האמונה בקץ

לא יסור שבט מיהודה - הבטחה או דין מחייב

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה

יש לעיין האם הברכה שברך יעקב אבינו את יהודה "לא יסור שבט מיהודה", היא הבטחה שמלכים יצאו משבט יהודה ולא יסורו ממנו, או שכן ציווה יעקב את בניו אחריו ואין לעבור על ציוויו? אם נאמר שזה ציווי. האם זה איסור מהתורה או שזו צוואה של יעקב אבינו ע"ה?

הידברות לשלום

עד כמה שהאחים פחדו מנקמת יוסף? מדוע היה צריך יוסף להזכיר להם כאן בדברי הפיוס אליהם את חטאם ולומר "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה", שמשמעותו חטא מכירת יוסף?

כאפרים וכמנשה

מה ייחודה של ברכת אפרים ומנשה, שהמברך את בנו משתמש בברכתו של יעקב? צדיק גוזר והקב"ה מקיים; סגולתו של אפרים בחידושי תורה; ענווה סגולה לתורה; משמעות השם מנשה ואפרים - והקשר לדמויותיהם; השמות אסף ויוסף והקבלתם לאפרים ומנשה; גדולה הפרנסה יותר מן הגאולה.

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה

עד שלא נבחרה ירושלים היה אפשר להקים את המשכן בכל מקום, וכשלא היה משכן הותרו הבמות בכל מקום, לאחר שנבחרה ירושלים נאסרו הבמות; וכך גם בעניין המלך, עד שלא נבחר דוד היו כולם כשרים למלכות, אבל משנבחר ניתן לו ולזרעו אחריו כתר מלכות, וכל השאר כנכרים אצל המלכות.

מלכות מהי?

לפרשת ויחי

נאמר בפרשתינו, שיעקב רצה לגלות לבניו את "אחרית הימים", אך ברגע האחרון זה נסתם ממנו. מדוע יעקב "מעל באימון", וביקש לגלות לבניו את הקץ? מהו ההבדל בין מלכות יהודה למלכות יוסף? ושני אלה, לעומת מלכות דוד. קצת מהלכות המלך ע"פ הרמב"ם.

בקש יעקב לגלות את הקץ

לפרשת ויחי

במקום לגלות לבניו את הקץ, יעקב מוכיח אותם על מעשיהם בעבר, ומברכם לעתיד. מדוע חשד יעקב בבניו שיצא מהם פסולת, וכי לא הכיר בצדקת בניו? אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".