- פרשת שבוע ותנ"ך
- שופטים
- מדורים
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הודאה על ניסים בעת המלחמה
בימים אלו, שיש כל כך הרבה ניסים מצד אחד, ומצד שני יש כל כך הרבה כאב על חטופים שנרצחים ועל חיילים שמוסרים נפש, לעיתים קשה לדעת האם להודות ובשמחה על הניסים, או אולי זה לא הזמן כשיש כל כך הרבה כאב.
עשית לו כל הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח?
התשובה נמצאת בסיפור המפורסם על חזקיהו המלך שנעשה לו נס ומתו מאה שמונים וחמישה אלף ראשי גייסות של סנחריב מלך אשור בעת המצור על ירושלים, וירושלים ניצלת באורח פלא מחורבן גדול. הגמרא (סנהדרין צד ע"א) אומרת: "ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח. חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?".
ובאמת למה לא אמר חזקיהו שירה? הרי כשעשה את חג הפסח הוא ידע לשיר ולשמוח ולהודות לה': "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים בִּירוּשָׁלִַם אֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמְהַלְלִים לה' יוֹם בְּיוֹם הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים בִּכְלֵי עֹז לה'" (דברי הימים ב פרק ל כא).
חורבן בכל ארץ ישראל, ואני אומר שירה?
וצריך לומר כי בתוך השמחה על הצלת ירושלים היה אסון גדול של הגליית עשרת השבטים. "וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי". וגם חלק מערי יהודה נכבשו, ובוודאי תושביהם נהרגו או הוגלו: "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם" (מלכים ב פרק יח יא). חזקיהו שואל אפוא: איך אשיר ואודה לה' על הנס שהיה לי בירושלים כשיש כזה חורבן בכל ארץ ישראל? החשבון הזה לכאורה נראה אמיתי. אבל לפי דברי הגמרא הוא מוטעה כל כך עד שחזקיהו, וכל עם ישראל איתו, איבדו את הגאולה.
היכולת להודות במצבים מורכבים – יסוד הגאולה
היכולת להודות לה' גם במצבים מורכבים היא חיונית. זה היה הכוח של דוד המלך שהקים את מלכות ישראל. להודות גם כאשר הוא מגורש מכל מקום וגם כאשר בני ביתו נופלים בשבי העמלקים. "לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ: אֲבָרֲכָה אֶת ה' בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי" (תהילים לד). ולכן ירושלים נקראת "משוש כל הארץ". היא מלמדת את כל העולם להסתכל על הצדדים החיוביים של המציאות ולהודות עליהם גם במצבים מורכבים. לא להימנע מהודאה בגלל המצבים השליליים. חייב אדם להודות על הרעה כשם שמודה על הטובה, וכל שכן כשטובה ורעה באים יחד.
תודה לאלוקים בהלוויה של הרש גולדברג פולין הי"ד
דוגמה להודאה הזו שמענו בהלוויה של הרש גולדברג פולין הי"ד. אמו של הרש הספידה אותו, ואמרה תודה גדולה לאלוקים. וכך אמרה: "הרש לא היה מושלם, אבל הוא היה הבן המושלם שלי. ואני כל כך מודה לאלוהים שנתן אותו דווקא לי. אני רוצה לעשות 'הכרת הטוב' ולהודות לאלוהים שנתן לי את המתנה המושלמת שהיא הרש. במשך 23 שנה היה לי הכבוד האדיר להיות אמו. הלוואי שזה היה נמשך קצת יותר זמן".
האמא הצדיקה הזו נהגה בדרכו של דוד המלך עליו השלום ומביאה את הכוח של הגאולה לעולם. ולוואי נלמד גם אנחנו להודות במציאות של ימינו.
אלול - אני לדודי ודודי לי
כי הוא נורא, כי אז תפילתך נשמעת ושערי תשובה פתוחים
בדרך כלל אנחנו רואים את חודש אלול כחלק מהימים הנוראים. כן כתב מהרח"ו " ועיקר התשובה הזו להיותם מקובלת תהי' בחודש אלול הנקרא ירח ימים הנוראים ". אבל לזכור כי ה"הנורא" כאן הוא לא נורא ואיום, אלא נורא כמו אצל יעקב אבינו שמרגיש כי יש שכינה במקום שבו הוא ישן ואומר "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים".
