ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מזוזה ומעקה
מצוות המזוזה
ציוותה התורה על כל אדם מישראל לקבוע מזוזה בפתח ביתו וחדריו. המזוזה היא קלף שעליו כתובות שתי הפרשיות שבהן נאמרה מצוות המזוזה: פרשת 'שמע' (דברים ו, ד-ט), ופרשת 'והיה אם שמוע' (שם יא, יג-כא). פרשיות אלו אנו אומרים גם במסגרת 'קריאת שמע'. כמו כן בכלל ארבע הפרשיות שבתפילין כלולות שתי פרשיות אלו, שבהן כלולים יסודות אמונת ישראל. כדי שהרעיונות הללו ילוו אותנו תמיד בבואנו אל הבית ובצאתנו ממנו, נצטווינו לקבוע אותם על מזוזות פתחינו.
סגולת השמירה
סגולה מיוחדת יש במצוות מזוזה, שהיא מעניקה שמירה ואריכות ימים לבעלי הבית וילדיהם, שנאמר בסיום שתי פרשיות המזוזה: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמיים על הארץ" (דברים יא, כא). ואף למדו מכאן חכמים שבעוון ביטול מצוות מזוזה בנים עלולים למות (שבת לב, ב; שולחן ערוך יורה דעה רפה, א).
הבית מעניק לאדם שמירה מגשם ומרוח, משמש ומחיות רעות. הוא גם שומר על האדם ועל רכושו מפני גנבים ושודדים. אולם כמה שיהיה הבית חזק ומוגן באופן חומרי, הסכנות האורבות לפתחו רבות, והסכנה העיקרית היא שמתוך אשליית היציבות שהבית מעניק לאדם, ישכח את ה' אלוקיו שנפח בו נשמה וציווה אותו ללכת בדרכיו ולהביא טובה וברכה לעולם.

רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
829 - משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
830 - מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה
831 - תנו כבוד לתורה
טען עוד
אמרו חכמים: "הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה" (שבת כג, ב), כי עיקר נויה של הדירה שהעניין האלוקי שורה בה, על ידי שהיא מבטאת את שאיפותיו הטובות של בעל הדירה. כשם שהמקדש הוא "נויו של עולם" (זבחים נד, ב), כך המזוזה היא נויו של הבית (עי' זוהר ח"ג רסה, ב). וכאשר הבית מתאים לנשמתו של מי שגר בו, יהיה הבית גם נאה לגופו ולרהיטיו.
מנהג נישוק המזוזה
יש נוהגים לקרב את היד למזוזה כדי להיזכר בעניינה של המזוזה בעת שנכנסים לבית ובעת שיוצאים ממנו (רמ"א יורה דעה רפה, ב). ויש שאף נוגעים בידם במזוזה ולאחר מכן מנשקים את היד (ברכי יוסף). אומנם חולה צריך להימנע מלנשקה, כדי שלא להדביק אנשים אחרים במחלתו.
המזוזה
כותבים בדיו באותיות סת"ם את שתי פרשיות המזוזה על קלף אחד ובעמודה אחת (שולחן ערוך יורה דעה רפח, א-ב).
גוללים את המזוזה מסוף השורה לתחילתה, באופן שכאשר יפתחו אותה יוכלו להתחיל מיד לקרוא את המילה הראשונה (שו"ע רפח, יד). קובעים את המזוזה באופן שהשורה הראשונה כלפי מעלה, ואם טעה וקבעה הפוך - פסולה. לכתחילה קובעים את המזוזה באופן שתחילת פתיחתה תהיה כלפי חלל הפתח (שו"ע רפט, ו).
האם צריך בית למזוזה
מעיקר הדין אפשר להדביק את המזוזה הגלולה עצמה למזוזת הפתח, אך למעשה נוהגים להניחה בבית מזוזה, כדי שלא תיפול, וכדי להגן עליה מלחלוחית הכותל (משנה כלים, טז, ז; תוס' בבא מציעא קב, א; שו"ע רפט, א).
טוב להדר ביופיו ובהדרו של בית המזוזה (נהר מצרים מזוזה י).
קביעת המזוזה
צריך לקבע את המזוזה באופן יציב למזוזת הפתח, בעזרת מסמרים או ברגים. וכן אפשר לקבעה בדבק חזק (ערוך השולחן רפט, טו; ישכיל עבדי ח"ח יו"ד יד, ב). בשעת הצורך אפשר לקבעה בנייר דבק חזק. אבל אם קובע את המזוזה באופן שהיא יכולה ליפול בנקל – פסולה, מפני שהמזוזה צריכה להיות מחוברת בקביעות למזוזת הפתח, שנאמר "על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים ו, ט), 'בשעריך' היינו שיהיה מחובר לשער. ונראה שאם המזוזה יכולה להחזיק מעמד בוודאות 30 יום, כבר אפשר להחשיב את קביעתה כקבועה.
קיבעה בחלקה העליון בלבד, באופן שהיא נעה ונדה, פסולה. כמו כן אם חיבר את המזוזה למקל והניח את המקל במקום המזוזה, או שעשה מדף צר כרוחב המזוזה והניח בו את המזוזה, פסולה.
מנהג כתיבת שם שד־י
נהגו ישראל לכתוב שם שד־י - ראשי תיבות: שומר דלתות ישראל, על הצד החיצוני של קלף המזוזה, כנגד תחילת פרשת 'והיה אם שמוע', באופן שכאשר גוללים את הפרשה מסופה לתחילתה, השם נראה כלפי חוץ (רמב"ם מזוזה ה, ד; רא"ש; זוהר ח"ג רסו, א; שולחן ערוך רפח, טו).
בטעם המנהג ביארו ששם שד־י מבטא את השמירה שה' שומר על ישראל, וראשי תיבותיו: שומר דלתות ישראל. לפיכך יש הידור שבית המזוזה יהיה שקוף, ועל ידי כך העוברים בפתח יראו את שם השם שעל המזוזה. הבעיה היא שבית מזוזה שקוף מזכוכית או פלסטיק עלול להישבר. לכן רבים נוהגים להשתמש בבית מזוזה שאינו שקוף, וכותבים את שם שד־י על בית המזוזה.
כאשר קובעים את המזוזה בחדר שינה שמתלבשים בו או בחדר שמחליפים בו חיתולים לתינוקות, יש להקפיד שבית המזוזה לא יהיה שקוף, וגם שלא יהיה כתוב על בית המזוזה שם שד־י, כדי שלא יתבזה. לשם כך על בתי מזוזה רבים כתוב רק 'ש' - להזכיר את שם שד־י אבל לא לכותבו במפורש באופן שיתבזה (שולחן ערוך רפו, ה; משנה ברורה מ, ז).
הברכה
לפני שקובעים את המזוזה במזוזת הדלת, עומדים ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה" (שולחן ערוך רפט, א).
