ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
אחינו בני אשכנז מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הקרוב. אחרי השנה הקשה שעברנו, איך אמורים לגשת לאמירת סליחות?
ובכלל, אנו באים לקראת יום הדין. אנשים רבים מביעים קושי ביחס ליום הדין, כאשר עברנו שנה מלאה בדינים.
נעיין בעניינו של השופר.
מצד אחד, על השופר נאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג ו). הרמב"ם אומר שיש רמז בשופר, כאומר "עורו ישנים משינתכם" (רמב"ם תשובה ג ד). התעוררו לפני יום הדין. "ובשופר גדול יתקע, מלאכים יחפזון, ויאמרו: הנה יום הדין!".
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
26 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה
27 - חמדת השבת: כיצד ניגשים לתפילות הימים הנוראים בימים נוראיים אלה?
28 - חמדת השבת: אכילה פחות פחות מכשיעור ביום הכיפורים
טען עוד
פסוקי השופרות מחולקים לארבעה חלקים:
שלושה פסוקים מהתורה: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד" "ויהי קול השופר הולך וחזק" "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר". שלושה פסוקים ממעמד הר סיני.
שלושה פסוקים מהכתובים: "עלה אלוקים בתרועה ה' בקול שופר" "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" "הללו א-ל בקדשו ... הללוהו בתקע שופר". שלושה פסוקים שפונים לעם ישראל ואומרים להם לתקוע בשופר לכבוד הקב"ה.
שלושה פסוקים מהנביאים: כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" "וה' עליהם יראה ויצא כברק חיצו, וה' אלוקים בשופר יתקע". שלושה פסוקים של הגאולה.
ובחזרה לתורה: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם ותקעתם בחצוצרות".
כלומר, השופר הראשון הוא השופר של ההתגלות האלוקית. פעם הייתה התגלות אלוקית על הר סיני, השופר מזכיר לנו את היכולת של הקב"ה לחזור ולהתגלות. השופר השני מוטל עלינו: "בחצוצרות וקול שופר – הריעו!!". השופר השלישי הוא שופר הגאולה המופיע בפסוקי הנביאים. והשופר הרביעי הוא השופר (והחצוצרה) שעם ישראל יתקעו כאשר יהיה ה' למלך על כל הארץ.
מתברר שהשופר בו אנו עוסקים בראש השנה הוא השופר של ההתגלות האלוקית. הקב"ה היה הראשון שגילה את עצמו אלינו בשופר. אנו מצווים לתקוע בשופר שנית בכדי לגלות את שמו בעולם. מתוך כך אנו תפילה שהוא יתקע בשופר גדול לחרותנו. ומתוך כך תקיעת השופר שנתקע לעתיד לבוא תהיה התגובה לשופר הגאולה שכבר היה.
מטרת השופר היא להזכיר לנו את מלכות ה'. כמובן שברגע שאדם מקבל על עצמו את מלכותו ית' בשלמות, מיד הוא שואל את עצמו: רגע, אבל שנה שלמה עשיתי הרבה דברים שלא קידמו, ואולי חלילה גם פגעו, ביכולת של הקב"ה למלוך על העולם! וממילא האדם מתעורר לחזור בתשובה. בגלל שהוא מבקש להיות חלק מהפתרון, חלק מהמלכת ה', ולא חלילה חלק מהבעיה, המעכבת את גילוי מלכות ה'.
כאשר אנו ניגשים לתפילות ראש השנה, אנו מבקשים שהקב"ה יגלה את כבוד מלכותו עלינו ועל כל העולם.
בשנים כסדרן, בחסדי ה' עלינו שגאלנו מהגלות ונתן לנו את ארץ ישראל, רמת הסבל שרובנו חווים ברוב החיים לא גבוהה במיוחד (בוודאי שלא במושגים של שואת יהודי אירופה, אינקוויזיציות, מסעי הצלב ושאר צרות איומות שעם ישראל חווה). לכן ברגע שאנו מבקשים שהקב"ה ימלוך על כל העולם כולו בכבודו, מיד אוחזת אותנו בושה: חיינו כל כך נוחים, כיצד יתכן שבכל השנה לא עסקנו בזה כראוי?
אנו תוקעים בשופר, להזכיר את אילו של יצחק בן אברהם: הזכות העצומה של העוקד והנעקד. מדי שנה אני מיד חש את הבושה הגדולה: וכי אבוא להיאחז בזכות האבות הקדושים כאשר מעשי כה רחוקים ממעשי אבותי?
אך השנה עם ישראל עקד עקידות רבות. כל מי ששלח את ילדיו, כל אישה ששלחה את בעלה, להגנה על עם ישראל, במלוא העוז, ללא מורא, ללחום את מלחמת ה' ולהגן על עם ישראל, הרי הם בבחינת העוקד והנעקד. כאשר הם יגיעו לתקיעת השופר, הם יעמדו זקופים. יאמרו: אכן. אנו בחרנו לקדש את שם ה'. עשינו מה שגזרת עלינו, אנא ה', עשה מה שהבטחתנו.
נכון, לכולנו יש על מה לעשות תשובה. כולנו מוצאים עוד פרט ועוד כלל שבפינו ובלבבנו לעשות ולתקן, ובוודאי שעלינו לעשות השתדלות גדולה של תשובה. אך לזכור שהמוקד של ראש השנה זו הקריאה והבקשה הגדולה, שהקב"ה יינשא על כל הארץ ביקרו, וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
ענייני כשרות המצויים
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
