ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"אמא, הילד מתעלף!" ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות אדני הבית חינוך ילדים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ז

"אמא, הילד מתעלף!"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

שאלה:
יש לנו בן כבן שנה וחצי. ילד טוב, אבל לפעמים כשהוא רוצה משהו הוא מתחיל לבכות בכי גדול. הבעיה היא שתוך כדי בכי הוא מכחיל בפנים ומתעלף. כבר פעמיים נסענו איתו לבית חולים אבל לא מצאו כלום. האם לנו כהורים יש מה לעשות?

תשובה:
ילדים הם חכמים מאד, והם מזהים במהירות מה משפיע על הוריהם. הם דורשים תשומת לב, ובצדק. אלא שלפעמים באה הדרישה בצורה שלילית. אולם, לפני שנבדוק סוגיא זו, מאחר ומדובר באירוע גופני, ההתעלפות, יש להתייחס לכך. בראשונה צריך לבדוק האם יש בעיה גופנית העלולה לגרום להתעלפות. למרות שלפי הסימנים, אני יכול לומר כמעט בוודאות שלא תימצא בעיה גופנית.

לאחר מכן, יש לגשת לאבחנה הרוחנית, כפי שכתבתי, והיא, דרישת תשומת הלב. אתם כהורים, ודאי תודו על האמת, שהילד הזה, למרות גילו הצעיר, מצליח לרכז סביבו את מרבית תשומת הלב שלכם. השינוי צריך להיות אצלכם ולא אצלו, ולהיעשות כמקשה אחת שלימה של הבנה לנפשו. מבחינתכם הסדר הוא: אהבה, אמונה והבנה.

אהבה: לדעת שיש לכם ילד טוב מאד, הזקוק לאהבתכם בלי כל תנאי, וכך אתם מקבלים ואוהבים אותו.
אמונה: בבריאותו של בנכם. (לאחר הבדיקות הרפואיות המתאימות) אמונה שההתעלפות אינה אלא פעולה חיצונית שאין לו ממנה כל נזק, אמונה שהוא מתעלף כי הוא החליט שהוא רוצה להתעלף כדי להדאיג אתכם ולמשוך את תשומת לבכם.

הבנה: ככל שתרבו להתייחס להתעלפות, הוא רק יגביר אותה. לכן עליכם פשוט לחייך ביניכם כאשר הוא מתעלף, להשכיב אותו, ולהניח לו לנפשו, מתוך בטחון גמור שאין לו כל בעיה ושום נזק לא יארע לו. בדרך כלל, בימים הראשונים הילד יחריף את צעדי המחאה, כדי לבדוק אתכם שוב ושוב, שמא לא שמתם לב לצעקותיו והתעלפותו. אולם, לאחר מספר ימים, הוא יבין שההורים יותר חכמים ממנו, והוא אינו מצליח למשוך בכך את תשומת ליבם, ואז מיד יחדל. מצדכם, נדרש חוסן ובטחון בדרך זו, ואז התוצאה לא תאחר לבא. חיזקו ואימצו.

-----
הערה: לאחר מספר שבועות, נתקבלה הודעה מאת ההורים, שהם נקטו בדרך זו, ואכן כל התופעה של הצעקות וההתעלפות חלפה כלא היתה.
כמו כן, לאחר פרסום הדברים באתר נתקבל מכתב מרגש מאמא שקראה את הדברים. מכתבה לפניכם:
רב יקר מאד שלום,
ביום חמישי האחרון הייתי בדיכאון נוראי, ממש בהתמוטטות רגשית, הילד שלי מתעלף לו בכל פעם שהוא רוצה שארים אותו. ההתעלפויות התחילו פעמיים בשבוע והפכו לפעמיים- שלוש ביום, עוד כמה שבועות אפשר לספור שנה לתופעת ההתעלפות המתישה הזו.
ביאושי חיפשתי תשובות באינטרנט ומצאתי את שיעורך, אפילו כתבתי לך שאני מאמינה בדרך שסיפרת עליה ואנסה אותה.
לא האמנתי עד כמה זה יחזיר את השפיות לחיי!
השיעור הזה פשוט הציל אותי כאמא והחזיר את כוחותיי.
שמתי את הילד במיטה כפי שלימדת, זה לקח 3 פעמים, פחות מ-24 שעות!!
הילד הפסיק להתעלף!
אחרי שנה של התעלפויות זה תוקן בפחות מיממה! לא יאומן השארתי אותו ככה כמו שהוא מעולף על המיטה והלכתי, הוא מהר מאד הבין שזה לא עובד יותר.
גם בגן הוא לא מתעלף יותר.
אני מודה לך עם דמעות בעיניים מעומק נשמתי על העזרה הבלתי רגילה שלך, ועל כך שפשוט הצלת את חיי כאמא, מי יתן ותתברך באור ואהבה ושעוד הרבה אנשים שמחפשים תשובות ימצאו את מילותיך החכמות כל כך.
שא ברכה והצלחה בדרכך,
תודה מעומק ליבי.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il