הקובע כמה מזוזות בבת אחת, מברך ברכה אחת על כולן (רמ"א רפט, א). אם המברך הפסיק ודיבר בין הברכה לקביעת המזוזה בעניין אחר, הפסיד את הברכה וצריך לחזור ולאומרה. אך אם הפסיק אחר שכבר קבע מזוזה אחת, למרות שנהג שלא כהלכה, כיוון שהברכה כבר חלה על המזוזה הראשונה, לא יברך שוב על המזוזות שחשב לקבוע בעת שבירך (עי' משנה ברורה ח, כח).
מי ראוי שיקבע את המזוזה
לכתחילה מצווה שיקיים אדם את מצוותיו בעצמו ולא על ידי שליח (משנה ברורה רנ, ג). אך כדי להוסיף כבוד למצווה, אפשר לכתחילה לבקש מאדם נכבד שיקבע בעבורו את המזוזה (תבואות שור כח, יד; שיורי ברכה רסד, א). כאשר בעל הבית מינה שליח לקבוע בעבורו את המזוזה, יברך השליח בנוסח כללי "על קביעת מזוזה" (רמב"ם ברכות יא, יג). כיוצא בזה, כאשר הבית בבעלותם של שותפים רבים, אם אחד מהם יקבע את המזוזה, יברך "לקבוע מזוזה", ואם אדם אחר יקבע בשליחותם, יברך "על קביעת מזוזה". בכל אופן, בשני הנוסחים יוצאים ידי חובה.
אישה
האיש והאישה שווים במצוות קביעת המזוזה. אומנם בישועות מלכו (מזוזה ה, י) כתב שאין לאישה לקבוע מזוזה, הואיל ואינה כשרה לכתיבתה. אולם לדעת רובם המכריע של הפוסקים אישה כשרה לקביעתה, הואיל והיא חייבת במזוזה, ועיקר המצווה הוא קביעת המזוזה. לפיכך אישה שהיא בעלת הבית, מצווה שתקבע את המזוזה בעצמה (שו"ת חתם סופר יו"ד רעא; ארץ צבי א, טו; שדי חמד מערכת מ, קלא; קונטרס המזוזה רצא, כא, ועוד).
קטן
אין לקטן לקבוע מזוזה ואפילו בחדר המיוחד לו. אומנם יש אומרים שאם קטן קבע מזוזה בחדרו, המזוזה כשרה (נחלת צבי [אייזנשטט] רצא, ב; שו"ת תורה לשמה שז). אולם אין לנהוג כך הואיל ורבים פוסלים (חקרי לב ג, קכח; מקדש מעט רפט, ב, ועוד).
זמן קביעת המזוזה ומגורים בלא מזוזה
הקונים או שוכרים דירה, מתחייבים במזוזה בעת שיתחילו לגור בה. ואומנם יש אומרים שמרגע שהדירה מוכנה למגורים, חובה על בעל הדירה או השוכר אותה לקבוע בה מזוזה (חמד משה אורח חיים יט, א; אבני נזר יורה דעה שפא).
אולם לדעת רוב הפוסקים, החיוב במזוזה חל כאשר אדם גר בפועל בדירה (מגן אברהם אורח חיים יט, א; דעת קדושים רפט, ב; משנה ברורה יט, ד; שבט הלוי ו, קסא). אומנם הרוצים לקבוע מזוזה לפני כניסתם לדירה, רשאים לקובעה בברכה מעת שיתחילו להכניס אליה את חפציהם (הרי בשמים ב, ריט; דבר יהושע ח"ג יורה דעה נא. ועי' ערוך השולחן יט, ב).
האם מותר לגור בבית בלי מזוזה
הנכנסים לגור בדירה ושכחו להכין מזוזות לפתחי הדירה והחדרים, יזדרזו להשיג מזוזות בהקדם המרבי. יש אומרים שאף אסור להם להשתמש בדירה ולישון בה כל עוד אין בה מזוזות, ורק אם אין להם שום אפשרות להשיג מזוזות, וגם אין להם מקום אחר לגור בו, בשעת הדחק יוכלו לגור בדירתם בלא מזוזות (בן איש חי). ולדעת רוב הפוסקים, מותר להם לגור בביתם גם כשאין בו מזוזות, כי המצווה היא לקבוע מזוזות בדירה, וכל המתעכב בקביעת המזוזות מבטל מצוות עשה מהתורה, אבל אין איסור לגור בבית שאין בו מזוזות.
למעשה, מי שאין לו מזוזות בביתו, אם בקלות יוכל לעבור לגור בדירה אחרת שיש בה מזוזות, יגור בה. וכן אם יש מזוזה באחד החדרים, יגור בחדר זה. אך אם יש לו מעט קושי להשיג מזוזות, יוכל לגור בדירתו למרות שאין בה מזוזות, ויזדרז ככל יכולתו להשיג מזוזות ולקובען בדירתו.
מתוך העיתון 'בשבע'

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

כשר קצר ולעניין!

איך ללמוד אמונה?

איך עושים קידוש?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד גמרא?

חנוכה הכשרת כלי הזוגיות

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?

דיני פלסטר בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















