גיור קטן במקום שיש גם חובה בגיורו | מתוך העלון חמדת ימים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
חמדת ימים
שו"ת "במראה הבזק"

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
גרים

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תשובה נט

(מתוך ח"י)

ניו יורק, ארה"ב New York, USA
טבת תשע"ה

שו"ת "במראה הבזק" (597)

רבנים שונים

531 - סיוע גויים בטהרת המת, במקום שאין יהודים

532 - גיור קטן במקום שיש גם חובה בגיורו

533 - שינוי נוסח התפילה לאחר איחוד שתי קהילות

טען עוד

גיור קטן במקום שיש גם חובה בגיורו

שאלה
האם ניתן לגייר קטן במקום שיש גם חובה בגיורו?

תשובה
יש כמה פוסקים חשובים הסבורים שבית דין יכולים לגייר כשהוא לטובתו של הקטן גם כשיש בגיור חובה.
יש לציין את דברי הש"ך בנקודות הכסף (יו"ד שה, י) על הט"ז (שם ס"ק יא):
ועוד נראה ברור דבית דין יכולים לזכות לקטן אפילו במקום דהוי חובה קצת, כדמוכח להדיא בריש פרק האיש מקדש (קידושין מב ע"א)... ופירש רש"י (ד"ה אלא כדרבא)... דלקטנים אפילו חובה הבאה מחמת זכות רשאין בית דין לעשות להו כו' עכ"ל.
הרי להדיא דבית דין יכול לזכות לקטן אפילו במקום דהוי נמי חובה.
ומכאן קשה לי גם כן על התוספות דפרק קמא דכתובות דף י"א ע"א, שהקשו... האיך זכין לקטן והלא אין שליחות לקטן... ולדידי לא קשה מידי, דבית דין שאני, דאפילו במקום שאין שליחות וזכייה לקטן יכולין בית דין לזכות לקטן.
הש"ך דקדק כדבריו מרש"י, ולהלן יובאו דברי השיטה מקובצת בביאור שיטת רש"י שאולי מטים גם הם לסברא זו. ונציין שנראה שגם התוספות בקידושין (שם) מקבלים את הסברו זה של רש"י שם בסוגיא 1 (וממילא לפי הש"ך גם הם יסכימו ליסוד שלו, נגד התוספות בכתובות).
יש לעיין אם דברי הש"ך "דבית דין יכולים לזכות לקטן אפילו במקום דהוי חובה קצת " נאמרו דווקא בחובה "קצת" או גם בחובה "גדולה". נציין שהש"ך הביא את רש"י שהתבטא "חובה הבאה מחמת זכות".
מסברא נראה שאין להבחין בין מידות שונות של חובה, ולדעתו של הש"ך כל עוד בית דין רואים לנכון לעשות כך, יהיו מוסמכים לגייר את הקטן 2 .
אמנם יש לציין שמקושייתו על התוספות בכתובות מוכח שלהבנתו התוספות שם על כל פנים אינם מסכימים עם גישתו.
ובאמת המעיין יראה גם שהנקודה שבה חלוקים התוספות בכתובות על דברי הש"ך (והפני יהושע ואחרים הסוברים כמותו כדלהלן) אינה בשאלה אם כוח בית דין בזכות שחובה בצידה שווה לכוחם בזכות גמורה, אלא בעצם ההנחה שבית דין יכולים לזכות לקטן – אפילו בזכות גמורה. ואם כן להלכה בית הדין יכולים לגייר את הקטן בין שיכולתם לעשות כן היא מדרבנן כשיטת התוספות בכתובות (מחמת קושייתם זו) בתירוצם הראשון ובין שהיא מדאורייתא – אפשר לקבל את חידושו של הש"ך וראיותיו שכוח בית דין הוא אף אם יש חוב בצד הזכות.
אכן בסוף דברי התוספות (שם) חילקו בין זכות גמורה לזכות שיש עימה חובה. מדבריהם אלה יוצא שגם על ידי בית דין – אף שיש זכייה לקטן על ידם (כפי שמוכח מדין זה של הגיור) – אין היא אלא ב'זכות גמורה' (לעיל בדברינו דנו מה היא 'זכות גמורה' זו) ולא בזכות שחובה בצידה.
אמנם עדיין יש לומר כנ"ל ששיטת רש"י ותוספות בקידושין מסייעות לסברת הש"ך וסיעתו.
ויש להוסיף ולציין שלכאורה להלכה אנו תופסים שכוח בית דין יפה לראות את טובת הקטן במבט רחב ולהגדיר 'זכות' אפילו פעולה שלכאורה נראית ממש חובה (אלא שייתכן שצריך לראות זכות זו כזכות מיידית, וכסברת תוספות בקידושין הנ"ל) – ראו בבא קמא כא ע"ב ונפסק בשלחן ערוך חו"מ יב, ג, שרשאים בית הדין לוותר בנכסי יתומים כדי להשקיט מעליהם הריב (ומכל מקום ייתכן שתוספות בכתובות יאמרו שדין זה הוא מדרבנן). ואמנם ייתכן שיש לחלק בין ויתור במשמעות של ויתור על תביעות גרידא לבין נתינה משל היתומים (עיינו בפתחי תשובה שם ס"ק ז). ומכל מקום נראה שאף הפוסקים המחלקים בכך (ושם משמע שדברי השלחן ערוך הם כפשוטם – בלי חילוק כזה, אלא שלפי מהרלב"ח שפקפק בזה נראה שיש לחלק כנ"ל – שבוויתור על תביעה גם הוא מודה, ורק לתת משלהם אינו סובר כך), מכל מקום גיור שאנו רואים אותו כזכות ממש אלא שיש בצידו 'חובה' עתידית ודאי שיש מקום לומר שאינו גרוע מוויתור על תביעות, שהרי עתה אין הקטן המתגייר 'נותן' כלום אלא מקבל זכות, אלא שלכשיגדל 'יפסיד' את האפשרות לחיות כגוי, ואין זה שונה מהפסד האפשרות לתבוע ממון בעתיד.
