצֵא הָרֶוַח בָּאֶמְצַע, כְּגוֹן זֶה: וְאִם לֹא נִשְׁאַר מִן הַשִּׁטָּה כְּדֵי לְהַנִּיחַ הָרֶוַח כַּשִּׁעוּר וְלִכְתֹּב בְּסוֹף הַשִּׁטָּה תֵּבָה אַחַת - יַנִּיחַ הַכֹּל פָּנוּי, וְיַנִּיחַ מְעַט רֶוַח מֵרֹאשׁ שִׁטָּה שְׁנִיָּה, וְיַתְחִיל לִכְתֹּב הַפָּרָשָׁה הַסְּתוּמָה מֵאֶמְצַע שִׁטָּה, כְּגוֹן זֶה: וְאִם גָּמַר בְּסוֹף הַשִּׁטָּה - מַנִּיחַ מִתְּחִלַּת שִׁטָּה שְׁנִיָּה כְּשִׁעוּר הָרֶוַח, וּמַתְחִיל לִכְתֹּב הַפָּרָשָׁה הַסְּתוּמָה מֵאֶמְצַע הַשִּׁטָּה, כְּגוֹן זֶה: נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁפָּרָשָׁה פְּתוּחָה - תְּחִלָּתָהּ בִּתְחִלַּת הַשִּׁטָּה לְעוֹלָם, וּפָרָשָׁה סְתוּמָה - תְּחִלָּתָהּ מֵאֶמְצַע הַשִּׁטָּה לְעוֹלָם. | ב רֶוַח כַּשִּׁעוּר - רוחב תשע אותיות, "אשר אשר אשר" (לעיל ז,י). וְאִם גָּמַר בְּסוֹף הַשִּׁטָּה - לא נשאר מן השיטה רווח כשיעור (רווח מועט מהסוף נחשב לסוף; השווה ז,ו) איור המוזכר בהלכה - פרשה פתוחה - צורה א
איור המוזכר בהלכה - פרשה פתוחה - צורה ב
איור המוזכר בהלכה - פרשה סתומה - צורה א
איור המוזכר בהלכה - פרשה סתומה - צורה ב
איור המוזכר בהלכה - פרשה סתומה - צורה ג
|
ג סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵינוֹ מֻגָּהּ בְּמָלֵא וְחָסֵר - אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ וּלְהַגִּיהוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל ז,יב-יג); אֲבָל אִם טָעָה בְּרֶוַח הַפָּרָשִׁיּוֹת וְכָתַב סְתוּמָה פְּתוּחָה אוֹ פְּתוּחָה סְתוּמָה, אוֹ שֶׁהִפְסִיק בְּרֶוַח וְהִנִּיחַ פָּנוּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ פָּרָשָׁה, אוֹ שֶׁכָּתַב כְּדַרְכּוֹ וְלֹא הִפְסִיק בְּרֶוַח בִּמְקוֹם הַפָּרָשָׁה, אוֹ שֶׁשִּׁנָּה צוּרוֹת הַשִּׁירוֹת - הֲרֵי זֶה פָּסַל, וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא לְסַלֵּק אֶת כָּל הַדַּף שֶׁטָּעָה בּוֹ. | ג הַשִּׁירוֹת - שירת הים ושירת האזינו, כמתואר להלן. |
המסורה המדויקת | |
ד1 וּלְפִי שֶׁרָאִיתִי שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁרָאִיתִי בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְכֵן בַּעֲלֵי הַמָּסֹרֶת שֶׁכּוֹתְבִין וּמְחַבְּרִין לְהוֹדִיעַ הַסְּתוּמוֹת וְהַפְּתוּחוֹת נֶחֱלָקִין בִּדְבָרִים אֵלּוּ כְּמַחֲלֹקֶת הַסְּפָרִים שֶׁסּוֹמְכִין עֲלֵיהֶן - רָאִיתִי לִכְתֹּב הֵנָּה כָּל פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה הַסְּתוּמוֹת וְהַפְּתוּחוֹת וְצוּרוֹת הַשִּׁירוֹת, כְּדֵי לְתַקֵּן עֲלֵיהֶן כָּל הַסְּפָרִים וּלְהַגִּיהַּ מֵהֶן. | ד1 בַּעֲלֵי הַמָּסֹרֶת - כותבי רשימות מסורה שנועדו לשמור על הנוסח המדויק של התורה. |
ד2 וְסֵפֶר שֶׁסָּמַכְנוּ עָלָיו בִּדְבָרִים אֵלּוּ - הוּא הַסֵּפֶר הַיָּדוּעַ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא כּוֹלֵל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים סְפָרִים, שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם מִכַּמָּה שָׁנִים לְהַגִּיהַּ מִמֶּנּוּ הַסְּפָרִים. וְעָלָיו הָיוּ הַכֹּל סוֹמְכִין, לְפִי שֶׁהִגִּיהוֹ בֶּן אָשֵׁר, וְדִקְדֵּק בּוֹ שָׁנִים, וְהִגִּיהוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהֶעְתִּיקוּ, וְעָלָיו סָמַכְתִּי בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכָּתַבְתִּי כְּהִלְכָתוֹ. | ד2 הַסֵּפֶר הַיָּדוּעַ בְּמִצְרַיִם - על פי מסורת יהודי חלב והסכמת חוקרים רבים, הוא מזוהה עם כתב היד של המקרא המכונה כיום "כתר ארם צובה", הידוע בדיוקו המופלג. בֶּן אָשֵׁר - אהרן בן אשר, החשוב מבעלי המסורה. כְּמוֹ שֶׁהֶעְתִּיקוּ - כמו שמסרו לנו חכמי המסורה, שהספר הזה מוגה ומדוקדק ביותר, שנתקבל על ידי הכל, ונקבעה הלכה, "שעליו היו הכל סומכים". הערה: בפסוקים הבאים להלן זה אחר זה לפי סדרם בתורה, לא צייננו את מראי המקומות להם, אלא אם יש מקום לטעות בזיהוי הפסוק. תחילת כל חומש באה בראש שורה (דיני כתיבת החומשים נתבארו לעיל ז,ז). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה (43)
הרב אחיקם פרייליך
17 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ז'
18 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח'
19 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תיקון ימי השובבי"ם
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
