בדין הכחשה של עד אחד מול עד אחד בעדות מיתה

לדעת הרמב"ם כאשר התורה האמינה לעד אחד כשני עדים היא בעצם דרשה דרישה פחותה – במקרים אלו מותר להאמין גם לעד אחד. לשאר הראשונים, במקום שהתורה האמינה לעד אחד כשנים, התורה הפכה את הנאמנות של אותו עד והגדילה אותה שתחשב כשנים.

עשה דוחה לא תעשה בייבום

תוס' מקשה כיצד יבוא עשה וידחה לא תעשה ביבום, הרי ביאה ראשונה לא ראויה להוליד. וקשה על כך ממה שחידשו הראשונים, שבמקום שאין אפשרות לקיים את המצווה בלא הלאו, הותר הלאו גם לא בשעת קיום המצוה, ואם כך לא מובנת קושיית תוס'. עוד יש לשאול לגבי האישה, שהרי היא לא מחויבת ביבום כיצד מותרת? וצריך לומר שמותרת כיוון שבשעת היבום מקיימת מצוה אע"פ שלא מחוייבת. ולפי זה מובנת שאלת התוס', ששואל מצד האישה- כיצד היא מותרת, הרי היא לא מחויבת במצווה, וכדי שתהיה מותרת צריכה לקיים מצווה בשעת היבום, ועל כך שואל התוס'- הרי ביאה ראשונה אינה ראויה להוליד ואינה מקיימת את המצווה. ומשיב תוס' שהמצווה מתקיימת בזה שהם ראויים להוליד בן שיקרא על שם אחיו.

קידושין בחייבי כריתות

בחייבי כריתות אין קידושין ואין ייבום, בחייבי לאוין לפי ר' עקיבא גם, קשה לתוס' להסביר את זה. הסבר למה קידושין לא פוקעים בסוטה, קידושין לא יכולים להיות זמניים. מדוע אין תפיסת קידושין לר"ע.

מתי "דרכיה דרכי נועם" פוטר מיבום?

עיון לשיעור ב מסכת יבמות

לפי התוס' דרכי נועם קיים גם כאשר עדין זקוקה לשאר האחים. דעת הרשב"א ושיטת רעק"א.

יבום וחליצה בנידה

עיון לשיעור ב מסכת יבמות

לפי תוס' ניתן ליביים נידה כשתיטהר, לפי הרא"ש אפשר גם לחלוץ לה לפי שתיטהר.

אינו מתכוון בכלאיים

שיעור כללי

האם מותר ללבוש בגד שעטנז שלא לשם הנאה מהבגד? יש בדין זה מחלוקת וקושיות וסתירות, את כולן ניתן להסביר ביסוד אחד מבריק, אבל הוא אליבא דאביי ואנו פוסקים כרבאץ לכן אנו נדרשים לבאר מהו בעצם דין אינו מתכוון, ומתוך כך מתיישב הכל.

פטור צרת ערווה - קושיית הרע"א

עיון לשיעור ב מסכת יבמות

עיון לשיעור ב מסכת יבמות

איסור אשת אח במקום יבום

עיון לשיעור ב מסכת יבמות

מדברי הרמב"ם נראה שהיאור פוקע, וכך נראה גם מרש"י. אולם מתוס' נראהשהאיסור קיים אך נדחה.

שומרת יבם שזינתה האם נאסרה על בעלה?

עיון לשיעור ב מסכת יבמות

מהגמרא במסכת סוטה מדייק תוס' שרב המנונא מדבר בשיטת חכמים. קושית הבית הלוי כדעת הרמב"ם . הבדל בין זנוח לבין קינוי וסתירה.

במי שממית עצמו עליה

שיעור כללי

אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה - במי ש'ממית' את העצמיות שלו, לא מתייחס לעצמו כלל, אלא מבין שהתורה היא החיים. זהו סודם של מלאכי השרת, ששליחותם היא מהותם, ואת הסוד הזה גילו ישראל ב"נעשה ונשמע". מתוך כך ניתן להבין את המעשה בצדוקי וברבא, שלמד ולא שם לב לכך שנפצע, וכן את סיפורו המופלא של התקרבותו של ר' אליעזר בן הורקנוס.