לפי זה המילה "נורא" היא בגלל נוכחות ה'. וכך חודש אלול הוא חודש של ידידות ואהבת ה' גדולה, וכמו שראה יעקב שערי שמים פתוחים, כך גם חודש אלול השערים פתוחים. " כי הוא נורא כי אז תפלתך נשמעת ושערי תשובה פתוחים . כמ"ש "דרשו ה' בהמצאו" ובסוד "אני לדודי ודודי לי" ר"ת אלול כי אז נהפך הקב"ה ידיד ואוהב אל האדם השב בתשובה " (עץ הדעת טוב כי תצא).
הקב"ה מתרצה עם ישראל
וחשוב להזכיר מה שכותב האר"י על כך שאלול רמז לאני לדודי ודודי לי, כי הפסוק הזה רומז " כי בחדש אלול, הקב"ה מתרצה עם ישראל, ונעשה דוד להם, לקרבם בתשובה, והוא קרוב לקוראיו בחדש זה" (שער הפסוקים שיר השירים). והכוונה כמו האהבה בין הדוד לרעיה בשיר השירים. כך גם בחודש אלול, שהוא הכנה לשמחת סוכות ושמחת תורה, שהיא כמו שמות נישואים של קב"ה ושכינתא, וחודש אלול הוא התקרבות רוחנית לה' כמו שחתן וכלה נפגשים לפני החתונה לקיים "ואהבת לרעך כמוך".
בתפילין של ה' – מי כעמך ישראל
הגמרא (ברכות ו ע"א) מגלה לנו שה' מניח תפילין, ושואלת מה כתוב בהן ועונה "אמר ליה ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל אין דכתיב את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'
"אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי תינח בחד ביתא בשאר בתי מאי? אמר ליה כי מי גוי גדול ומי גוי גדול אשריך ישראל או הנסה אלהים ולתתך עליון אי הכי נפישי להו טובי בתי אלא כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי בחד ביתא אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא או הנסה אלהים בחד ביתא ולתתך עליון בחד ביתא" (ברכות ו ע"ב).
דבר מפליא מיוחד מובא בספר "צפונות בתורה", כי ב"תפילין של הקב"ה" יש 403 אותיות בארבע הפרשיות שלו, ובפסוקים של תפילון ה' כתובות מילים של אהבת ישראל. "וזה בדיוק מספר המילים שיש בתפילין שלנו. בחינת "אני לדודי ודודי לי". לכן אנחנו אומרים בקשירת רצועת תפילין: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב, כא-כב. שו"ת חלקת יעקב אורח חיים סימן ט בשם האר"י זצ"ל).
הארת י"ג מידות רחמים גורמת התעוררות תשובה
י"ג מידות רחמים מאירות בחודש אלול
מובא ב"שער רוח הקדש" להאריז"ל (מד.) שבחודש אלול מאירות מלמעלה י"ג מידות הרחמים. מהסיבה הזאת אנחנו קוראים את מידות הרחמים הללו גם בחודש אלול וגם ביום הכיפורים. כדי להבין את דברי האר"י הללו נקרא את ההסבר של האדמו"ר הזקן בעל התניא (ליקוטי תורה - פרשת ראה) שהרבי מחב"ד היה חוזר עליו פעמים רבות.
יראת ה' ואהבתו באה מכוח ההארה מלמעלה
בעל התניא מתחיל ומסביר כי יראת שמים נראית לנו כעבודתנו, וכך אמרו חכמינו ז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". שיראת שמים היא בידיים שלנו. אבל באמת היא משמים רק כשהיא מתחילה באתערותא דלתתא. וזה שכתוב "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם" (יחזקאל פרק לו כה). מחדש בעל התניא ואומר: " כי יראת ה' ואהבתו אינו עשויה ונטוע בלב האדם מכח עצמו, כי אם מכח ההארה הנמשך עליו מלמעלה, בעת וזמן התגלותו דהיינו בראש השנה בחינת יראה כו' וזהו בחינת ודודי לי רק שצריך תחלה אתערותא דלתתא שהיא באלול. לכן קודם יש אני לדודי".
