ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
השאלה
שמעתי שבני הציבור החרדי טוענים שבחורי ישיבה פטורים משירות בצבא מפני שהם נחשבים כמו בני שבט לוי שהקדישו עצמם ללימוד תורה ולא הסיחו את דעתם לשום עניין אחר. ואף שרבים מבני הציבור החרדי אינם מצאצאי שבט לוי, כל אדם מישראל יכול לבחור לנהוג כבני שבט לוי, וכפי שכתב הרמב"ם: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר: בירך ה' חילו. והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר: אני חלקך ונחלתך. ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו, לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוהים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכוהנים ללוויים. הרי דוד עליו השלום אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי" (הלכות שמיטה ויובל יג, יב-יג).
שתי טעויות
שתי טעויות יסודיות ישנן בעמדה הטוענת שבני שבט לוי לא נטלו חלק במלחמות ישראל: א) בפועל, רבים מאוד מבני הכוהנים והלוויים היו שותפים במלחמות ישראל כשאר כל החיילים, ומהם גדולי הצדיקים כבניהו בן יהוידע. ב) יתרה מזו, לפני שהכוהנים והלוויים השתתפו במלחמות כלוחמים רגילים, הם הובילו את חיילי ישראל במלחמתם: במסגרת כהן משוח מלחמה, כנושאי הארון שיצא עם הלוחמים, כמריעים בחצוצרות, כשוטרים שאחראים על הפטורים מגיוס וכשוטרים שמענישים בחומרה את הבורחים מהמערכה. במילים אחרות, הם שימשו כ'חיל רבנות צבאית', 'חיל חינוך', 'משטרה צבאית' ו'פרקליטות צבאית', ולאחר מכן עוד השתתפו כלוחמים רגילים. אם כן בפועל הם היו שותפים במלחמות יותר מכל שאר השבטים.
כיוון שהנזק הנגרם מטעות בסוגיה חשובה זו חמור מאוד, וכדברי חכמים: "ששגגת תלמוד עולה זדון" (אבות ד, יג), ארחיב בביאור יסודות אלו.
רביבים (806)
הרב אליעזר מלמד
807 - מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?
808 - חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות
809 - הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
טען עוד
בפועל, כוהנים ולוויים השתתפו כלוחמים במלחמות ישראל. וכן מצינו שבעת המלכת דוד למלך על כל ישראל, נשלחו לחברון "ראשי החלוץ לצבא" כנציגי שבטי ישראל, ובכללם לוויים וכוהנים, שנאמר: "ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא, באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו, כפי ה': בני יהודה נושאי צינה ורומח – ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא. מן בני שמעון גיבורי חיל לצבא שבעת אלפים ומאה. מן בני הלוי – ארבעת אלפים ושש מאות. ויהוידע הנגיד לאהרון, ועימו שלושת אלפים ושבע מאות... (וכן נספרו שם לוחמים משבטים נוספים) כל אלה אנשי מלחמה..." (דברי הימים א' יב, כד-לט).
בניהו בן יהוידע הכהן - שר הצבא
יתרה מזו, מצאנו שבניהו בן יהוידע היה שר הצבא של שלמה המלך, היינו המפקד העליון, שנאמר: "ובניהו בן יהוידע על הצבא" (מלכים א' ד, ד). והוא היה כהן, שנאמר: "שר הצבא... בניהו בן יהוידע הכהן ראש, ועל מחלוקתו עשרים וארבעה אלף" (דברי הימים א' כז, ה). ולא ייתכן שהגיע לכך בלא שהיה מקובל שכוהנים משרתים בצבא כלוחמים. עם הזמן בניהו התגלה כלוחם עז ומנהיג דגול, ונבחר לעמוד בראש הצבא. בכך המשיך בניהו את מורשת אביו יהוידע, שהיה מפקד על הלוחמים הכוהנים בצבא ישראל, וכאמור השתתף בהמלכת דוד, כפי שנאמר בדברי הימים (א' יב, כד). וכן ביארו שם רש"י, רד"ק, מצודות דוד ומלבי"ם.
על בניהו בן יהוידע אמרו חכמים (ברכות ג, ב) שיחד עם היותו גיבור ושר צבא, היה ראש הסנהדרין. עוד נאמר עליו: "ובניהו בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מקבצאל, הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבֹאר ביום השלג" (שמואל ב' כג, כ). דרשו חכמים: "'בן איש חי' - שאפילו במיתתו קרוי חי. 'רב פעלים מקבצאל' - שריבה וקיבץ פעלים לתורה. 'והוא הכה את שני אריאל מואב' - שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני. 'והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג' – יש אומרים שביום קר שבר את הקרח וירד לטבול. ויש אומרים שלמד במסירות נפש גם בימים קרים מאוד" (ברכות יח, ב).
