ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ ה'
השבוע מתגייסים עשרות אלפי לוחמים למלחמה ברצועת עזה. רוב הלוחמים לחמו כבר מאות ימים, נמצאים בסבב רביעי או חמישי של מילואים. משרתים ומגינים על עם ישראל תוך כדי סכנת נפשות. זה לא קל, אבל אין שום ספק שהם כותבים פרק חשוב בהיסטוריה של עם ישראל. וכפי שזה נראה היום הלוחם הישראלי נותן כוח מוסרי לארה"ב ולמדינות אחרות להילחם ולהכרית את הרוע העולמי. אשריהם ואשרי חלקם.
הנשים שעומדות אחרי הלוחמים
מאחרי כל הלוחמים הללו נמצאות נשים בבית שנושאות לא רק בעול, אלא שותפות מלאות במעשה. במלחמת דבורה וברק אנחנו לומדים על התפקיד המרכזי של הנשים במלחמה, נתינת כח. כך דבורה נותנת כח לברק לצאת למלחמה "הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר" (שופטים ד ו). ברק יודע שבלעדיה אין ניצחון ואומר לה "אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ". הוא ידע כי בלי הנשים שיתנו את העורף הרוחני החזק - הלוחמים שלו לא יוכלו לנצח.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
677 - יום העצמאות תשפ"ה – העתיד של מדינת ישראל
678 - פרשת אחרי קדושים תשפ"ה – הנשים שעומדות אחרי הלוחמים
679 - פרשת אמור תשפ"ה – האור המיוחד של ל"ג בעומר
טען עוד
דבורה יודעת את המשמעות של השירה שלה לנצחון המלחמה. שירה שמבטאת אמונה ובטחון. לכן היא מעוררת את עצמה כמה וכמה פעמים לשיר. "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם". היא מבינה שהשיר שלה בבית הוא קריטי לניצחון של הלוחמים בשדה הקרב.
המפרשים אומרים כי היא מבינה ש"בהתחזק השיר תתגבר התשועה". (מצודות) ככל שהיא תשיר יותר בשמחה, ככל שהציבור כולו יהיה יותר בשמחה, ככל שהוא יודע יותר שה' מסייע להם מן השמים - כך תתגבר רוח הלוחמים במלחמתם ותתגבר הישועה. וכמו שהיה במלחמה ההיא, כך אנו רואים בימינו את התפקיד המכריע של הנשים בנצחון במלחמה.
אסיר משוחרר שהפך לאויב
שחררנו את גדול אויבינו – נגד מה שאמרה תורה
הרב יצחק עטיה משדרות פרסם חוברת ובה מנה רשימה של דברים שבהם המלחמה שלנו היום דומה למלחמת דבורה. אחד הדברים השווים בין המלחמה של דבורה למלחמה שלנו היא העובדה שגדול האויבים של ישראל בימים ההם היה יבין מלך כנען, הוא היה בבית הכלא שלנו, שחררנו אותו והבאנו על עצמנו את המלחמה. בדיוק הסיפור שהיה לנו עם השייך אחמד יאסין ועם יחיא סינוואר. הפך ממה שהתורה מלמדת אותנו שצריך לעשות. חשבנו שאנחנו מבינים את המציאות יותר טוב מאלוקים, והיא טפחה על פנינו.
יבין אוסף את כל הכנענים למלחמה בישראל
סיסרא הוא שר הצבא של יבין שבספר יהושע הוא נקרא מלך חצור, ובספר שופטים הוא גודל להיות המלך של כנען כולה. גם כשיבין היה מלך רק של חצור הוא גילה תכונות מנהיגות וכינס את כל העמים למלחמה על ישראל. "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף: וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם וכו'" (יהושע יא).
את מלך חצור הכה בחרב, ומתושבי חצור לא הותיר כל נשמה
יהושע נלחם בו ומנצח " וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה". לעומת ההכאה בחרב של מלך חצור הוא משמיד את העם היושב בחצור "וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ". מכאן למדו חלק מהמפרשים כי יבין מלך חצור הוכה במלחמה ההיא אבל לא נהרג. כנראה נפצע קשה ואחר כך התרפא, השתקם וחזר לנקום בישראל מעמדה של מלך כנען.