אחרי אתערותא דלתתא – נמשך שפע משמים
לכן אנחנו מתפללים "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך". והקשה גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי על תפילה זו איך מבקשים משמים יראת שמים שתלויה בנו (עוד יוסף חי וישלח ז) והסביר בשם האר"י כמו האדמו"ר הזקן שאחרי אתערותא דלתתא יש אתערותא דלעילא ומשפיעים עליו אור מיוחד משמים להתעוררות בתשובה. שהאדם על ידי עונותיו גורם לסלק אור הקדושה הנמשך עליו מן התורה ומן התפילה והמצות, "ולזה מתפללין השיבנו אבינו לתורתך, הוא אור הקדושה הנמשך עלינו על ידי עסק התורה, וקרבנו מלכנו לעבודתך, הוא אור הקדושה שנמשך עלינו מתפילה ומצות, דהם נקראים עבודה, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך, היא תשובה עילאה המגעת עד כסא הכבוד, עד ועד בכלל, שהיא בבינה שהוא סוד כסא" (בא"ח וישלח יז). ועיקר אתערותא דלתתא הוא בחודש אלול.
עיקר פנימיות רצונו אליו יתברך לדבקה בו בלב ונפש מעומקא דליבא
וממשיך בעל התניא: "ובוודאי יש הפרש גדול בין יוה"כ ובין אלול. אך הנה יובן ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה, כי הנה כתיב יאר ה' פניו אליך שהוא ענין הארת י"ג מדות שיהיה פנים בפנים דהיינו שיאיר גילוי פנימיות רצונו יתברך למקור נשמת ישראל ע"י שיהיה עיקר פנימיות רצונו אליו יתברך לדבקה בו בלב ונפש מעומקא דליבא במסירת נפש ".
מקור למסירות נפש הגדולה שראינו בשנה האחרונה
"פנימיות רצונו" יתברך מאירה פנים בפנים ל"מקור נשמת ישראל", שזה מקום פנימי מאוד ועליון מאוד שנמצא בתוך נשמות כל עם ישראל. והוא מתעורר מהארת הפנים העליונה ואז מתעורר הרצון שלנו להידבק בו בלב ונפש מעומק הלב במסירות נפש.
ההסבר הזה מסביר את גודל מסירות הנפש הגדולה שראינו באחד עשר החודשים האחרונים, שבהם מאות אלפי יהודים התגייסו למסור נפש להצלת עם ישראל. ובאו ממרחקים גדולים ושילמו מחירים יקרים, וחלקם נפצעו וחלקם נהרגו לא למען כבוד או כסף ח"ו, אלא למען שמו באהבה. אין להתגייסות זו אח ורע בכל העולם כולו. ואין זה אלא מתוך הארה עליונה למקור נשמת ישראל שמביאה את כל מסירות הנפש הזאת.
י"ב פעמים אלפא ביתא
הארת פנים דלתתא כנגד הארת פנים דלעילא
כתוב בשם האר"י הקדוש שיש לומר בסליחות י"ב פעמים אלפא ביתא כנגד י"ב סוגים שונים של הארת פנים שמתקיימים בחודש אלול שנאמר בו: "אני לדודי ודודי לי" (עיין פרי עץ חיים ר"ה הקדמה שער כד). משמעות העניין היא שאלוקים מאיר לנו פנים באופנים שונים, וכשהחמה מאירה פנים – גם הלבנה מחזירה את אורה. לכן גם אנו מזכירים י"ג מידות בתקופה זו, כנגד כל אותן בחינות שונות של הארת פנים שבאות מלמעלה.
