ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
שאלה: בקהילה שלנו יש בית כנסת שכל בני הקהילה מתפללים בו, ולאחרונה אדם אחד החל ליזום הקמת בית כנסת לעילוי נשמת אביו. לשם כך הוא מתכוון לקנות דירה בקומה הראשונה בבניין דירות, ולהופכה לבית כנסת. הוא פונה לאנשים בקהילה ומחוץ לקהילה כדי שיתרמו כסף לבניית בית הכנסת, בטענה שזו מצווה גדולה. כנגדו יש מי שטוענים שזו יוזמה מיותרת, שכן בית הכנסת מכיל את כל המתפללים, ולכן אין מצווה בתרומה להקמת בית כנסת זה.
שאלה נוספת: דיירים בקומות העליונות מתנגדים להקמת בית כנסת מתחת לדירתם, בטענה שאסור לגור בדירה שמעל בית כנסת.
אחדות הקהילה בבית הכנסת
כאשר יש מקום בבית הכנסת לכל המתפללים, ואין סיבה ערכית משמעותית להקים בית כנסת נוסף, אסור לחלק את הקהילה (מגן אברהם קנד, כג). ממילא התורם להקמת בית כנסת כזה אין בידו מצווה אלא עבירה, מפני שהאחדות היא ערך עליון בישראל, וכפי שאמרו חכמים (דברים רבה ה, ו) שבזמן שישראל מאוחדים, אפילו אם יש בהם חטאים חמורים, הקב"ה מסייע בידם לנצח את אויביהם. אבל כשיש ביניהם פירוד, אף שיש בידם מצוות רבות, אין הקב"ה מסייע בידם והם ניגפים לפני אויביהם. אף שמו של בית הכנסת נקרא על שם האחדות, שכולם מתכנסים בו יחד. בנוסף לכך, ככל שמספר המתפללים גדול יותר, כך מתגדל יותר כבוד שמיים, שנאמר (משלי יד, כח): "ברוב עם הדרת מלך" (משיב דבר א, מו; משפטי עוזיאל ג, יט).
כך כתב הנצי"ב: "הפירוד במקום שאין הכרח עבירה גדולה, דכתיב בזעקך יצילוך קיבוציך, וכל שהקיבוץ רב התפילה נשמעת יותר, ואינו דומה עשרה מתפללין יחד למאה העושין מצווה אחת ומהדרין מלכו של עולם. ובבראשית רבה פרשה ד' איתא דלא נאמר כי טוב ביום שני משום הבדל המים, ואמר ר' טביומי 'אם מחלוקת שהיא לקיומו של עולם אין בו כי טוב, מחלוקת שהיא לערבובו של עולם על אחת כמה וכמה'. ואין הפירוש מחלוקת כאן, אלא פירוד בין הדבקים כמו חלוק המים, אפילו לא יהיו ניצים ורבים זה בזה" (משיב דבר א, מו), ואף על פי כן לא נאמר עליה 'טוב'.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
825 - כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
826 - קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
827 - משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
טען עוד
וכך כתב הראשון לציון הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ז, יט): "אין היתר לעשות בתי כנסיות עראיים או אפילו קבועים בחדרים פרטיים... במקום שיש בתי כנסת ציבוריים, כי כל בתי כנסת כאלה ממעטים דמותו של בית הכנסת בהידורו ושכלולו וגם בשיפורו הפנימי... כמו שנאמר: ברוב עם הדרת מלך. וכל המעטת דמות בית הכנסת הרי היא בכלל זלזול בית הכנסת ופרישה מהציבור". אומנם בישכיל עבדי חלק ד' אורח חיים יב, מתיר במקום שבו רגילים להקים בתי כנסת רבים, אך כאמור רבים לא כתבו כמותו. והרב עוזיאל ביאר שהקמת בתי כנסת פרטיים קטנים ממעטת כבוד שמיים.