יבין עולה ממדרגת מלך חצור למלך כל מלכי כנען
"וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יושֵׁב בַּחֲרשֶׁת הַגּוֹיִם". חרושת הגוים היא עיר מרכזית. " במלאכת גוים רבים שבנאוה כי השתדלו בבנינה שתהיה חזקה מפני ישראל" (רלב"ג שופטים ד ב). כשהוא יוצא למלחמה – זו לא מלחמה פרטית, ולכן המלכים שאיתו לא מבקשים תשלום "בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ, אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ, בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ".
איך נשאר יבין מלך חצור חי?
המצודות מסביר שאחרי הנצחון של יהושע על יבין מלך חצור וכל המלכים שאיתו הוא משאיר אותו בחיים פצוע ומוכה. "כי אחר שלכדו, שלחו לנפשו" (מצודות שופטים ד ב). יבין לא הולך לביתו הוא שומר איבה לישראל (מלבי"ם). מארגן את כל מלכי כנען בחרושת הגויים, מכין כלי נשק לרוב כדי לנקום על ההשפלה הגדולה שעשו לו ישראל. השנים הרבות שעברו מאז המלחמה ההיא לא הקהו הרצון הגדול של יבין ומלכי כנען לנקום נקמה אכזרית בישראל.
שומר איבה לישראל – ומציק להם בחזקה
יבין המשוחרר בונה ביחד עם מלכי כנען תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל בחרשת הגוים ובאמצעותם "לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה". עשרים שנה חלפו מאז שישראל ויתרה על רצועת עזה ונתנה אותה לערבים התנתקות שהוצעה על ידי אריאל שרון בשנת 2003. מאז בנו שם הערבים מדינת טרור שמטרתה המוצהרת היא להשמיד את ישראל. ירו אלפי טילים על ערי ישראל. תקפו מוצבים, חטפו חיילים, חפרו מנהרות לתוך הישובים הישראלים.
המעשים הללו גררו את ישראל לשורה ארוכה של מבצעים. גשם ראשון. גשמי קיץ. חורף חם. אתגר כפול. עופרת יצוקה. צוק איתן, שומר החומות וחרבות ברזל. מחיר יקר מידי על הטפשות בויתור על ארץ ישראל ובאמונה מטופשת שהאויבים שלנו יחליפו את עורם ויהפכו להיות אוהבי ישראל.
"הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ" (ירמיהו יג). אויבינו המשוחררים לא הפכו להיות שגרירים של רצון טוב. הם לא הכירו לנו טובה שריפאנו אותם. הם שמרו לנו איבה והפכו להיות גדולי הרוצחים של טובי בנינו ובנותינו.
נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה
אם היינו לומדים את התנ"ך – היינו ניצלים מהטבח בשמחת תורה
חכמינו אמרו שכל הנבואות שנכתבו בתנ"ך הוצרכו לדורות. אם היינו לומדים את החכמה שמופיעה במלחמת דבורה ביבין מלך חצור - היינו ניצולים מהטבח הנורא של שמחת תורה. היינו מבינים שיחיא סינואר ואחמד יאסין יתהפכו להיות האויבים היותר גרועים של עם ישראל. היינו חוסכים סבל רב של פצועים והרוגים וחטופים שסובלים עד היום במנהרות החמאס.
הוזהרנו מראש בתורה לא לתת לנכרים נחלה בארץ ישראל
השחרור היה חלק מהטעות גדולה שהתורה מזהירה מפניה. "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם. וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" (במדבר לג נה). אתם תחשבו שאם תשאירו חלק מארץ ישראל בידי הגויים הם יכרתו אתכם ברית שלום. אבל הם יציקו להם ותצטרכו לגדרות להגן על עצמכם מפניהם (רש"י). וזה פירוש "וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם".