גאון עוזנו ותפארתנו, רבנו יוסף חיים זיע"א, כתב בתשובה מהם י"ב האלפא ביתא (שו"ת תורה לשמה תקכג): "ותחלת הכל מתחיל אלפ"א בית"א דרחמנא וזו היא בעתיק דכורא, ואחריה אנשי אמונה זו בנוקבא דעתיק, ואחריה תמהנו בדכורא דא"א, ואחריה אל תעש עמנו כלה בנוקבא דא"א. ואחריה אלפ"א בית"א של הודוי זו באבא עלאה, ואחריה אשמנו מכל עם זו באימא עלאה. ואחריה אלפ"א בית"א דאלהינו שבשמים זו ביש"ס. ואחריה עננו אבינו זו היא בתבונה. ואחריה אדון הסליחות בוחן לבבות זו בז"א. ואחריה עשה למען אמתך זו בלאה ואחריה מזמור נפ"א זו ברחל. ואחריה אלפ"א בית"א דפיוט אליך ה' נשאתי עיני זו ביעקב".
סליחות כסדרן - לכוון לשפע שמלמעלה
לכן היה אומר מו"ר הרב זצוק"ל, כי אם אין מניין בשעה שמתחילים את הסליחות, יתפללו כסדר ויאמרו את י"ג מידות בניגון כקורא בתורה ורחמנא וכד'. וכשיהיה מניין יאמרו ג' פסוקים וחצי קדיש ואחר כך ימשיכו (לבוש וא"ר תקפא). אבל לא יהפכו את הסדר של הסליחות לומר קודם את סוף הסליחות ואחר כך את י"ג מידות. כי אנחנו מתפללים לפי סדר התפילה של מעלה.
כיוון שהסליחות שלנו מקבילות לשפע האלוקי שבחודש הזה, חשוב לכוון גם את השעה של התפילות, וכך כתוב בסימן הראשון שפותח את השולחן ערוך. "המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה" (אורח חיים - סימן א ב). "שבאלו הזמנים הקדוש ברוך הוא נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין הגויים והתפלה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצוייה וקרובה להתקבל" (טור).
יתפלל באשמורת הבוקר הוא הראוי מהכל כי זה הזמן שהקב"ה קרוב אלינו
"ואם יתפלל באשמורת הבוקר הוא הראוי מהכל כי זה הזמן שהקב"ה קרוב אלינו, והיא עת רצון משובחת מן הכל". כך כתב השו"ע: "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים" (שו"ע תקפא ס"א).
לכן כתב בשער הכוונות בדרושי תפילת ערבית (דרוש א): "גם דע כי בחצות לילה הראשונה אין ראוי לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י"ג מדות דויעבר, זולתי בליל יום הכפורים ". "גם אין ראוי לומר שום קינה ולא לעורר שום בכיה על חורבן הבית רק אחר חצות כנזכר בזוהר פעמים רבות פרשת ויקהל. כי בחצות הלילה אז מתעוררת הבכייה למעלה על חורבן בית המקדש ואז זמנה האמיתית". וכתב החיד"א ב"ברכי יוסף" כי הזוהר כתב להיזהר לא לומר את י"ג המידות לפני חצות הלילה כי אינו הזמן של מעלה.
חטא העגל – לאבד את הדרך לארץ ישראל
סליחות – תיקון חטא העגל
בטור (או"ח תקפא) מובא בשם רב עמרם גאון כי ארבעים יום של סליחות מראש חודש אלול עד יום הכיפורים הם כנגד ארבעים הימים שמשה רבנו התפלל לכפר על חטא העגל. זו גם הסיבה שבגללה נוהגים לתקוע בשופר אחרי התפילה או בסליחות בחודש אלול. ובאמת, באיזה אופן חטא העגל קשור אלינו? הרי החטא הזה שייך לתרבות שעברה מן העולם. כמעט ואין עבודה זרה בעולם, ובטח לא בישראל. אם כן, למה אנחנו צריכים לעשות משהו שקשור לחטא העגל?
עושי העגל – חיפשו מורה דרך
והסביר הרמב"ן (שמות לב א) שחטא העגל הוא לא שחשבו שהעגל הוציא אותם ממצרים, שהרי"אין טפש בעולם שיחשוב כי הזהב הזה אשר היה באזניהם הוא אשר הוציאם ממצרים" . אלא שהיה משה מורה הדרך שלהם והוא אבד ונעשה עגל שהיה מורה הדרך במקומו. "כי בידוע שלא היו ישראל סבורים שמשה הוא האלהים", אלא מורה דרך "נעשה לנו משה אחר שיורה הדרך לפנינו ע"פ ה' בידו". שכך אמרו במפורש " קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ ".