הערך החינוכי בעבור הקהילה והילדים
גם הניסיון מוכיח שאנשים שקשורים לקהילה גדולה, מקבלים ממנה יותר תמיכה וחיזוק בימי שמחה וצער. בנוסף לכך, קהילה גדולה מסוגלת לארגן יותר שיעורי תורה ופעילות חסד, וחבריה יכולים להתעלות יותר בתורה ובמעשים טובים. אף הילדים שגדלים בקהילה גדולה וחזקה זוכרים יותר לטובה את התפילות בבית הכנסת ואת אחוות המתפללים, וכשהם גדלים הם חפצים יותר להמשיך בדרך התורה והמצוות. לכן, אף שייתכן שחלק מן האנשים ירגישו יותר בנוח במניין קטן שינהג כפי נטיית ליבם או שבו יוכלו לשמש יותר פעמים כחזנים, עדיף שיוותרו כדי לשמור על אחדות הקהילה.
הרע במיעוטו כאשר ישנם בעלי מחלוקת
לעיתים הקמת בית כנסת נוסף היא הרע במיעוטו, וזה כאשר יצר המחלוקת גובר, וכל דברי המוסר אינם מועילים, ובני הקהילה, ולעיתים אף הרבנים, שוקעים במחלוקות וחוטאים בקטטות. ואזי עדיף שיחטאו פחות וייפרדו ויקימו בית כנסת נוסף (משנה ברורה קנ, ב, על פי רדב"ז ג, תעב).
מתי צריך להקים בית כנסת נוסף
כאשר בית הכנסת צר מהכיל את כל המתפללים, ואין פתרון מניח את הדעת, צריך לבנות בית כנסת נוסף. ואזי המעכב את בניית בית הכנסת הנוסף, מונע רבים מלעשות מצווה (ריב"ש רנג; מגן אברהם קנד, כג). לעיתים המצב גבולי, אלא שידוע שישנם אנשים בשכונה סמוכה שאין בה בית כנסת, ומפאת המרחק אינם באים להתפלל בבית הכנסת הוותיק, ואם יקימו בית כנסת בקרבת מקום מגוריהם, יבואו להתפלל בו, ואז נכון להקים בית כנסת נוסף בקרבת מקום מגוריהם (כעין זה כתב באגרות משה אורח חיים ב, מו).
לעיתים, למרבה הצער, יש סיבה נוספת שמצדיקה הקמת מניין חדש, כגון שבישן מתנכרים למצוות יישוב הארץ ואחדות ישראל עם כל חלקי העם, ורוצים להקים בית כנסת שנאמן לכלל ערכי התורה, ולמנות רב שמחנך לכך. מכיוון שזה עניין עקרוני, לחנך לערכי התורה הנכונים - צריך להקים את המניין בעבור זה (ועיין באבני נזר אורח חיים לו, שהתיר להתחלק לשם "טעם הגון").
ריבוי מניינים מגוונים תחת קהילה אחת
לעיתים הוויכוחים אינם אישיים אלא נובעים מתוך דגשים בסגנון התפילה, ואזי ייתכן שראוי להקים כמה מניינים במסגרת הקהילה: אחד לרוצים להאריך בתפילה כדי לכוון יותר, ואחד לרוצים לקצר כדי שלא להטריח את הציבור, ואחד לרוצים להרבות בשירה ולשלב את הנוער בתפילה. שכן בשונה מערך אחדות הקהילה שגובר על ערכים רבים אחרים, הערך של "ברוב עם הדרת מלך" אינו גובר על ערכים אחרים, אלא צריך להשתלב עימהם באיזון. לפיכך, גם כאשר נכון להקים מניינים מותאמים לגוונים השונים שבקהילה, צריך לשקוד על אחדותה של הקהילה בשיעורי תורה ובתפילות משותפות. לשם כך רצוי מאוד שיהיה לקהילה רב שיהיה שותף בעיצוב המניינים השונים, וישקוד יחד עם כלל הציבור על איחוד הקהילה.