יהיו לכם עיניים ולא תראו חומדים את כל ארצכם
הפסוק אומר שהם יצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה. הסביר אור החיים הקדוש כי הם גם "יחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו" ולא עוד אלא ש"חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו, לומר קומו צאו ממנו". למרות חכמתכם הרבה הם יעשו מעשים "להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו, כמו כי השחד יעור פקחים" (רמב"ן).
בחצור - רכב עץ, בחרשת הגוים – רכב ברזל
מי שקורא את הפסוקים רואה שיבין המשוחרר מתחזק לא רק בהיקף מלכותו אלא בסוג הנשק שלו. בחצור היו לו רכבי עץ, וה' מצווה את יהושע "וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ". בחרושת הגויים יוצרים 900 מרכבות ברזל שאי אפשר לשרוף אותם. כך ממש היה עם המחבלים שבתחילה ירו עלינו קאסמים מצינורות שהוסבו לטילים לא מדויקים. אחרי השחרור הם השתכללו לנשק קטלני ומזיק שגרם לעם ישראל הרבה מאוד נזקים.
בתקופה ההיא לא ידעו בני ישראל להתמודד עם רכבי הברזל של הכנענים עד מלחמת דבורה. בני יוסף מקבלים נחלה בהר ולא בעמקים בגלל שלכנענים יש רכב ברזל " כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא" (יהושע יז). גם בני יהודה לא יכולים מול רכב ברזל של הכנענים. "וַיְהִי ה' אֶת יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת הָהָר כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ אֶת ישְׁבֵי הָעֵמֶק כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶם" (שופטים יט).
משקיעים את כל מה שיש להם בנשק נגד ישראל
יבין מלך כנען וכל הגוים שאיתו משקיעים את כל כוחם רק בבנית נשק כנגד הישראלים. הם בונים מספר עצום של מרכבות ברזל. די אם נזכור כי למצרים היו רק שש מאות רכב ברזל כשרדפו אחרי בני ישראל בים סוף, כאן היו תשע מאות רכבי ברזל שבזכותם יכלו הכנענים לשלוט ולהציק לישראל "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה".
חכמינו אמרו שהלחץ החזק היה בעיקר במילים. הם ניסו לשבור את העוצמות הרוחניות שלנו. לכן הם משפילים את ישראל בחירופין וגידופין (ויקרא רבה ז) בדברים המקניטים. בקללות על הגדר, בהשפלות של חיילים. בתמונות ובסרטים ששוברים את הלב. עד שקמנו עליו ועל צבאו וחיסלנו אותם עם סיוע גדול משמיים.
יבחר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים – לא צריך נשק, רק מיגון
ארון ברית ה' בראש הלוחמים
דבורה מספרת איך הגענו למצב העגום הזה שבו יבין הצליח לשלוט עלינו עשרים שנה ולהציק לנו. הרי כבר כבשנו אותם בתקופת יהושע כשארון ה' היה הולך לפני המחנה. כשארבעים אלף חלוצי צבא מראובן גד וחצי שבט המנשה באו לעזור לאחיהם, נלחמו ניצחו, כבשו את הארץ והטילו מורא על יושביה (יהושע ד יב).
בתחילת ספר שופטים עם ישראל סוטה מהדרך. "יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל" יש לו ערכים חדשים מתקדמים יותר מהערכים המיושנים של יהושע ומשה. במקום להילחם בכנענים הישראלים החדשים כורתים אותם ברית. הם מסבירים כי זה לא מוסרי לכבוש את הארץ מהכנענים. בעידן השלום החדש צריך להפסיק לייצר נשק, ולהתאמן עליו. " מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל".
מיסקלקולציה גורמת למלחמה בשערי הישובים
כולנו שמענו והזדעזענו מההוראה שנתן ראש השב"כ בליל שמחת תורה לפני הפלישה לכל יחידות צה"ל. תסתירו את הנשקים כדי לא להרגיז את הערבים. תרחיקו את החיילים עם הנשק מהגבול. תרחיקו את הטנקים מהגבול. שהעזתים לא יראו שום נשק, שהערבים לא יתרגזו ויפתחו במלחמה.