אם העגל מורה דרך להם, לא יגיעו לארץ ישראל
והעגל הזה מסיר אותם מהדרך, שנאמר " סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה". שהעגל כמו כל ע"ז הוא ותרן ולא ייקח את העם להתמודדות עם הענקים בארץ ישראל שזה מקום קשה, אלא למקום נוח. משה יודע כי אם במדבר הם יחפשו מקומות נוחים, הם יאבדו את הדרך וימותו בהרים. לכן אמר " לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה ".
אחרי תיקון חטא העגל – יגיעו לארץ ישראל
לכן אחרי תיקון חטא העגל הוא מדבר איתם על עלייה לארץ ישראל. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה. וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (שמות לג א-ב).
י"ג מידות – תיקון הדרך לארץ ישראל
לכן מיד אחרי י"ג מידות המופיעות בתורה (שמות לד ה-ז) כתוב כי ה' יעשה נפלאות "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ " והנפלאות הללו יהיו בכיבוש ארץ ישראל " הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (שמות לד יא). וצריך לזכור דבר זה בכל פעם שאומרים י"ג מידות.
תפילה בסליחות על הגאולה - שהיא עיקר הברית
עצם הסליחה והתפילה - לבלתי ישכח אהבת ירושלים וחיבת ציון
עיקר גדול בסליחות הוא התפילה על הגאולה השלמה. וכך כתב באגרות הרמ"ז (טז) שעדיף להתפלל על גלות שכינה ועל חורבן הבית יותר מכל הסליחות שאדם אומר על חטאיו "כי הוא הוא עצם הסליחה והתפלה היותר מקובלת לפני המקום, כי השעה צריכה לכך והזמן מזומן לכל איש נאמן לבלתי ישכח אהבת ירושלים וחבת ציון, וגדול זכותו נוכח פני עליון".
תקיעת שופר באלול – זיכרון הגאולה
לחזק את ההבנה הזו אנו תוקעים בשופר כל חודש אלול. כך כתב הטור (תקפא) שני טעמים לתקיעה "שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה. והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר 'עלה אלהים בתרועה' וגו' (תהלים מ"ז)".
על עליית ה' בתקיעת השופר אנו אומרים פרק מ"ז בתהילים לפני תקיעת שופר ז' פעמים, והפרק הזה מלמד אותנו שתקיעת השופר צריכה להעיר את כל העולם לתקוע כף ולהריע בקול רינה: "כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה". וכך האלוקים מתעלה.
אלוקים מתעלה כשחיילי צה"ל מנצחים וישראל יורשים את הארץ
במזמור הזה כתוב כי ה' מתעלה כשחיילי צה"ל מכים את אויבינו. "יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ", ובזכות הניצחון הזה אנחנו יורשים את הארץ, "יִבְחַר־לָ֥נוּ אֶת־נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה". בזכות זה מתקיים " עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה ה֗' בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר ". עוד אמרו חכמינו במדרש שכשמכלים את הרשעים מהעולם אלוקים יושב על כיסאו. "אמר רב משרשיא מכאן כל זמן שהרשעים שולטים בעולם, כביכול אין הקדוש ברוך הוא יושב על כסאו". דכתיב " מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל־גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב׀ עַל־כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ". וכשישראל נלחמים בגויים ושוברים זרועם, מתבטלת שליטתם בעזה ובלבנון ואירן ועולה אלוקים בתרועה לשבת על כיסאו.
הכוח הכפול של תקיעות השופר
הגמרא (ראש השנה טז ע"א) שואלת למה תוקעים פעמיים "למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין?" ועונה "כדי לערבב השטן". התוס' מסביר למה תקיעת שופר פעמיים בראש השנה מערבבת את השטן. "פירש בערוך (כדאיתא) בירושלמי 'בלע המות לנצח' וכתיב 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם'. כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל, וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע, ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא".
