כָּל הָעַמִּים מִתְפַּתְּחִים, וְיוֹצְאִים אֶל הַפֹּעַל עַל־יְדֵי תְּנוּעוֹתֵיהֶם הַטִּבְעִיּוֹת. הַמִּלְחָמוֹת מַעֲמִיקוֹת אֶת הָעֵרֶךְ הַמְיֻחָד שֶׁל כָּל עַם, עַד שֶׁמִּתְבַּלֶּטֶת צוּרָתוֹ וְיוֹצֵאת אֶל הַפֹּעַל בְּהִגָּמְרָהּ בְּכָל פְּרָטֵי עֳמָקֶיהָ. יִשְׂרָאֵל הוּא הָאַסְפַּקְלַרְיָא הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַם בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יָצָא אֶל הַפֹּעַל הַגָּמוּר בְּכָל תַּכְסִיסָיו, יֵשׁ כֵּהוּת לְעֻמַּת זֶה בָּאוֹר הַסָּפוּג שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן בְּכָל זְמַן שֶׁמַּלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת זוֹ בְּזוֹ יוֹצְאִים אֶל הַפֹּעַל צִיּוּרִים מְיֻחָדִים לְהַשְׁלָמָתָם שֶׁל הָעַמִּים, וּמִמֵּילָא יִוָּלֵד כֹּחַ־הַשְׁלָמָה בִּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל וְהִיא מְצַפָּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא וְיוֹפִיעַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
כָּל הָעַמִּים מִתְפַּתְּחִים, וְיוֹצְאִים אֶל הַפֹּעַל עַל־יְדֵי תְּנוּעוֹתֵיהֶם הַטִּבְעִיּוֹת. הַמִּלְחָמוֹת מַעֲמִיקוֹת אֶת הָעֵרֶךְ הַמְיֻחָד שֶׁל כָּל עַם, עַד שֶׁמִּתְבַּלֶּטֶת צוּרָתוֹ וְיוֹצֵאת אֶל הַפֹּעַל בְּהִגָּמְרָהּ בְּכָל פְּרָטֵי עֳמָקֶיהָ.

יִשְׂרָאֵל הוּא הָאַסְפַּקְלַרְיָא הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַם בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יָצָא אֶל הַפֹּעַל הַגָּמוּר בְּכָל תַּכְסִיסָיו, יֵשׁ כֵּהוּת לְעֻמַּת זֶה בָּאוֹר הַסָּפוּג שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל.

לב האומות
ישראל הם הלב שבאומות 1 . רוב האנשים לא רגילים להסתכל באופן זה. ישנם אנשים שכאשר לומדים על סגולת ישראל, מתעורר בהם הצורך לחדד את השוני בין ישראל לעמים, עד כדי הפרדה מוחלטת של העם מן העולם, שכן יש פער עצום בין עם ישראל לשאר האומות. במבט זה נראה שהעולם מפריע לעם ישראל לגלות את שם ה'. אכן העולם מפריע, אך בלעדיו לא יוכל עם ישראל לגלות את מהותו. דבר זה דומה למלחמה בין הגוף לנשמה, שהגוף מפריע מאוד לנשמה להוציא את כוחותיה, אך לולא הגוף הנשמה ודאי לא תוכל להתגלות. כך בעולם יש לב, נשמה - עם ישראל, הזקוק לכל האיברים על מנת לגלות את מהותו העצמית.

ישנן שבעים אומות וישנם שבעים פנים לתורה. בישראל קיימת תמצית כל הכשרונות והכוחות שבעולם כולו. הקדוש ברוך הוא מצווה את משה, "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב" 2 , בשבעים לשון 3 . לשם מה יש לכתוב את התורה בלועזית, וכי לשון הקודש איננה מספיקה?! לכאורה לא ניתן לגלות את כל האור שבתורה בעזרת שפות זרות, שחסרות בהן המילים המתאימות לכך, והן עלולות להנמיך את אור התורה. אנו יודעים ששפת הקודש איננה רק אמצעי להעברת מסרים, אלא יש בה עומקים פנימיים ומשמעויות נסתרות. אם כן, מהי המעלה בתרגום התורה לשאר הלשונות? לכל שפה ישנה דרך ביטוי מיוחדת, סגנון ומשמעות מלים, שאינם קיימים בשאר השפות. שבעים הלשונות הן שבעים גילויים של בירורים שונים. כך לכל עם ישנה ייחודיות. עם ישראל כולל הכל באופן רוחני, אסקפלריא של העולם כולו, מעין ראי שדרכו ניתן לראות את הגוונים השונים שבעולם כולו. אלא שהגוונים מופיעים בעם

עַל־כֵּן בְּכָל זְמַן שֶׁמַּלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת זוֹ בְּזוֹ יוֹצְאִים אֶל הַפֹּעַל צִיּוּרִים מְיֻחָדִים לְהַשְׁלָמָתָם שֶׁל הָעַמִּים, וּמִמֵּילָא יִוָּלֵד כֹּחַ־הַשְׁלָמָה בִּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל וְהִיא מְצַפָּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא וְיוֹפִיעַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.