הפני יהושע בכתובות שם (יא ע"א) דן בדברי התוספות שם בענין גיור קטן על דעת בית דין וסיים: "ועדיין צ"ע". ואחר כך כתב: "מיהו בפרק האיש מקדש כתבתי דנהי דזכיית הקטן ע"י אחר מדרבנן, מ"מ ע"י בי"ד הוי מדאורייתא, כדמייתי התם מקרא דנשיא אחד למטה. ע"ש בחידושינו".
ובפרק האיש מקדש (קידושין מב ע"א, קונטרס אחרון אות נד) כתב הפני יהושע:
"וכתבתי לפרש דמשמע הכא דאפילו לשיטת הרמב"ם (הל' מכירה כט,י) דקטן לית ליה זכייה מדאורייתא אף ע"י אחרים, כיון דלית להו שליחות, אפ"ה ע"י הב"ד שפיר יכולין לזכות בשביל הקטן ואפילו לחוב על מנת לזכות. וכבר כתבתי בזה ג"כ בכתובות (י"א ע"א) גבי גר קטן דמטבילין ע"י ב"ד, ליישב שם קושית התוספות...
ולענ"ד סברא פשוטה היא דכו"ע מודו בכה"ג. דכיון דעיקר הטעם דאין יכולין לזכות לו ע"י אחר היינו משום דזכייה מטעם שליחות, ואין שליחות לקטן לפי שאינו בן דעת, א"כ נראה דהיינו דוקא ע"י איניש דעלמא, משא"כ בב"ד שאין צריכין להימנות מדעתו אלא שלוחי דרחמנא נינהו, דב"ד אבוהון דיתמי קטנים נינהו כדאיתא פרק שור שנגח (דף לט ע"ב)...
א"כ נראה כל שכן שהב"ד שלוחי דרחמנא נינהו לטובת הקטן, שיעמידו אפוטרופוס שיהא שלוחו של הקטן, ולזכות לו מיד המקבל מתנה..."
גם בדבריו יש להעיר כנ"ל בש"ך, שנראה שלדעתו כל עוד בית דין רואים לנכון לעשות כך, הם יהיו מוסמכים לכך (אם הוא לפחות "לחוב על מנת לזכות"), וגיור קטן תמיד יתפוס. ורואים שגם הוא הבין מדברי התוספות שאינם מסכימים עם גישתו.
בשו"ת עונג יום טוב (סימן קי) כתב:
"ובמה שכתבנו לחלק דגבי שליחות ב"ד אינו יכול למחות, א"ש מה שהשמיט הרי"ף ז"ל הא דאמר רב יוסף הגדילו יכולין למחות [ותמה עליו הרא"ש בכתובות (דף יא)], משום דמוכח מסוגיא דסוטה דגבי ב"ד שנעשו שלוחיו, אינו יכול למחות אח"כ...
וכיון דסתמא דגמרא דסוטה סברה הכי, וכן אביי ורבא שמקשים על ר"י ממתניתין נמי סברי הכי שאינו יכול למחות, פסק הרי"ף ז"ל כן דהגדילו אינן יכולין למחות.
שוב מצאתי שהפ"י בקידושין (דף מ"ב) וכתובות (דף י"א) כתב ג"כ דשליחות ב"ד עדיף משליחות דעלמא, דאע"ג דאין שליחות לקטן מ"מ ב"ד שאני, עיין שם".
אמנם להלכה פוסקים שלא כרי"ף בענין זה (יו"ד רסח, ז), ש"בין קטן שגיירו אביו בין שגיירוהו ב"ד, יכול למחות משיגדיל".
נציין שחידוש זה מופיע כבר במלחמות השם לרמב"ן (שבת קלז ע"ב; נה ע"ב באלפס) כהסבר אפשרי בדעת הרי"ף שהשמיט את דברי רב יוסף שאם הגדילו יכולים למחות, אם כי הרמב"ן עצמו דוחהו:
"...והנה במסכת יבמות בפ' החולץ כתבה רבינו הגדול ז"ל להא דגר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד... אבל השמיט מה שאמר רב יוסף ואם הגדילו יכולין למחות.
ולא ידעתי על מה, אלא אם כן הוא מפרש בדברי רב יוסף בגר שנתגיירו בניו עמו, אבל לרב הונא דאמר גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד, אם בא להתגייר והטבילוהו על דעת ב"ד אינו יכול למחות, שא"כ מה כח ב"ד יפה.
ואינו מתחוור".
חידוש זה של הש"ך והפני יהושע אולי יש לבסס גם על דברי השיטה מקובצת (כתובות יא ע"א) בדעת רש"י:
"ורש"י ז"ל כתב: על דעת ב"ד. שלשה יהו בטבילתו כדין כל טבילת גר וכו', והן נעשין לו אב, והרי הוא גר וכו' ע"כ.
משמע דבעי לפרושי דעדיפא הך זכיה דנעשין לו כאב, דלא הויא מטעם שליחות, דוק ותשכח".

