האם התחתנתי עם האישה הנכונה?

שאלה:
אני נשוי כבר מספר שנים, בעל משפחה. מידי פעם, במיוחד כאשר אינני שבע רצון מהתפקוד של אשתי, עולות בי מחשבות שאולי בעצם התחתנתי עם האשה הלא נכונה. אולי אם הייתי מחפש עוד קצת הייתי מוצא יותר מתאימה. האם זוהי מחשבה נכונה?

תשובה:
כל מעשה הנעשה על ידינו, צריך להיעשות במחשבה תחילה. יש לבדוק אם הדרך הנכונה ומתאימה לנו. אולם, לאחר קבלת ההחלטה ללכת בדרך זו, יש להתייצב במלוא העוצמה מאחורי החלטתנו . העלאת ספקות מחלישה אותנו, ואנו מאבדים בכך את כל עולמנו. דבר זה נוהג בכל תחומי החיים. למשל, אדם המחליט ללמוד מקצוע מסוים, ותוך כדי הלימוד הוא מעלה ספיקות אם זה המקצוע האהוב עליו או שמא יעבור ללמוד מקצוע אחר. אדם זה, הרי לעולם לא יוכל להתקדם, כי כל מעשיו נעשים בחצי אנרגיה, שמא הוא טועה בדרך.

זה התהליך שאנו עוברים במלחמתנו בארגוני החבלה. מחד, מבינים אנו שאין להסכים ואי אפשר לחיות עם פצמ"רים על ערים מיושבות, אך מאידך, יש לצערנו קולות הקוראים שלא לצאת למלחמה למיגור הטרור. מתוך כך ניתנות ההנחיות ללוחמה במחבלים בשפה רפה, ואנו נכשלים והולכים.

משל למה הדבר דומה, לחתול או לכלב שהחליטו לחצות את הכביש ולפתע הגיחה מכונית. לעיתים, רואים כיצד הם מתלבטים, האם לסיים את חציית הכביש ולרוץ קדימה, או שמא לסגת ולחזור לאחור. מתוך שאינם מחליטים, הם נשארים עומדים במרכז הכביש, ולעיתים נפגעים ע"י המכונית. גם בנישואין, כל הספיקות והבירורים טרם החלטה, כשרים. אולם לאחר החתונה, יש ללכת בביטחון ובבהירות, רק אז יהיו החיים טובים ומאושרים.

כמובן, אפשר לחזור ולהקשות שתי קושיות: א. מי אומר שזו אכן האשה הטובה לי, ב. הרי גם בתורה מצאנו דרך להתיר את קשר הנישואין, ע"י ספר כריתות. התשובה לשאלות הללו, היא בהכרה שבכל קשר של חתונה, כאילו מתערב הקב"ה בגלוי, כדי להוציא לפועל קשר זה. כל המתבונן בדרך ההכרות שלו עם אשתו, יראה את "טביעת האצבעות" של הקב"ה.

דבר זה מבהיר לנו, שההחלטה לא נתקבלה רק על ידנו, אלא כבר ארבעים יום לפני יצירתנו כבר יצאה בת קול שהכריזה, בת פלוני לפלוני. כאשר אנו רואים עין בעין את ההשגחה, ברור שזו האשה המיועדת לנו. העובדה שאינך שבע רצון מדרך ההתנהלות של אשתך צריכה רק לחזק אותך בזוגיות, כי היא תגרום לך לשנות מבט וזוית הסתכלות, שינוי שהוא בבחינת "תשובה" שאתה עושה, כדי להגיע למצב בו אתה מקבל את אשתך באהבה ובשמחה, ללא ביקורת.

והטענה שהתורה מאפשרת גירושין, ודאי שזו דרך אפשרית. אולם, די לראות באיזו פרשה נזכר ספר כריתות: בפרשת כי תצא, בה מובאים דיני בן סורר ומורה, דיני אונס ומפתה, יבום וחליצה ומחיית עמלק. כל זה מצביע על כך שאין זה פתרון לכתחילה אלא פתרון של חולשה מתוך בעיה.

לכן, התחזק בדרך, זכור שהקב"ה מזווג זיווגים והגבר את הבטחון שזו ודאי האשה הטובה לך, וכל החסרונות שאתה כאילו רואה בה, יהפכו למעלות.
_____________________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.