כל זה קורה כשהיה ברור לכל מי שעיניו בראשו כי הערבים הולכים לפרוץ למדינת ישראל. כל אחד מתפלא מאיפה הטיפשות הקיצונית הזו. מאיפה בא עיוורון כל כך גדול לאנשים כל כך חכמים? התשובה כתובה בתורה, כשאתה נותן לערבים לחיות בארץ ישראל אתה נכנס מדעת למקום שבו מתקיים בך "עיניים להם ולא יראו, אוזנים להם ולא יאזינו".
יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים - אָז לָחֶם שְׁעָרִים
כשבוחרים ערכים חדשים וזונחים את הערכים של עם ישראל – יוצרים עיוורון שמביא את הרוצחים לפתחי הבתים ולפתחי הישובים. מביא אותם לישובים שאין להם מגן. רק במקומות שלא הגיעה ההוראה הנוראה של ראש השב"כ, או שלא קיימו אותה, ניצלו אנשים מרצח טבח, אונס וחטיפה המונית כמו שהיה במקומות אחרים.
מיגון - כשמאמינים בשלום של טיפשות
דבורה מספרת שכל זה התחיל באמונה מטופשת בשלום ובזניחת כלי המלחמה. כשלא נלחמים ברוע נאלצים להשתמש במיגון. האויב לא מורתע והדרכים הופכות למסוכנות. כך היה בעבר וכך קרה בימינו לפני המלחמה. על זה כותבת דבורה "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת ". לא נלחמנו ברוע מלחמת חורמה. שחררנו מחבלים, התייחסנו בסלחנות לזורקי האבנים ובקבוקי התבערה ולכן לא היינו יכולים לנע בחופשיות בדרכים. לא היינו יכולים לגור בישובים מפורזים, רק אחרי גדרות וחומות "חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (עיין רש"י ורלב"ג).
מי שמציל את המצב הם המתנדבים - תלמידי חכמים
לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ ה'
כשהתחילו הפרעות בישראל, ישן הפיקוד הבכיר של צה"ל והשב"כ על מיטתו חולם חלומות שלום. אילולי המתנדבים בעם היה עם ישראל כולו בסכנה גדולה. אילולי מסירות הנפש של השעות הראשונות והיום הראשון הייתה נפתחת גם חזית צפונית וגם חזית בתוך יהודה ושומרון והישובים המעורבים.
חלק גדול מהמתנדבים שיצאו להלחם באותו היום היו אנשי תורה שלא האמינו בכל האלוהים החדשים ונביאי השקר שניבאו על ה"מזרח תיכון חדש". הם ידעו שכל החלומות של הוזי אוסלו ותוכנית ההתנתקות הם דמיון גמור. העדיפו להאמין בדבר אלוקים חיים ולא בדבר נביאי השקר של אוסלו.
חקוקים על ליבם של ישראל לדורי דורות
המתנדבים הללו יהיו חקוקים לעד בדברי ימי ישראל. יהיו חקוקים לעד על לבבות עם ישראל. עליהם שרה דבורה ואומרת "לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ ה'". המתנדבים שבאו להלחם גם כשלא קראו להם. המתנדבים שבאו בשמחת תורה לפני שהצבא הגדול התעורר. המתנדבים שעזבו את הבית ורצו ברגליהם להציל את אחיהם. המתנדבים שבאו בטיסות מחו"ל. המתנדבים שעשו כמה וכמה סבבי מילואים. כל אלה יהיו חקוקים על ליבם של ישראל לדורי דורות.
המתנדבים - גדולי ישראל ושופטיו
דבורה מספרת כי חלק גדול מהמתנדבים בימיה היו אנשי התורה. כך פירושו רש"י ורד"ק "גדולי ישראל ושופטיו ומנהיגיו שהתנדבו בעם לצאת למלחמה". אנשי תורה אלה נתנו אמונה ועוצמה רוחנית גם ללוחמים האחרים שבאו במסירות נפש לעזור ולהושיע את האחים שלהם.
רוח גבורה מלפני ה' מניעה את המתנדבים שלובשים רוח גבורה
דבורה אומרת כי על רוח ההתנדבות הגדולה הזו צריכים להודות לה'. הוא "נתן בלבם להתנדב" (מצודות דוד). כך צריכים להסתכל על רוח התנדבות של הלוחמים. מצד אחד מגיע למתנדבים שכר אין סופי על מעשיהם. ומצד שני הוא צריך להודות עליה לה'.
כך מתאר הנביא את רוח הגבורה שבאה ליפתח להלחם בבני עמון. "וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה' וַיַּעֲבֹר אֶת הַגִּלְעָד וכו'" (שופטים יא, כט). ומתרגם יונתן: "וְשָׂרַת עַל יִפְתַּח רוּחַ גְּבוּרָא מִן קָדַם ה' וכו'". גם אצל שמשון מפעמת רוח ה'. "וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל" (שופטים יג, כה). גם פה מתרגם יונתן "רוּחַ גְּבוּרָא מִן קָדַם ה'". כך קורה לו כשהוא משסע את האריה "וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי". (שופטים יד, יט וכן שופטים פרק טו יד). כן נאמר בגדעון "וְרוּחַ ה' לָבְשָׁה אֶת גִּדְעוֹן וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר אַחֲרָיו" (שופטים ו לד). וכן קרה לכל המתנדבים בימי דבורה והמתנדבים בימינו.
מצווה לספר על רוח הגבורה של המתנדבים
דבורה אומרת שמצווה לשוחח ולספר את ניסי ה' שמתגלים בגבורה ובאומץ של עם ישראל. העם שהתגבר וכעת לא מפחד ללכת בדרכים ולגור בערים פרוזות. "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת ישְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ: מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת ה' צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם ה'". הם יספרו את צדקת ה' שמתגלה בעם ישראל שחי בערים פרוזות, והם יספרו על גבורת ה' שמתגלה בחיילים שיוצאים להלחם בשערים עם אויביהם.
עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם
דבורה מעוררת את עצמה לשיר על הנצחון ולא להצטער על עשרים שנה של פרעות. ויש לדייק שכתוב "וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם" בחטף פתח ולא בשווא. ללמדך שמדובר על השבת השבי הישראלי שהיה שבוי בידיהם ולא רק מלשון לשבות שבי מהאויב (עיין "מלחמת התקומה" – הרב יצחק-צחי עטיה).
גבורה שהיא שריד לאדירים
הגבורה הזו היא שריד מגבורת האדירים של דורות קודמים. שריד מגבורת האבות, שריד מגבורת משה, יהושע ודוד. אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם ה' יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים" (ע' רד"ק). גם גבורת יעל היא שריד מגבורת האמהות ולכן הספל שהיא מגישה בו חלב לסיסרא נקרא ספל אדירים .
דבורה מתחילה למנות את כל תלמידי החכמים האדירים שיצאו למלחמה. "מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק, אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ" היא מתחילה ביהושע בן נון מוסר התורה. "מדבית אפרים קם יהושע בר נון בקדמיתא אגיח קרבא בדבית עמלק". אחריו בא שאול המלך שנלחם בעמלק. גם בני מכיר בן מנשה הלמדנים נלחמו הראשונים בכיבוש עבר הירדן המזרחי.
לוחמים מהסנהדרין שעוסקים בתורה
"והזכירה המתעוררים והמתחזקים אל מלחמות ה' ועתה שירדו למלחמה מן מכיר הגדולים והחכמים . ואף על פי שהיה מעבר לירדן התעורר והתחזק לבא למלחמה זאת וכן מזבולון ירדו אפילו הסופרים והחכמים ואין צריך לומר שאר העם" (רד"ק וכן רלב"ג). "וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו". - " שרים שביששכר, הם סנהדראות עוסקין בתורה , 'יודעי בינה לעתים', הם תמיד עם דבורה ללמד בישראל חק ומשפט". וכעת נלחמים "וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו". שלא היה לו רכב, ולכן הוא רץ ברגל לעזור לאחיו "מרוב חפצו למלחמה" (רד"ק מצודות).
המשתמטים - חקיקות גדולות ורושמים נוראים בלב
חקיקות גדולות ורושמים נוראים בלב
לעומתם היו המשתמטים משבט ראובן שהתפלגו מעם ישראל ולא באו לצבא. עליהם נאמר בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב - "זה עושה חקיקות גדולות ורושמים נוראים בלב, רוצה לומר, שברון לב". ואע"פ ששבט ראובן משתמש בדרכי ערמה לתרץ את ההשתמטות שלו היא עושה שברון נורא בלב. גם בגלל הנרצחים על הגבול, וגם בגלל שפירצה בגבול פותחת את כל הארץ לפני הפורעים (מצודות).
יש כאלה ששומעים חדשות ויש כאלה שבורחים לחו"ל
ממשיכה דבורה ושואלת "לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב". למה כל השותפות שלך במלחמה היא לשמוע את החדשות. היה לך להיות שותף אמיתי ולהגן על אחיך מפני האויב. "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה" (ויקרא יט).
עוד מספרת לנו דבורה על השבטים שרצו לרדת מהארץ וללכת לחו"ל עם כל הנכסים שלהם. "גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן, וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת. אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן" שהכניס דן את כל ממונו באוניות לעמוד ולברוח (רש"י, רד"ק, תרגום יהונתן). שהבריחה הזאת היא שברון לב ללוחמים. "ולא די שלא בא לעזרת ה' אבל ברח והניח עמו והלך עם קניניו בעבר הירדן באניות" (רלב"ג).
מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ
מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא – סיוע שנתן עוז גדול ללוחמים
לעומת המשתמטים היו שבטים שנלחמו שחרפו נפשם למות "זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה". ההתעוררות מלמטה עוררה את העליונים לסייע ללוחמים. מן השמים שלחו את הכוכבים לעזור לעם ישראל. גם הנחלים התמלאו מים והציפו את רכבי הברזל הכבדים של סיסרא שהפכו למלכודת מוות. "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן". הסיוע משמים נתן עוז גדול ללוחמים שראו כי מן השמים מסייעים להם. "תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז".
שכל העוזר את ישראל כעוזר את השכינה
"אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר ישְׁבֶיהָ". כל הארורים הללו הם למרוז שלא באה לעזור ללוחמים (מועד קטן טז.) ב-400 שופרות נידה ברק את מרוז. ובגמרא שם מפורטים כל הדברים שנעשו למרוז "כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים". - שכל העוזר את ישראל כעוזר את השכינה (רש"י).
אחת העוזרות של ישראל הייתה יעל. עליה נאמר "תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ". מפרש רש"י כי מנשים באהל תברך – הן האמהות הקדושות. יש מפרשים שתבורך מברכתן. ושמעתי ממרן הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל שאמר כי אפשר לפרש שהיא מבורכת יותר מהן, והדברים מופלאים.
תמיכת נשי המחבלים ברוצחים ובאנסים
כנגד החיזוק שנותנות הנשים ללוחמי ישראל יש קליפה של נשים שמחזקות את הרוע של הרוצחים והאנסים. כך מתארת דבורה את מאה קולות בכי שקר של אם סיסרא "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו". ומסבירים לה וגם היא מסבירה לעצמה שהבן שלה שובה את בנות ישראל כדי לאנוס אותן. "חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ: הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר". הם צריכים להתפאר עם השלל של הבנות היהודיות לפני כל ההמון המשולהב "שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל".
כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ
אוהבי ה' הם אוהבי ישראל. עליהם נאמר שהם יהיו כצאת השמש בגבורתו. ומהי גבורת השמש? הימים שנאמר בהם והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים. הלוחמים אוהבי ה' זוכים לכך כבר כאן בעולם הזה.
שירת דבורה – חלק משירת הגאולה
הר ה' על גבי סיני, תבור וכרמל
שירת דבורה מעידה שהנצחון על יבין וסיסרא היה מהגדולים והמיוחדים בכל מהלך תולדות ישראל. השאלה המתבקשת היא, כמובן, מה מיוחד היה במלחמה זו? ובמדרש נאמר על "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב) ומביא רש"י "יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור". מה יהיה הנס של ירושלים שהוא יותר משלושת ההרים הללו?
המעיין במדרש (תהלים - מזמור פז) יראה שהגובה של הר בית ה' בירושלים הוא מכוחם של סיני וכרמל ותבור. אמר רבי פנחס בשם רבי ראובן, עתיד הקב"ה להביא לסיני ולתבור ולכרמל, וליתן ירושלים בראשן, שנאמר (ישעיה ב, ב) נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים.
אמר רבי חנינא, ולא עוד, אלא שעתיד להיות מזמר, והן עונין אחריו שירין וזמירין, שנאמר (שם) ונשא מגבעות. אין ונשא אלא לשון שירה, כמו שנאמר (דברי הימים-א טו, כב) וכנניהו שר הלוים במשא וגו'".
הגאולה בנויה על שלושה דברים
כל זה בגלל שהגאולה העתידית עומדת בעיקר על שלשה דברים. האחד הוא מתן התורה שניתן בהר סיני. השני הוא מסירות הנפש שהתגלתה במלחמה בהר תבור. מסירות שמחברת את כלל ישראל לגוף אחד. השלישי הוא הלימוד שעם ישראל למד בהר הכרמל. כל הגשמים וכל ברכת הטבע תלויה במעשינו שמביאים את ברכת ה'. כאשר אנו פועלים בדרך נכונה - ה' מוריד לנו גשמים וברכה ושפע. כאשר עם ישראל ח"ו עובד ע"ז – יש בצורת ואין גשמי ברכה וחיים.
שרים יחד להר יתברך
הר בית ה' נמצא בראש שלוש ההרים הללו . וגם הוא והם שרים ביחד לה' יתברך . שעתיד הר בית ה' בירושלים לזמר, וסיני תבור וכרמל עונין אחריו שירין וזמירין. ויהי רצון שיראו עיננו ותשמח נפשנו במהרה בימינו. אמן.
סיפור
שירת דבורה
סיפר הרב יעקב חביב, דיין וחבר בד''ץ איחוד הרבנים צרפת: ליוויתי משפחה שהגיעו במיוחד מצרפת לפגישה דחופה אצל הרב זצ''ל. בתם בת השנתיים הייתה קמה בצעקות מדי לילה והיה קשה להרגיע אותה.
אחרי שהרופאים אמרו להורים שהילדה בריאה ושלמה, הם ניסו לפנות לרבנים שונים. אחד אמר לבדוק את כיוון המיטה של הילדה, השני אמר לבדוק המזוזות של הבית וכמובן את המזוזה של חדרה, השלישי אמר לבדוק את התפילין, הרביעי אמר לבדוק שאין עבודה זרה או דבר הדומה לו בבית וכמובן בחדרה של הילדה. ההורים עשו כדברי הרבנים, אבל המצב לא השתנה. כשהם התקשרו אלי לנסות לקבוע פגישה עם הרב זצ"ל הם היו במצב נואש. ההורים הגיעו מפריס יחד עם בתם ונכנסנו אצל הרב.
אחרי שהציגו לרב בקול בוכים את הבעיה ואת הניסיונות שלהם לפתרון, שאל אותם הרב זצ''ל: איך נקראת הבת שלכם? האם השיבה ששמה הוא שיראל דבורה. הרב הביט כמה דקות על הילדה ואז אמר: לא לקרוא לה בשם שיראל, אלא בשם שירה – שירה דבורה. אז פנה אלי הרב זצ"ל ואמר: שם זה יש בתוכו שם ה', אבל לא מצינו שם זה בתנ"ך ויש להימנע משמות חדשים כמו זה. שירה מופיע בתורה.
ההורים ביקשו מהרב זצ''ל לעשות מי שברך לרפואה שלמה, וכן הרב עשה בשינוי שמה של הילדה. למחרת בבוקר סיפרו לי ההורים בהתרגשות שהם לא זוכרים לילה שקט כפי שהיה להם הלילה. ממש ליל מנוחה.
כנבואתו של יעקב אבינו
יעקב שמתנבא על אחרית הימים, אומר (בראשית מ"ט, ט'-י'): "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". כל העמים בעולם ינהרו לבית ה' לירושלים, כמו בימי שלמה, ועוד יותר.
מרן הרב זצ"ל היה חוזר על המילים הללו של יעקב אבינו פעמים רבות, במיוחד על "כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ", שתרגם אונקלוס: "ינוח ישרי בתקוף כאריא וכליתא ולית מלכא דתזעזעיניה", ינוח וישרה בתוקף כמו אריה ולביאה, ואין מלכות שתזעזע אותם. היותם של ישראל כמו גיבורים, כמו אריות ולביאות, מתגברים על החולשה של חטא המרגלים, שבה הם נראו כמו חגבים. גבורה זו היא ערובה להצלחתם של ישראל, היא הערובה להצלחתם ולשליטתם על העולם כולו. על זה אומר בלעם: "כל בני שת" - כל בני העולם. ויעקב אומר: "ולו יקהת עמים". כל העמים כולם.
כל זה מתחיל, מהבאר שעליה מתנבאים כל הנביאים באחרית הימים. הבאר שיוצאת מירושלים, וממלאת חיים את כל המציאות. והיא הבאר שהנשיאים מושכים ממנה מים במטותם, לכל השבטים כולם. כך ראה מרן הרב זצ"ל את תפקידו.
שאלות
טוב להודות לה'. האם מי שגר בדרום הארץ צריך להודות לה' אחרי הפסקת האש? הרי כולנו חוששים שהחמאס יפר את הבטחותיו כדרכו.
המלחמה הזאת היא ניצחון על הרשעים מהחמאס. ואע"פ שיש חושבים שהיה יכול להיות ניצחון יותר גדול, אנחנו צריכים ושמחים להודות על הנסים הגדולים שהיו לעם ישראל כולו. כי באמת היו לנו נסים מופלאים. וכדאי לעשות על כך מסיבות הודיה בכל קהילה ובכל בית-כנסת על כל נס ונס.
שבת היום . האם יש בעיה לקרוא בשבת כתבות עיתון שאין בהן רכילות או חוסר צניעות, אלא כתבות מרוממות, מעניינות, למשל על גיבורי מלחמה וכדומה?
מותר לקרוא, אבל להקצות לזה רק מעט מאוד מהזמן הפנוי בשבת.
ה' הוא האלוקים . אני חרדה ממה שקורה בארץ. יש תחושה קשה שפתחו במלחמה נגד ציבור ונגד התורה. אולי הגיע הזמן לאחד כוחות מכל המגזרים ולהכריז שה' הוא האלוקים ולמלכותו אנו כמהים.
בוודאי שה' הוא האלוקים, ולמלכותו אנו כמהים. אם מישהו חושב להכריז מלחמה כנגד שומרי התורה ומיישבי ארץ ישראל, סופו להיכשל. הרבה הכריזו מלחמות על שומרי התורה ונכשלו. הרבה מלחמות הכריזו על מיישבי ארץ ישראל ונכשלו. אלה כאלה נלחמו בברית שאלוקים כרת לעם ישראל. וכל מי שעומד נגד הברית הזו, לא יצלח.
מלחמה בחוסר האמונה . כל מלחמה אני נכנס למשבר אמונה וחוסר ביטחון בקב"ה. אני ממש לא אוהב את זה. מה לעשות?
להפך. רוב האנשים נכנסים ליותר אמונה במציאות של מלחמה. ממש מרגישים את נוכחות ה' בתוכנו באחדות. בניסים גמורים. בדבקות בו. בכל מכל כל.
להשיג את החוברת שירת התקומה:
הדר 054-7797313
[email protected]
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