הרי שהיותו גיבור עצום לא פגע בגדולתו בתורה, אלא להפך.
היו משתתפים גם במלחמות רשות
מכמה דיונים בתלמוד למדנו שהכוהנים יצאו למלחמה יחד עם שאר הלוחמים מכל השבטים: הלכה היא שלוחם שנשא אישה פטור ממלחמת רשות בשנה הראשונה לנישואיו. ואולם אמרו חכמים במשנה (סוטה מג, א) שאם אירע שכהן גדול נשא אלמנה, או שכהן הדיוט נשא גרושה, כיוון שאין אלו נישואים כשרים, אין נישואים אלה פוטרים אותם ממלחמת רשות בשנה הראשונה. הרי שהכוהנים היו יוצאים להילחם גם במלחמת רשות.
הלכה נוספת ישנה לגבי חיילים, שבשעת הדחק במלחמת רשות הותרה להם 'אשת יפת תואר' (רש"י דברים כא, י). ואולם הגמרא (קידושין כא, ב), מעלה ספק אם גם לכוהנים שיצאו למלחמת רשות 'אשת יפת תואר' מותרת, או שמא מפני ההגבלות שיש עליהם בנשיאת גיורת, אשת יפת תואר אסורה להם. שוב למדנו כבדרך אגב שברור לחכמים שכוהנים השתתפו במלחמת רשות.
הפוטרים מחובה אך מסכימים שיש מצווה
אומנם יש שלמדו מהרמב"ם הנזכר לעיל ששבט לוי אכן אינו חייב גם במלחמת מצווה, אלא שבני שבט לוי יכלו להתגייס בהתנדבות, וכפי שנהגו צדיקי הכוהנים כבניהו בן יהוידע, ולכן דנו חכמים בדיני כהן שנמצא במלחמה. כך כתבו הרב טיקוצ'ינסקי (התורה והמדינה ה-ו, 'שחרור בני הישיבות מגיוס'), הרב ראובן כץ (שער ראובן עמ' סג-סט), הרב שלום משאש (שמ"ש ומגן ג, יורה דעה כ), הרב נריה (מאורות נריה, ישראל במדינתו עמ' 92-91), הרב ז'ולטי (משנת יעב"ץ שביעית ויובל יג, יב), הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי הלכות שבת ה, קח, ג), הרב חיים קנייבסקי (דרך אמונה באו"ה לרמב"ם שמיטה ויובל יג, יב).
הקושיות על דבריהם
אולם קשה מאוד לקבל את דבריהם, שכן אמרו חכמים במשנה: "במלחמות מצווה הכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (סוטה מד, ב). מלחמת מצווה היא מלחמה להצלת עם ישראל מיד אויביו. ואם הכול יוצאים, ברור שבכללם גם כוהנים ולוויים, שהרי אף למלחמת רשות למדנו שהיו יוצאים. ואם אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה יוצאים, כל שכן שהכוהנים והלוויים היו יוצאים. יתרה מזו, קשה לבטל מצווה גדולה מהתורה על סמך דברי הרמב"ם שנאמרו בסגנון של דברי מוסר ואגדה.
ביסוס העמדה שחייבים להתגייס
אכן רבים כתבו שהלוויים והכוהנים היו חייבים להשתתף במלחמת מצווה, ולא העלו על דעתם שלפי הרמב"ם הם פטורים. וכן כתב הרד"ק (שמואל ב' כג, כ), ש"כשציווה הקדוש ברוך הוא להילחם בשבעה גויים, ובשאר האומות המצרות לישראל, לא חילק בין כוהנים לישראל", שכולם חייבים במצווה. והוסיף (מלכים א' ב, כה) שאף שאסור לכהן להיטמא למתים, "מותר לכהן להילחם במלחמות מצווה ולהיטמא, לפיכך נתנוֹ שלמה (לבניהו הכהן) שר צבא".
