ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל, וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם... (ג מז-מח)
בכור שנולד בניתוח קיסרי - מי חייב בפדיון, הוא או הבן הנולד אחריו?
בכור לכהן. הבכור שאביו חייב לפדותו מן הכהן הוא בן זכר שהוא בכור לאמו הישראלית, אף על פי שאינו בכור לאביו (משנה בכורות מו א; רמב"ם בכורים פי"א ה"א; טור ושולחן ערוך יורה דעה שה א יז), שנאמר: כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי (שמות לד יט), הרי תלה הכתוב במי שהוא ראשון לרחם (רמב"ם וטוש"ע שם). ואפילו אם היו לו כמה נשים ויש לו בכור מכל אחת ואחת - כולם בכורים החייבים בפדיון (משנה בכורות מח ב וברייתא קדושין כט ב; רמב"ם שם הכ"א; טוש"ע שם), שנאמר: כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה (שמות לד כ. גמרא קדושין שם). הבת אינה בכלל חובת פדיון, שנאמר: כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה (שמות שם. קדושין כט א).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
58 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הקדש לבית המקדש
59 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- פדיון בכור
60 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית-קרבן פסח בטומאה
טען עוד
בת ישראל שנתעברה מן הנכרי - אם היה הולד בכור, חייב בפדיון (טור שם), והחיוב על הבן לכשיגדל לפדות את עצמו.
הבא אחר נפלים. כיון שהנפל כבר פטר את הרחם, הבא אחריו אינו בכור לפדיון (משנה שם מו א ורש"י; רמב"ם שם הי"ד). וזה הכלל: כל נפל שאמו טמאה לידה, הבא אחריו אינו פטר רחם; וכל נפל שאין אמו טמאה לידה, הבא אחריו הוא פטר רחם (רמב"ם שם). לפיכך, המפלת שפיר מלא מים או דם וכיוצא בזה, אינו חשוב כולד הפוטר את הרחם, והבא אחריו הוא בכור לכהן (משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם כג). אבל המפלת שפיר מרוקם, היינו עור ממש של ולד (רש"י), ויש לו צורת אדם (רמ"א בשו"ע שם), נחשב כולד גמור, והבא אחריו אינו בכור (משנה שם; טוש"ע שם).
ולד שיצא דרך הדופן. יוצא דופן – היינו, בניתוח קיסרי - והבא אחריו, שניהם אינם בכורים (משנה בכורות מז ב), הראשון לפי שאינו פטר רחם, והשני לפי שאינו בכור לוולדות, שהרי היה ולד זכר קודם לו. ואף על פי שהוא בכור לרחם, בכור לדבר אחד אינו בכור (גמ' שם). רבי שמעון אומר: השני הוא בכור לפדיון (משנה שם), שהוא בכור לרחם, ובכור לדבר אחד הוא בכור (גמ' שם). הלכה כחכמים (רמב"ם בכורים שם הט"ז; טוש"ע שם כד).
אם הבכור מת. מת הבכור בתוך שלושים יום, אין האב חייב לפדותו (משנה בכורות מט א; רמב"ם שם הי"ז; טוש"ע שם יב). ופירש רש"י הטעם, משום שהוא נפל. ואפילו אם נהרג תוך שלושים יום, שיש לומר שאינו נפל, ואם לא נהרג היה חי, מכל מקום פטור מלפדותו, מלימוד מיוחד שדרשו בגמרא (בבא קמא יא ב) מתוך שנאמר: אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה (במדבר יח טו), יכול אפילו נטרף בתוך שלושים יום? תלמוד לומר: אך - חלק, למעטו מפדיון, ו"נטרף" היינו נהרג לפי רש"י.
אבל התוספות (בב"ק שם ובכורות שם) פירשו שמת פטור לא מטעם שהוא נפל, שאפילו ידענו בו שכלו לו חדשיו ואינו נפל, אינו חייב לפדותו, שהרי נאמר: וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה (במדבר שם טז), ועוד לא הגיע זמן פדיונו; והוא הדין והוא הטעם בנהרג. ולדעת התוספות לא הוצרכו בלימוד מיוחד, אלא כשנעשה טריפה ולא מת בתוך שלושים יום, שאינו חייב בפדיון (תוס' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם).
בכור שמת לאחר שלושים יום, האב חייב לפדותו (משנה בכורות מט א; רמב"ם שם הי"ז; טור ורמ"א בשו"ע שם יב).

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

למה ללמוד גמרא?

האם מותר לפנות למקובלים?

איך ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