פירוש: תקיעת השופר מערבבת אותו, שכשהוא שומע אותו פעם אחת הוא נבהל ולא נבהל, כשהוא שומע אותו פעם שנייה הוא אומר לעצמו זה בוודאי השופר הגדול של הגאולה והגיע הזמן שבו אני צריך להיכחד מהעולם. והוא מתערבב ואין לו זמן לקטרג על ישראל.
תקיעה של שחרור משעבוד
ויש שואלים: למה התקיעה השנייה מבהילה אותו יותר מהתקיעה הראשונה? ועונים כי התקיעה הראשונה יכולה להיות תקיעה שמטרתה להפחיד את העם שיחזור בתשובה מיראה. בחינת "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?". לכן התקיעה הראשונה קצת מפחידה את השטן. "כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל". כי ישראל חוזרים בתשובה.
אבל התקיעה השנייה באה לשחרר את עם ישראל משעבוד המלכויות ולקרוא לכל עם ישראל לעזוב את הגלות ולהתקבץ ולעלות לארץ ישראל. והוא מפחד כי הוא יודע שקיבוץ הגלויות זה הסוף של מלכות הרשעה ובעולם, וזה הסוף שלו.
לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי – מזמור על הצלחה במלחמת ישראל בחמאס
אחת הנשים ששוחררה מהשבי סיפרה כי בחודש אלול כתבו לה לומר את מזמור כ"ז בתהילים לרפואה במשך שלושים יום. היא שמה לב שהמזמור הזה לא מדבר על רפואה אלא על הצלה ממלחמה, "לְדָוִ֨ד׀ ה֤'׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א ה֥' מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד : בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י׀ מְרֵעִים֘ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ: אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י׀ מַחֲנֶה֘ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ ".
בסוף המזמור נאמר שזו הצלה דווקא מהחמאס שמעידים עדות שקר. " אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס ". וגם כתוב בו שיש הסתר פנים ולא יעזרו לנו מי שצריך לעזור "אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ׀ מִמֶּנִּי֘ אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי: כִּי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽה֣' יַֽאַסְפֵֽנִי". ועל זה מתפללים שה' לא יסתיר פנים "שְׁמַע־ה֖' קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי: לְךָ֤׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ ה֣' אֲבַקֵּֽשׁ".
וכשנחטפה בשמחת תורה, שהיה יום השלושים לאמירת המזמור, היא הבינה שהיא אמרה את המזמור הזה להציל אותה מהצרה שנחטפה בידי החמאס. והייתה אומרת את המזמור הזה גם בעת שנחטפה וגם בשבי כל הזמן. וכאשר שחררו את החטופים בעסקה הראשונה היא לא הייתה אמורה להשתחרר, אבל היה חסר להם מישהו למספר ורבע שעה לפני השחרור הוחלט לשחרר אותה.
עוד היא סיפרה שאמר לה מחבל אחד כי הוא שונא אותה. והסביר לה כי בכל פעם שהיא נמצאת יש אור שמפחיד אותו. והיא הבינה שזה מה שנאמר במזמור שאומרת כבר יותר משלושים יום "ה' אורי וישעי ממי אירא". שהאור של ה' נגלה על האדם ומאיר עליו.
ובמזמור נאמר "בזאת אני בוטח". ומהו הדבר שבגללו אנחנו בטוחים בניצחון על החמאס. שההצלה שלנו היא תיקון בבית המקדש "אַחַ֤ת׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־ה֘' אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־ה֭' כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־ה֗' וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ: כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי׀ בְּסֻכֹּה֘ בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אָהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי". הפך מהחלום של החמאס להפוך את הר הבית למקום שיביא לעולם טרור ומוות, שנאה וחורבן לכל האנושות. ויהי רצון שה' ירומם אותנו ויבנה לנו את ביתו במהרה בימינו. אמן.
