איסוף הנלמד בכלל הסדרה במהלך השנה

חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית

בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו

הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.

הכנעני שהיה בבית ה'

בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.

סגולת ישראל

למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם

המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.

שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב

הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.

טוב המציאות, סיבות הרע וצדק ההשגחה

לאחר פתיחה על יסוד ההשגחה, למדנו תחילה על שתי הסברות כוללות על תכלית כלל מציאות הרע והחסרונות שבעולם. אחר, עסקנו בצדק ההשגחה ובפתרונות לשאלת צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, וסיימנו בביאורים מדוע אפי' הנביאים התקשו בזה, למרות שכבר נאמרו בזה תשובות רבות.

סדרי ההשגחה ומדרגותיה

השיעור מנתח את שלוש התפיסות המרכזיות בהגות היהודית לגבי סדרי ההשגחה האלוהית בעולם – החל מהגישה שהכול גזור מראש ועד לגישות המשלבות בין חוקי הטבע לבחירה חופשית. בהמשך, השיעור מפרט את מדרגות ההשגחה הפרטית ובוחן האם הן נקבעות על פי רמתו השכלית של האדם, מידת דבקותו במצוות או פנייתו הישירה בתפילה.

ייסורי המשיח אפרים - ותפילתו

הפסיקתא מגלה ש'המשיח אפרים' מקבל עליו 'עוונות' של 'ישראל'. מדובר בקבוצה שמגדירה את עצמה כ'ישראל האמתיים', ולפי ראייתה הרוחנית שרות בצבא נחשב ל'עוונות', והם מעמיסים את 'העוונות' (=חודשי שרות צבאי) שלהם על 'המשיח אפרים'. הם בזים לו, אך הוא מביא את הגאולה.

פתרונות לשאלת הידיעה והבחירה

לימדנו את הפתרונות השונים לשאלה של ר' בחיי בעל חובות הלבבות, של הרמב''ם ושל רח''ק באור השם, והצגנו את תפיסותיהם השונות בהשגחה הנגזרות מתשובותיהם השונות.

תפיסות האמונה של נפש החיים ושל הראי''ה קוק זצ''ל

הרחבנו לבאר במה הודה נפש החיים לבעל התניא בתפיסת האמונה, ובמה המשיך את רבו, ומדוע אף הוא המשיך את קו ההתנגדות החסידות למרות מה שהודה לתניא. עוד דיברנו על תפיסת האמונה של מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בנושא.

תפיסת האמונה של הגר''א לעומת בעל התניא ושאר מורי החסידות

כחלק הלימוד יסודות האמונה, ולאחר לימוד על אופני השגת ה' ועל הדרכים לאמונה, המשכנו להעמיק בתפיסת היחס בין הבורא ובין הבריאה. באופן מיוחד התמקדנו בחידושיהם של בעל התניא ושל גדולי מורי החסידות בנושא, וביארנו אף את סברתו של הגר''א שחלק עליהם. התכוונו לבאר גם את משנתו בנושא של ר' חיים מוולוז'ין בסיפרו נפש החיים, אולם דחינו זאת לשיעור הבא, מחוסר זמן.

הדרכים המובחרות לאמונה, ע''פ גדולי רבותינו

פתחנו בתיאור שיטות ריה''ל, הרמב''ם והאבן עזרא ובמחלוקתם מהי הדרך המובחרת לביסוס האמונה. אחר, המשכנו והעמקנו בצד השווה שביניהם ובמה בדיוק נחלקו. ולסיום, למדנו דרך עמוקה נוספת לאמונה מהמהר''ל, מבעל התניא וממרן הראי''ה קוק זצ''ל, וראינו כיצד מרן הרב שילב את כלל דרכי האמונה מהראשונים יחד עם דרכו העמוקה בחוברת.

דרכים נוספות בדרכי השגת ה' ואופני הכרתו

כהשלמה לשיעור הקודם בו למדנו על דרכו של הרמב''ם בהשגת ה' בתורת התארים השוללים, המשכנו ולמדנו לעומתו את שיטת התארים העצמיים של רח''ק שבסיפרו 'אור השם' ואת שיטת ר' יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים שלימד תורת תארים ממוצעת ביניהם. אחר כל אלו, לימדנו על דרכם העקרונית של חכמי הסוד והקבלה, וכיצד לימדו על האחדות האין סופית והנעלמת של הבורא מחד, ועל היחס להתגלויותיו מאידך.

הכהן האמיתי שבירושלים של מעלה

אליהו גילה לרוצח בעל תשובה - שהכהן האמיתי הוא עיוור בעין אחת ופיסח ברגל אחת. אליהו מרמז למשמעות הפנימית של גרוש היבוסי מירושלים ולחשיבות הגורן של ארנן היבוסי, ומרמז שתלמיד חכם שלוחם בצבא נחשב ל'כהן האמיתי' ב'ירושלים של מעלה'

עיקרי האמונה ותארי ה' לרמב''ם

אחר שהשלמנו את שיעורינו ביסודות התורה, סקרנו את כלל יסודות האמונה והדגשנו את מגמת פנינו מכאן ואילך להמשיך ללמוד על שאר יסודות האמונה וההשגחה. ומשם ניגשנו ללימוד על דרכי השגת ה' ואופני הכרתו. פתחנו וביארנו את שתי דרכי ההשגה והכרת ה' העקרוניות: 1) כלל המשתקף מתוך ההתגלות והמסורת. 2) כלל העולה מתוך העולם והמציאות, והמשכנו בביאור תמציתי של תורת השגת ה' בתארי השלילה ובתארי הפעולות שבמשנת הרמב''ם.

תשובות למבקרי המקרא

פתחנו בחומר הטענה של מבקרי המקרא וגודל כפירתם. המשכנו בלהראות את חולשת טענותיהם והעדר ראיותיהם, וכיצד גם לאחריהם טענות התורה והנבואה המסורתיות הן האמיתיות והיותר מסתברות. דיברנו גם על תאוריית התעודות, על דרכיהם של הרב ברויאר והרב אביב''י בהתמודדות עימה, ועל חולשתה של אותה תיאורייה כפי שהתברר בעולם המחקר כיום. עוד הבאנו מדברי מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, שכבר האריך להשיב לטענות הכפירה שבבקורת המקרא, בטענות שונות ובמקומות שונים, וסיימנו בדבריו חוצבי הלהבות.