וכך כתבו הרב יוסף אלקלעי (אמר יוסף הלכות מלכים ז, ד, נפטר בשנת תקע"ח); הרב יהודה גרויברט (חבלים בנעימים א, קלב, תרכ"א-תרצ"ח); הרב אהרן לוין הי"ד (אבני חפץ צ, ז-ח, תר"מ-תש"א) ושו"ת השבי"ט (ד, יד), שאף כוהנים ולוויים חייבים במלחמת מצווה.
וביאר מרן הרב קוק (שבת הארץ יג, יב, א) שדווקא ממלחמה פרטית הלוויים פטורים, כגון "ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה", אך במלחמת כלל ישראל כל בני שבט לוי והכוהנים חייבים. וכך כתב הראשון לציון הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ח, כא; ט חושן משפט ג). ולחידושי הגרי"ז (סוטה מג, א) שבט לוי חייב במלחמת מצווה, אך מגייסים אותו רק כשיש צורך בכך. וכעין זאת כתב ציץ אליעזר (ג, ט, א), שמגייסים את שבט לוי במצב של פיקוח נפש ממשי.
אומנם במלחמה על כיבוש הארץ, כיוון שבני לוי לא קיבלו נחלה, בני שבט לוי היו פטורים מלהשתתף כלוחמים רגילים, אלא רק ככוהנים שמעודדים את הלוחמים וכשוטרים שאוכפים את חוקי המלחמה. אך במלחמת מצווה כעזרת ישראל מיד צר, חייבים. כך כתבו הרב דוד כהן - 'הנזיר' (איגרת מלחמה ושלום עמ' כח), הרב מי"ל זק"ש (הובא ב'משפט הצבא בישראל' עמ' צב) והרב יהודה גרשוני (תחומין ד, 'על הגבורות ועל המלחמות' ח).
החרדים אינם נחשבים כבני לוי
נוסף על כך, בני הציבור החרדי אינם לוויים וכוהנים, וגם הלוויים והכוהנים אינם משמשים בעבודתם כפי שהיו בזמן המקדש. ואם מצד שכתב הרמב"ם שכל מי שנדבה רוחו לכך יכול להיחשב כבן לוי, הרי שהרמב"ם כתב שלשם כך על המתנדב להקדיש את כל ישותו ללימוד התורה בלא שום שיור. וכלשונו: "אשר נדבה רוחו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו... ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים...".
בעזרת השם בטור הבא אמשיך ללבן סוגיה זו ואתייחס גם למלחמת החשמונאים.
מתוך העיתון 'בשבע'
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
חכמת התורה ומדעים
איך עושים קידוש?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
אור החיים על הפרשה טענות קורח ועדתו
אור החיים על פרשת קורח חלק ב''
קורח פגם בשורש נשמתו עד ליעקב אבינו. קורח התלונן על זה שישראל רגיל לא יכול לגשת לעבודת אהרון. משה הבין את הטענות של קורח ועדתו למרות שהם לא סיימו לפרש את דבריהם. הטעם שהמבחן עם המחתות היה בבוקר ולא מיד, או כי אולי כבר הקריבו את הקטורת של בין הערביים או כי בין הערביים זה זמן של תגבורת הדינים או שמשה רצה לתת להם זמן להתבונן במעשיהם אולי הם יחזרו בתשובה. משה טען לקורח שהוא מזלזל בלוויה שהוא קיבל.
אור החיים על הפרשה איך קורח העז לחלוק על משה רבנו ?
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת קרח
איזה מצוה אינו חייב הוא עצמו בזה רק משיגיע לי"ג שנה ולא מגיל חינוך | עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת ואחד מהם הוא פִּי הָאָרֶץ. מה מיוחד בדבר זה שהיה צריך להיברא כבר בתחילת בריאת העולם. ומדוע נבראה דווקא בערב שבת בין השמשות ולא בשאר ימי בראשית | וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כׇּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כׇּל הָרְכוּשׁ. מה הטעם שלא נאמר וְאֵת כׇּל 'רכושם'. האם הרכוש של בני קרח שעשו תשובה ולא מתו ניצל? | וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. למה נקט כְּרָגַע. והיא לכאורה מיותרת. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מהות העבודה
דרך הקודש ג'
מהות העבודה כוללת שני חלקים, הראשון דמיוני- רגשי., והשני ממשי - מעשי. תוכנה של העבודה הפנימית היא סידור המחשבות, הרגשות והיחס בניהם. העבודה יכולה להעשות בצורה של עבודה פנימית שמקרינה כלפי חוץ, ויכולה להיות עבודה שמאירה לעולם ומשפיעה על הנפש