סיפורים
מי שקשור לא נופל
בהתוועדות שהתקיימה בישיבת ההסדר בצפת בערב ההילולא של הרב זצ"ל, סיפר הרב אייל יעקובוביץ: בחודש אלול היינו בצפת בשבת חתן. לפני ותיקין, בשבת בבוקר, ליווינו את הרב זצ"ל לבית הכנסת אבוהב. הרחובות היו חשוכים, והאבנים היו רטובות ומחליקות. פסעתי ליד הרב זצ"ל, הרחובות היו שקטים מאוד, והייתה לי תחושה חזקה מאוד שאני הולך ליד רבי יוסף קארו. הייתה תחושה ברורה שהוא פה. לרגע חשבתי להציע להחזיק לרב את היד במדרגות, כי היה גם חשוך וגם מחליק. אבל לא העזתי לעשות כך. הרגשתי יראה גדולה להציע הצעה כזאת. באותה שבת, בשיחה אחר הצהריים, פתח הרב ואמר: בשבילי לבוא לצפת רק בשביל לדרוך על העפר שדרך עליו מרן הרב יוסף קארו, זה כבר שווה.
אחר כך התחבר לי הסיפור הזה לסיפור אישי. החתונה של אחותי הייתה בשעלבים, היה מעין אמפי, ועל האמפי סידרו במה מעץ ועליה הייתה החופה. הבעיה שבמת העץ הייתה פתוחה, כך שמי שעמד בקצה היה ממש מוגבה. לאחר החתונה ראינו את סרט הווידיאו, והבחנתי שהרב זצ"ל עמד בקצה הבמה. אבי שיחיה דאג לו וניסה לקרב אותו למרכז הבמה, אבל הרב זצ"ל לא זז, חייך אל אבי והשיב: מי שקשור למעלה, לא נופל.
שופר ראוי
פעם הייתי עם חבר בציון האר"י, ושנינו אחזנו בידינו שופרות. לשמחתנו פגשנו שם את הרב זצ"ל, וכשהוא ראה את השופרות הוא מיד נתן להם תשומת לב מיוחדת, כדרכו של הרב כשהוא רואה דברים של קדושה. לחברי הוא אמר שהשופר שלו דרוש תיקון, ועל השופר שלי הוא אמר שהוא מהודר. לאחר רגע שאל אותי הרב: למה אתה לא תוקע בו בראש השנה, ורק בימי הסליחות אתה תוקע בו? הייתי המום, לא הבנתי מאיפה הרב יודע שכך הוא הדבר. השבתי לו שאני לא יודע אם אני ראוי לתקוע בראש השנה. הרב הביט בי בחיוך ואמר: תתקע בו, השופר ראוי.
תשובה כהלכה
גם סליחות, גם וידוי . אנחנו אומרים סליחות לפני התפילה. האם צריך להגיד בתפילה וידוי ואת המזמור שאחריו?
כן.
מה לך נרדם . האם יש הבדל בין אמירת סליחות בחצות הלילה לבין אמירתן באשמורת הבוקר?
מעלת חצות גדולה, כי אומרים תיקון חצות. אך עדיף לקום באשמורת למי שיכול, כי היא עת רצון יותר גדולה, וגם בגלל שאגב הסליחות גם יתפלל כוותיקין.
תפילין של אלול . כל כמה זמן צריך לבדוק את התפילין?
אם התפילין נקנו אצל אדם ישר – אינן צריכות בדיקה, אלא אם קרה להן משהו. ונוהגים לבדוק בחודש אלול.
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אוי ויי!
מתנות בחינם
גאולת מצרים מאז ועד היום
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
החשיבות של לימוד אמונה
דיני פלסטר בשבת
התרת נדרים ומסירת מודעא בערב ראש השנה
פרק יא
הרב יצחק שטסמן | אלול תשס"ח
שינה בראש השנה
הרב יואל ליברמן | תשע"ג
קידוש ליל ראש השנה וסדר הסימנים מעוצב להדפסה
באדיבות משנאות
רבנים שונים | אלול תשע"ח
ברכה על הסימנים בסעודת ראש השנה
הרב יוסף אפריון | תשסח
חשיבות חיזוק רצון האדם; חיזוק הגוף מחזק גם את הנשמה
אורות הקודש ג' פסקאות נ"ג-נ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב אלול תשפ"ד
יסוד הבחירה החופשית ביחס לתשובה
אורות התשובה- פרק ט"ז פסקה א1
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז אלול
תשובה לה' ולארץ
הרב אליהו ברין | כ"ג אלול תשפ"ד