מניינים לפי עדות תחת קהילה אחת
כיוצא בזה, לעיתים הצורך להיפרד נובע מהבדלי הנוסחים, כגון שהמניין הקיים הוא לפי נוסח מסוים, ובינתיים המניין גדל ובו גם רבים בעלי נוסח אחר, או שבתחילה נהגו לשלב שני נוסחים יחד, וכאשר רבו המתפללים, רבים מהם מעדיפים להתפלל את כל התפילה בנוסח אבותיהם. וזה טעם מוצדק להקמת מניין נוסף, ובתנאי שלא יתבטל המניין הראשון (מהרש"ם ג, קסח). גם במקרים אלו נכון להתייעץ עם הרב המקומי, כדי שמחד יוכל כל אדם להתפלל בנוסח אבותיו, ומנגד הקהילה תישאר מאוחדת, כגון ששני בתי הכנסת יהיו באותו מתחם ושיעורי התורה והשמחות שבשניהם יהיו משותפים לכול (ראו פניני הלכה תפילה ו, ו).
בית כנסת בקומה ראשונה בבית דירות
מכאן לשאלה השנייה: כאשר בנו עלייה מעל בית הכנסת הורו הראשונים שלא לקבוע שם מקום שינה, וקל וחומר שלא להתקין שם שירותים (מהר"ם מרוטנבורג, שולחן ערוך אורח חיים קנא, יב). כמו כן אסרו חכמים לבנות בית גבוה מבית הכנסת, וקל וחומר שאין לבנות דירה מעל בית הכנסת (ריטב"א שבת יא, א).
אומנם כאשר מדובר בבית דירות, ורק לאחר מכן נרכשה אחת הדירות לצורך בית כנסת, מצד ההלכה הדירות שמעליו לא התקדשו, ואין שום הגבלה על הדיירים שמעל בית הכנסת (רמ"א קנא, יב, על פי מהר"י וייל). למרות זאת אחרונים רבים חששו לסכנה הסגולית שבזה, וכתבו שהרוצה לשמור את נפשו, יתרחק מלגור מעל בית הכנסת (כנסת הגדולה, ט"ז קנא, ד; מגן אברהם יח; משנה ברורה מב. ובמשפטי עוזיאל חלק ג' אורח חיים יט, אסר). אכן לשיטתם, אסור להפוך דירה בקומה תחתונה לבית כנסת, ולאסור בכך את השימוש בדירה שמעליו.
מה עושים בדיעבד
אומנם בדיעבד, אם הקימו בית כנסת מתחת לדירת מגורים, אפשר להמשיך לגור בה, שכן הרמב"ם (שו"ת פאר הדור עד) הקל לגור בדירה שנבנתה מעל בית כנסת, ורק מעל מקום ארון הקודש כתב שאין לישון ואין להניח כלי מלאכה. וכתב החיד"א למעשה שאין לחשוש לסכנה סגולית כאשר מתגוררים מעל בית הכנסת, מפני שכל הפוסקים שחששו להחמיר בזה, לא ראו את תשובת הרמב"ם, ואילו היו רואים אותה היו חוזרים בהם (ברכי יוסף קנא, י; חיים שאל ח"א נו). כן נכון לנהוג למעשה, מפני שבכל החששות הסגוליים, יש לחשוש פחות בימינו (ראו פניני הלכה אמונה ומצוותיה כו, יא-יב; יט, יד).
מקרה שבו צריך להקים מניין בדירה
לעיתים ישנו קשיש או נכה שקשה לו לצאת מביתו, וקרוביו ומכריו רוצים להתפלל עימו במניין, ובמיוחד כאשר מדובר בתלמיד חכם גדול, שתלמידיו רוצים להקים בעבורו מניין בביתו. ואזי על מקימי המניין לעמוד בכללי השימוש הקבועים בחוק ובהסכמי השיתוף. מסתבר שכל זמן שהמניין הוא קטן ושקט, אין בכך הפרעה לשכנים. כאשר ישנה גמישות בפירוש החוק, הואיל ומדובר בצורכי מצווה, נכון לפרשו לטובת בית הכנסת, ולא למנוע את השימוש מחמת הרעש המועט שנגרם מהעוברים בחדר המדרגות והתפילה.
מתוך העיתון 'בשבע'
דיני קדימה בברכות
מה המשמעות הנחת תפילין?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"עין במר בוכה ולב שמח"
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