סדין בציצית שב ואל תעשה?

יבמות -"כולהו נמי"- לשיעור ד'

קושית השאגת אריה על התוס' . תירוץ ר' אלחנן, שלוש חקירות בשב ואל תעשה.

'מעכשיו' בדבר שלא בא לעולם

שיעור כללי י יבמות פב.

ישנן שלוש שיטות בראשונים מה מועילה לר' מאיר אמירת 'מעכשיו' כשמקנים דבר שלא בא לעולם: שיטת התוס' שמעשה הקניין נעשה עכשיו והחלות נעשית לאחר זמן, שיטת הרמב"ן שה'מעכשיו' מגדיר את הקניין והכל נעשה עכשיו, ושיטת הרשב"א שדרושה ביאור. הרב נושא ונותן בביאור שיטת הרשב"א, ומחדד את ההבדלים והנפק"מ בין שלוש השיטות.

קטן האוכל נבלות-חלק ב'

שיעורים במסכת יבמות - שיעור ד'

היחס בין איסורי שבת לשאר איסורים. למה צריך פסוק מיוחד לשבת, באיסורי דרבנן? טעם האיסור, איסורי לאו הבא מכלל עשה.

קטן האוכל נבלות-חלק א'

שיעורים במסכת יבמות - שיעור ד'

האם קטן האוכל נבלות בי"ד מצווים להפרישו מה המסקנה? מה הדין באיסורים דרבנן? שיטת הרשב"א שיטת תוס' . דין חינוך.

הפקר בי"ד הפקר

שיעורים במסכת יבמות - שיעור ד'

מתוס' נשמע שא"א להפריש מהפקר, ולכאורה דרך ירושלמי. מה תירוץ תוס'?

עד אחד בהכחשה

שיעור כללי מסכת יבמות פח

"שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת", יכולה לומר ברי לי. הרמב"ם אומר שכך גם בחד וחד, והרמב"ן אומר שלאו כלום הוא. בשביל להבין את מחלוקתם, מעמיק הרב בשיטת הרמב"ם בכוחם של עדים מוכחשים, ומשם לעד אחד בהכחשה. כשעדים מוכחשים, אין הכוונה שמבחינתנו אין עדות, אלא שיש שתי עדויות שאנו צריכים לקבל את שתיהן, ואנו בפרדוקס. המחלוקת היא האם אותו הדבר גם בעד אחד.

עד אחד נאמן בדבר שבממון?

מסכת יבמות: דף פ"ח "דמי וכו'"

האם עד אחד נאמן ביחס לממון כשאין מוחזק? שיעור זה דן בשיטת המהרי"ק בנושא, בקושיות שהקשו האחרונים על דבריו ובישוב שיטת המהרי"ק, וזאת לאור גדר נאמנותו של עד אחד בכלל – בירור המציאות או קביעת ההלכה למעשה.

עכו"ם שקידש בזמן הזה

מסכת יבמות: דף טז'

הסבר בדברי התוס' מדוע חוששים לקידושי גוי כיוון שסובר כר"ע ובקושיית המהרש"ל שא"כ אין הקידושין תופסים; הסבר בדודכתיה דקביעה - שני סוגי רוב: א.המברר ב.שאינו מברר, והנ"מ ביניהם.

שם ערוה ואיסור ערוה

מסכת יבמות - דפים לב' ע"א, נב' ע"א, צה' ע"א.

דיון בדברי רש"י גורם המעכב את תפיסת הקידושין יבוא גם להפקעתם לאור חילוק בין שני סוגי ערוה.

"מעכשיו" בדבר שלא בא לעולם

מסכת יבמות - דף צג' ע"א.

נחלקו הראשונים במשמעות אמירת המילה 'מעכשיו' בקניין בדבר שלא בא לעולם, ונחלקו אמוראים במשמעות אמירת 'מעכשיו' בקניין שיחול בעוד שלשים יום. ויש להבין, כיצד יתכן שהראשונים מעלים משמעויות חדשות למילת 'מעכשיו', שהאמוראים לא התחשבו בהן? בשיעור זה מוצעות שתי תשובות לשאלה, שכל אחת מהן מהווה אבן יסוד בהבנת מהות מעשה הקניין.