משיטות אלה (הש"ך, הפני יהושע והעונג יום טוב) יש סניף לומר שגם אם נגדיר את הגיור שבו אנו דנים 'חובה', מכל מקום אם בית הדין רואים לנכון לגיירו (ולפחות כאשר עושים כך לטובתו למרות ההגדרה 'חובה'), הגיור יהיה תקף, לפחות בדיעבד 3 .

^ 1. אלא שחילקו בין זכות שיש בה צד חובה לחובה שמטרתה זכות עתידית שאינה ודאית.
נראה שגם תוספות יודו שאף זכות עתידית יכולה להגדיר את הגיור כבר עתה כ'זכות', אלא שכשיש לשקלל זכות מול חובה ולקבוע איזו מהן גוברת, יש יתרון לזכות מיידית בהיותה ודאית – לעומת הזכות העתידית שבנדונם, שהיא מסופקת, ולכן גם אם היא גדולה אפשר שלא תכריע את החובה, שהרי במאזן יש להביא בחשבון לא רק את גודלה של הזכות לעומת גודל החובה אלא גם את סיכוייה של כל אחת מהן. וזה ממש כמו במאזן זכות וחובה מסחרי עסקי: שיקולי כדאיות של עסקה תלויים בגודל הרווח שאפשר להשיג בה לעומת גודל ההפסד אם תיכשל או עלותה של העסקה עצמה – בין שתצליח ובין שתיכשל, אך לא פחות מכך בוודאות או במידת ההסתברות שאכן העסקה תצליח ותניב את הרווח המיוחל, לעומת ודאותה של העלות או מידת ההסתברות של ההפסד. ולפי זה אנו צריכים לשקול בעניננו אם השכר נחשב ודאי, או לפחות קרוב לוודאי, מצד ההנחה שמצוות מסוימות ודאי יקיים ויזכה בהן לעולם הבא (ואולי נכללת בכך גם הנחה ודאית או קרובה לכך שלא יאבד את חלקו לעולם הבא בשל עברות כיוון שיש להניח שהללו יהיו בבחינת 'תינוק שנשבה') או שאינו ודאי כל כך.
^ 2. אפשר לומר שלדעתו גיור שעל ידי בית דין יחול תמיד, שכן יש לבית דין כוח לגייר אם לפי שיקול דעתם נכון לעשות כך, אפילו אם הגיור הוא חוב (אלא שבדרך כלל אין להם לעשות כן אלא אם הוא זכות).
אך מכל מקום שמא אפשר לבאר בדעתו גם שהגיור שעל ידי בית דין חל כיוון שלדעתם בשקלול החובה מול הזכות והתועלת גוברת הזכות ("לזכות... במקום דהוי חובה קצת", "חובה הבאה מחמת זכות" – הזכות עיקר והחובה נלווית לה ומוכרעת על ידה), והיינו ש"חובה קצת" אינה הגדרה מוחלטת ואובייקטיבית אלא הגדרה התלויה בעיני בית הדין בהשוואה וביחס לזכות. ולפי זה תהיה חלות גיורו של הקטן תלויה בכך שבית הדין אכן גייר מתוך שיקול דעת כאמור.
^ 3. נדון דידן הוא בבחינת שעת הדחק (וכפי שהוסבר כבר בתשובה נו הערה 3, וראו עוד להלן בתשובה סא), ולכן אף לכתחילה "שעת הדחק – כדיעבד דמי".

מתוך העלון חמדת ימים

שו"ת "במראה הבזק"
פתרונות הלכתיים לבעיית פוריות
י"ג טבת תשפ"ה
שו"ת "במראה הבזק"
קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
סיון תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
תשרי תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
ראש השנה מתי נחגג יום אחד בלבד בארץ ישראל?
אלול תשפ"ה

שו"ת "במראה הבזק"

שו"ת "במראה הבזק"
שכפול גנטי
מתוך העלון חמדת ימים | חשון תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
אונאה ביהלומים גולמיים
מתוך העלון חמדת ימים | טבת תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
מאבטחים, נשיאתם טלפון סלולרי לצרכי בטחון בשבת
מתוך העלון חמדת ימים | אדר תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
בעלות על ס"ת, לאחר שנמסר לבית הכנסת
מתוך העלון חמדת ימים | טבת תשפ"ו

שו"ת "במראה הבזק"

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב שמואל אליהו
הרב ינון גרוסברג
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו