ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
הרב בצלאל דניאל – ראש תוכנית מורנו מבית 'ארץ חמדה'
לקראת פסח שני נשאלנו שאלה מעניינת:
ישנו מנהג יפה בעם ישראל לאכול מצות בפסח שני, להזכיר לנו שזהו יום הראוי להבאת קרבן פסח.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
52 - חמדת השבת: שינוי תפקיד הזימון
53 - חמדת השבת: צירוף לזימון על אכילת מצה
54 - חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון
טען עוד
בהזדמנות אחרת נרחיב בביאור הטעם שהספרדים מברכים 'מזונות' ואילו האשכנזים מברכים 'המוציא'. הספרדים נוהגים במצה כדין פת הבאה בכיסנין.
נוסיף גם שאם אוכלים את המצה בקביעת סעודה, אין חולק שיש לברך 'המוציא' בנטילת ידיים (כמפורש בשולחן ערוך אורח חיים סימן קסח סעיף ו). דיוננו, כמובן, הוא רק במי שאוכל כמות שלא קובעים עליה סעודה.
דוגמא ומשל לדבר זה מצאנו בהלכות שבע ברכות. ישנם מספר קריטריונים לאפשר לברך את ברכות השבע ברכות: שיהיו עשרה, שיהיו פנים חדשות. מהו הדין אם אנשים נמצאים יחד, ויש מחלוקת אם הקריטריונים מתקיימים. לדוגמא: חתן וכלה מתארחים אצל אנשים בשבוע בו הם נישאו, ויש שם אדם אחד בלבד שלא היה בחתונה. ישנה מחלוקת אם די באדם אחד חדש לשבע ברכות, או שיש צורך בשניים. באופן כללי ולצורך הפשטות נגדיר זאת כמחלוקת בין האשכנזים ועדות המזרח. מהו הדין אם מחצה אשכנזים (המתירים לברך על סמך אדם חדש אחד בלבד) ומחצה ספרדים (הסוברים שיש צורך בשניים)? הגרש"ז פוסק שהאשכנזי יכול לברך את שבע הברכות, למרות שהספרדים סבורים שאין לברך את הברכה הזאת. הוא מצרף אותם למניין הדרוש לשבע הברכות, למרות שהם אינם שותפים בברכה זו. מדוע? מכיוון שהוא סבור שהם חייבים, מנקודת מבטו יש כאן מניין החייב בשבע ברכות, ועל כן הוא מברך. בחירתם שלא לברך אינה משפיעה על האופן בו הוא מנתח את המציאות ההלכתית.
על פניו ניתן להביא ראיה מן הדברים לנידון שלנו: גם כאן, האשכנזי סבור שהקבוצה חייבת בזימון. אמנם הם אינם מצטרפים לזימון (מכיוון שאין כאן אדם נוסף החייב בברכת המזון), אך מנקודת מבטו הם חייבים בברכת המזון, ועל סמך זה הוא יוכל לזמן.
דיון מעט יותר קרוב הוא מקרה של שלושה שאוכלים יחד, שניים גדולים וקטן היודע לברך. הספרדים מצרפים את הקטן לזימון, והאשכנזים לא. הגרש"ז פוסק שהספרדי הגדול יכול לזמן, מכיוון שמבחינת נקודת מבטו יש כאן עוד שניים המצטרפים לזימון. אמנם האשכנזי אינו רואה את הקטן כחלק מהזימון, אך אין זה מונע מהספרדי לצרף את שני האנשים שהוא סובר שיכולים להצטרף לזימון להצטרף אליו.
אך יתכן והמקרה שלנו שונה משני המקרים הקודמים.
ברכת שבע ברכות היא ברכה על שמחה, התלויה בכך שיש חתן וכלה, עשרה, ופנים חדשות. על ההשתתפות הזאת ניתן לשבח את הקב"ה. זה שבמקרה אחד הנוכחים, שהוא חלק מיצירת השמחה, סבור שאין במקרה זה הצדקה לברכה, אינו גורע את יכולתו של המברך להודות לקב"ה.
במקרה של הזימון, הספרדי מזמן את האשכנזי והקטן לברכה. זה שהאשכנזי סבור שאין לצרף את הקטן אינו משנה את העובדה שיש כאן שלושה שיברכו ברכת המזון, והאדם המזמן אותם סובר שהזמנת הקטן והאשכנזי לברכה מצדיקה את ברכת הזימון.
האם בזימון שלנו קורה אותו הדבר?
אנו עוסקים בשלושה, האחד סבור ששני האחרים חייבים בברכת המזון. אך הם אינם מתכוונים לברך ברכת המזון (מה גם שיש להם תשתית הלכתית מוצקה לא לברך את ברכת המזון). הצעתנו היא להתעלם מכך שהם לא יברכו, ולברך את ברכת הזימון יחד איתם.
לכאורה בכדי לעשות זאת עלינו להניח שברכת הזימון עומדת לעצמה, ויש תנאי שיהיו שניים אחרים החייבים בברכת המזון (לפחות מנקודת ראותו של המזמן) בכדי לברך את הברכה הזאת.
אך בחודשים האחרונים למדנו שתפיסה זו עומדת במחלוקת.
כפי שלמדנו והבאנו במספר טורים, ישנה מחלוקת עקרונית על אופיו של הזימון. ללא להיכנס לכל הפרטים, נאמר בצורה כללית:
מדברי הרשב"א בהחלט יתכן שברכת הזימון היא בראש ובראשונה הודאה על האכילה המשותפת, ומתוכה מזמינים את המסובים לברך את ברכת המזון. דברים דומים למדנו בשם הרא"ש. גם מתלמיד רבנו יונה למדנו שהזימון נושא תוכן הודאתי עצמאי. אם כך, אם אני סבור שעליכם לברך, לכאורה חלה עלי חובת ההודאה לקב"ה על האכילה המשותפת שלנו, גם אם אתם סבורים הלכתית שלא מוטל עליכם לברך.
ברם, מדברי הרמב"ם בשיטת הגאונים למדנו את ההיפך: שאין מקום לזימון ללא ברכת המזון. הרמב"ם מבין שהזימון – כמשמעו: הזמנת הסועדים לברך את ברכת המזון. בפסיקת הרמב"ם אין מציאות בה אדם יזמן אחרים לזימון, ואף אחד מהם לא יברך את ברכת המזון בפועל (או – יאזין לברכת המזמן וממנה יצא ידי חובה. אך אין זה משנה את העיקרון – שהזימון נעשה כהכנה לכך שעתה הוא יצא ידי חובת ברכת המזון).
אם כך, לפי הרמב"ם והגאונים אין מקום לאשכנזי לזמן את הספרדים לברכת המזון על אכילת המצה, שכן הם אינם מתכוונים לברך את ברכת המזון.
אך לפי הרשב"א, רא"ש ותר"י בהחלט יתכן שיש מקום להודות לקב"ה על האכילה המשותפת, גם אם האחרים אינם עומדים לברך את ברכת המזון.
למעשה במספר מקומות משמע שנטיית ההלכה היא כשיטת הרא"ש (לדוגמא: ניתן לענות לזימון, להאזין עד תום הברכה הראשונה, ולאחר מכן להמשיך באכילה. לפי הרמב"ם, הזימון חייב לזמן לברכה בפועל, ואין מקום לנהוג כך).
לאור זאת, האשכנזי יכול לסמוך על שיטת הרא"ש גם לעניין זה, ולצרף את הספרדים לזימון, ובכך להודות לקב"ה ברכה כפולה ומכופלת: שהוציאנו ממצרים באותות ובמופתים, וזיכה אותנו לדיבוק החברים הנעשה בעזרת האכילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
