בין "מספיקא לא מפקינן ממונא" לדין המע"ה

מתוך כנס עולם הישיבות - אסופות 5, בנושא: "לעשות צדקה ומשפט - משפט התורה בעיון בהלכה ובמחשבה"

מצה שמורה

שנה למלחמה- כוחותיה הפנימיים של אומה חפצת חיים

שמחת תורה תשפ"ד, לא אומה השמחה בעולמה, בתורתה ובמוסר שהנחילה לעולם כולו, ראינו. נהפך לאבל מחולנו. שמחה לתוגה הייתה. נהפך לאבל כינורי, ועוגבי לקול בוכים. הסתר פנים חווינו אבל לא נתייאשנו. לא אבדה תקוותנו. ידענו, עוד נראה הארת פניו להושיענו

"כל ישראל ערבים זה בזה"- המשמעות הלכתית

מתוך כנס אסופות הישיבות ה-4 בנושא "קוממיות בארצנו" - שיעורים הענייני מלחמה וארץ ישראל.

ביד חזקה

משנה תורה לרמב"ם הוא עמוד השדרה של ההלכה היהודית. כבר בעת כתיבתה הייתה היצירה המופלאה הזאת חדשנית, מקיפה, בעלת סדר מופתי, שפה בהירה וגאונות מחשבתית

לקראתי מצאתיך

אם יהיו כל הימים דיו, וכל הקנים קולמוסים, אין אני יכול לכתוב עלה אחד מאלף אלפי אלפים שאפרע בו חובי לא-ל הרועה אותי מעודי, אבל ליפטר מן החוב בלא כלום אי אפשר לי, לפיכך אמרתי אשיחה לי כמה פרקי אמונה ואיבנה אני, ואולי גם כמה קוראים, מהם

נחמה ע"פ ספר איוב

אזכרה למשפחת עטר, פסגות.

מספר איוב רואים איך לנחם ואיך לא לנחם, לא אומרים שזה קרה בשביל שיחזור בתשובה, ולא בשביל שכר. אע"פ מה שאמרו רעי איוב שבחו אותם על כך שהגיעו להיות איתו.